אמנות האוכל: השפים הגדולים עם יצירות מרהיבות על הצלחת

"הרעיון היה לחבר בין אוכל, צילום ואמנות; להוציא את האוכל מהקונטקסט הרגיל שלו - הצלחת - ולהציג אותו בפרזנטציה מופשטת יותר", אומר הצלם דן לב, שבשבוע הבא תיפתח ביפו תערוכה שלו, תחת הכותרת Colorfood. "אנחנו רגילים שאוכל מדבר אלינו בטעם ובריח", ממשיך לב, "אבל בשנים האחרונות הקטע של הוויזואליות של האוכל, של הנראות שלו, תפס מאוד חזק. שנים אני מצלם אוכל. פעם אוכל היה משהו יותר מונוכרומטי, חדגוני. האוכל המרוקאי, למשל, היה חום מאוד, האוכל הספרדי צהוב. כיום הכול צבעוני יותר".

במסגרת הפרויקט, התבקשו 35 שפים ישראלים לבחור צבע ומקור השראה, וליצור מנה בהתאם. התוצאה: שבעים צילומים מרהיבים (שני צילומים של כל שף: המנה וההשראה לצדה), צבעוניים ומעוררי מחשבה, לא רק על אוכל אלא גם על עולמם הפנימי של השפים שמייצרים אותו: מהם מקורות ההשראה (הרגשיים, הביוגרפיים, הגיאוגרפיים) שמרכיבים את המנות שלהם.

"מבחינת מקורות ההשראה, השמיים היו הגבול", אומר לב. "ההשראה למנה של ויקטור גלוגר, למשל, הייתה ציור של סלבדור דאלי על קדקס, עיר הולדתו; רות סירקיס לקחה משהו נאיבי - עציץ סיגליות; רן שמואלי מצא, במהלך חיפושיו אחר בד לכורסאות, משהו שנראה כמו אדרה של דג, והפך אותו להשראה של המנה שלו; ירון קסטנבוים, בעקבות טרגדיה אישית שעבר, לקח את הבת שלו כהשראה למנה שהיא דווקא מלאה באופטימיות; גולן גורפינקל רצה להעביר מסר פוליטי; עבור אורי שפט השקיעה של סיני היוותה מקור השראה; ואילו עומר מילר בחר את בית הקברות שמול הבית שלו, ויצר מנה שחורה ומורבידית לגמרי".

- מה גילית במהלך העבודה על הפרויקט לגבי יחסי הגומלין של צבע ואוכל?

"למדתי שלאוכל יש מגבלות מבחינת הצבע; יש צבעים שלא קיימים באוכל, כחול למשל. זה צבע שלא קיים - אין מאכלים כחולים. שאול בן-אדרת בחר בצבע הכחול, אבל יצר אותו באופן מלאכותי (בתמונה הפרובוקטיבית של אדרת רואים מנה כחולה, שהיא מעין איבר מין נשי, ולצדה צילום פרובוקטיבי של אישה). למדתי גם שרוב השפים נמשכים לצבע האדום, ולא בכדי; אדום זה בשר, זה עגבנייה, זה משהו שמתחבר לאוכל וליצרים, משהו שמצטלם היטב.

"הבנתי גם שאוכל זה משהו מאוד צבעוני, שיש ניואנסים קטנים של צבע באוכל, שאתה לא רואה כשאתה ניגש לאוכל ככה סתם, אבל כשאתה מתבונן עליו כעל משהו ויזואלי ומעניק לו משמעות, פתאום אתה רואה את מנעד הצבעים שבו, כשכל גוון מקבל משמעות ותחושה: סגול - רוגע, ירוק - אופטימיות, צהוב - קנאה וכולי".

- ומה למדת על עולמם הפנימי של השפים?

"גיליתי שרבים מהם הם יותר אמנים משפים; חלקם הלא מבוטל למד אמנות ולא בישול. הם אנשי קריאיטיב, כשהצלחת היא בד הקנבס שלהם. ביציאה של האוכל מהצלחת - ובעובדה שהתרכזנו פחות בטעם ויותר ביצירה - הם התגלו כאמנים פלסטיים לכל דבר. תוך כדי עבודה גיליתי שהם מתים לצאת קצת מהקופסה של עצמם, לעולם שהוא פחות מסחרי. הם הביאו לפרויקט את העולם הפנימי המרתק שלהם - ביוגרפיה, אהבות, תשוקות; הם בפירוש לא באו לעשות מנה וללכת".

חיים כהן

המנה: ראגו

ההשראה: "הגיעה מעגבניות השטח, הבלאדי. עגבניות אלה הן מאוד בשרניות. לא מזמן, כשטחנתי בשר, הבטתי על הבשר היוצא ויכולתי לראות עגבניות. הבשר הטחון ובשר העגבניות - ראגו"

ירון קסטנבאום

המנה: סלט עלים של שוק

ההשראה: "ההשראה שלי היא אירועים פרטיים בחיי, שעוטפים אותי בימים אלה:*מצד אחד, משפחה אהובה, עם תינוק שנולד ובעטיו מעגל לא פשוט שנסגר, ובו אובדן לצד אושר גדול. בתי, שירה, מסמלת את האור, הכוח, החיות והאהבה. כל זאת לצד עיסוקי הנוכחי בהקמת שוק חדש, שיהיה הגדול בארץ"

ישראל אהרוני

המנה: סלט סלק צלוי, בזיגוג רימונים, עם גבינת קוטג' טרייה

ההשראה: "הצבע הסגול שצובע את כפות הידיים בזמן העבודה עם סלק הוא נקודת המוצא לפרויקט הזה. הוא משתלט, חסר גבולות, צובע בסגול את כל הנקרה בדרכו, צבע סגול שקוף, אקוורלי, שלא מסתיר את מה שקורה תחתיו. הסלק במנה זו הוא סגול עז וחסר פשרות. הוא מבריק מהזיגוג, ורק גבינת הקוטג', שנצבעת בגוונים שונים של סגול, מוסיפה למנה אלמנטים אטומים, שרק מדגישים את ברק הסגול העז"

גולן גורפינקל

המנה: סשימי של טונה עם קרפצ'יו סלק על קציפה של פטה המאירי

ההשראה: "מה שקורה בארץ בימים אלה. לבי נקרע לנוכח ההידרדרות: קומבינות במפלגות, שחיתויות, שפה והתנהגות של חברי כנסת, פשיעה, גזענות ועוד. הדרך שלי היא להביע מחאה דרך האוכל: יש יונה, רק שהיא לא מוצאת את עלה הזית"

עומר מילר

המנה: אם יש גן עדן

השראה:"ההשראה בכלל התחילה מפחם. גריל פחמים גדול. כך נבחר הצבע השחור. מנגל הוא שיטת בישול שאני מחבב ביותר, ונראה לי מקסים ליצור תמונה בהשראתו. אולם בשיחה מאוחרת יותר הפלגתי בדמיון למחוזות פסימיים, ובית הקברות טרומפלדור, שמולו גרתי, שב ועלה. הקונטרסט בין אוכל שמייצג את החיים לבין קבר שמטיח בפנינו את הסופניות היה מרתק בעינינו. יצרנו מעין ארבעה קברים שכל אחד מהם הוא מנה בפני עצמה"

שי לי ליפא

המנה: ממתק שוקולד ואגוזי מקדמיה

ההשראה: "נייג'לה לוסון היא סוג של מודל לחיקוי עבורי - 'פודית' אמיתית עם תשוקה ואהבה לאוכל. היא חושנית, נשית, מבינה קולינריה ולא מפחדת ללכת עד הסוף. בחרתי בתמונה שבה נייג'לה משתעשעת עם רוטב קרמל מלוח. כשאהיה גדולה אני רוצה להיות נייג'לה!"