למזער את הקנס

בשני פסקי דין שניתנו לאחרונה על ידי ועדת הערר בחיפה בעניין קליין (ו"ע 49898-12-11) ובעניין שיכון ובינוי (ו"ע (חי') 25705-02-12), נדחו עררים שהוגשו בנוגע לקנסות איחור בהגשת הצהרה על מכירת/רכישת זכות במקרקעין.

בעניין קליין נפסק כי אף שהעוררים טעו לחשוב שמועד אירוע המס בפירוק מרצון של איגוד מקרקעין הינו יום אישור בקשת הפירוק על ידי רשם החברות, ולא יום קבלת ההחלטה, הרי ש"טעותו של בעל דין בהבנת החוק אינה יכולה לשמש צידוק לאי הגשת הצהרה במועד" והקנס ייוותר בעינו. בהערת אגב נציין כי בהתאם לפסק הדין בעניין נחלה שנייה לאסמלט (ע"ש 778/83) יום המכירה בפירוק מרצון הינו במועד החלטת המפרק להעביר את המקרקעין לבעלי הזכויות בחברה, ושלא כאף אחד מן המועדים המוזכרים בעניין קליין.

בעניין שיכון ובינוי נדחתה טענה לפיה די היה בדיווח לשם הזהירות בלבד שהגישה העוררת (בשל סברתה כי באותה עת טרם התגבשה מכירת זכות במקרקעין), משום שדיווח זה לא כלל את כל פרטי העסקה, ולא פורטו בו התמורה, סכום המס וחישובו.

בשני המקרים הוטל הקנס לאחר שנחתם הסכם פשרה עם המנהל ביחס לשווי המקרקעין, והכרעת הוועדה מפנה לסעיף כללי שנקבע בהסכמים שנחתמו ולפיו הסכם הפשרה אינו מבטל ריבית, הצמדה או קנס, אלא אם נאמר אחרת. נקבע, שעל אף שלמנהל נתון שיקול דעת להפחתת הקנס, ועל אף שבתיקון 70 הופחת שיעור הקנס ואינו נמדד עוד כיום באחוזים מסכום המס, הרי שבית המשפט ימנע מלהתערב בשיקול דעתו של המנהל.

לדעתנו, מדובר בפסיקה מחמירה ואין לגזור ממנה הלכה כללית ביחס לקנסות שהוטלו קודם לתיקון החוק (מכירות שבוצעו קודם ל-31.3.2011).

הקנסות על איחור בדיווח נקבעו בעבר בשיעור 39% מסכום המס בחישוב שנתי, דבר שגרם במקרים מסוימים לכך שהקנס עלה על סכום המס כולו ואף על סכום התמורה כולה. לאחר התיקון הופחת הקנס לסכום של 260 שקל לשבועיים איחור. בכך גילה המחוקק דעתו כי הקנס הקודם היה בלתי סביר, ומן הראוי לתת תוקף לכוונת המחוקק אף ביחס לאופן הפעלת סמכות המנהל לעניין הפחתת הקנס קודם לתיקון, ובייחוד במקרים שבהם קיימת מחלוקת לעניין עצם קיום אירוע המס.

הכותבים הם ממשרד זיו שרון ואלתר. עו"ד חיים אבישר סייע בחיבור המאמר