שי לבנת מבקש לדחות על הסף את תביעת שותפיו אדלר ופדלון

"אמיר אדלר ואילן פדלון אינם אלא צמד נוכלים אשר נתפסו וידיהם בכיסיהם של אחרים. את אשר גזלו אדלר ופדלון בדרכי מירמה ותחבולה, פעלו שי לבנת והחברות שבבעלותו על מנת להשיב. עלויות החקירות שנעשו ועלויות הטיפול המשפטי אכן היו ניכרות. הדין, ההיגיון והצדק מורים כי את אלה ראוי היה להשית על אדלר ופדלון בלבד. כך לא נעשה, ובעלויות תיקון מעשי הגזל והמירמה של אדלר ופדלון, נשאו החברות" - כך טוען שי לבנת בבקשה לסילוקה על הסף של התביעה שהגישו נגדו אדלר ופדלון, בעלי מניות מיעוט בחברות שבבעלותו.

בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז בראשית החודש, טענו אדלר ופדלון כי לבנת נטל שלא כדין כספים מהחברות כדי לממן את ההליכים המשפטיים נגדם - ובכך למעשה הם סייעו לממן את המאבק המשפטי נגד עצמם.

שותפיו של לבנת טענו כלפיו כי במהלך שנתיים נמשכו מהחברות המשותפות כ-10 מיליון שקל, מתוכם 5 מיליון שקל לטובת מקורבו, עו"ד גיורא ארדינסט (משרד עורכי הדין ארדינסט-בן-נתן), ששימש גם כבא-כוחו; 850 אלף שקל לרו"ח יהלי שפי; כ-450 אלף שקל לפרופ' חיים בן-שחר ואשר בלס; וכ-350 אלף שקל לרו"ח יהודה ברלב.

לדבריהם, הכספים הועברו למעשה למומחים מטעם לבנת, שלטענתם "נועדו להקנות נופך של חשיבות לגרסאותיו המפוקפקות, ושילשלו לכיסם סכום דמיוני של כ-2 מיליון שקל בקירוב".

השניים דורשים להשיב להם את מיליוני שקלים שניטלו, לטענתם, שלא כדין מקופת החברות המשותפות, במסגרת ההתמחרות שצפויה להיערך בין הצדדים ביחס לחברות הללו, לפי החלטת בית המשפט מנובמבר אשתקד.

בפסק הדין שניתן אז בתביעות ההדדיות שהגישו 3 השותפים, נקבע כי לבנת קיפח את שותפיו, והרחיקם שלא כדין מכל מעורבות בניהול החברות המשותפות. מנגד התקבלה חלקית תביעתו של לבנת ונקבע כי על אדלר ופדלון להשיב לאחת החברות שטרי הון בסך 17.2 מיליון שקל, שהעבירו לכיסם.

בבקשה לסילוק התביעה על הסף שהוגשה הבוקר (ב'), כותב לבנת כי "לפי הגיונם האורווליאני של אדלר ופדלון, הם יכולים לתבוע הוצאות בסך מיליוני שקל, שהחברות נאלצו להוציא על מנת לנסות ולהשיב ולו חלק מהנכסים שגזלו מהן אדלר ופדלון, ולתקן ולו חלק מהנזקים העצומים שגרמו במהלך התקופה בה מילאו תפקידי ניהול בחברות".

עוד טוען לבנת בבקשה, באמצעות משרד עורכי הדין ארדינסט-בן-נתן ושות', כי אדלר ופדלון "ממשיכים לחיות בעולם דמיוני שבו הם נדמים בעיני עצמם כ'צדיקים' הנעשקים על-ידי כוחות האופל. בעולמם הדמיוני מעולם לא נקבע כי הם ביצעו מעשים העולים, לפי קביעת בית המשפט הנכבד, כדי הפרת אמונים כלפי ההחברות וכלפי לבנת; כי הם גזלו מהחברות נכסים בשווי של עשרות מיליוני שקלים; כי הם נקטו 'תחבולות שאיש ישר ירחק מהן'; כי הם ביצעו עסקאות פיקטיביות ורישומים כוזבים; כי הם תיארכו עסקאות לאחור (פעולה העולה כדי זיוף ממש); כי חילקו לעצמם 'דיבידנדים' שלא כדין בהיקף של מיליוני שקל; כי הם יצרו שלא כדין שטרי הון לטובת עצמם בסכומים של מיליוני שקל; כי הם כפרו שלא כדין בחובות של מיליוני שקל שהם חבו לחברות; ועוד ועוד".

לבנת מוסיף כי בעולם "האמיתי" ניתן בנובמבר 2011 פסק דינו של בית המשפט המחוזי, במסגרתו זכו החברות להשיב לידיהם נכסים שניטלו מהן שלא כדין, אשר שווים עשרות מיליוני שקלים.

"התנהלות עוולתית ורשלנית"

בבקשה לסילוק התביעה על הסף נטען עוד כי במסגרת פסק הדין נקבעו קביעות ברורות המלמדות על עבירות מס חמורות שביצעו אדלר ופדלון במהלך כהונתם בחברות. בשל חקירת המס המתנהלת נגד אדלר ופדלון זה קרוב לשנתיים, לא הגישו החברות דוחות החל משנת המס 2009, כמעט כל ספרי החברות מופקדים אצל רשויות המס ואינם נמצאים בידי החברות, והחברות אינן יכולות לקבל אישור ניהול ספרים ופטור מניכוי מס במקור.

לטענת לבנת, ההוצאות אשר התביעה כנגדו מתייחסת אליהן, הן למעשה הוצאות שהחברות נאלצו להוציא כדי להגן על זכויותיהן וכדי לייצב את עסקיהן כתוצאה מהמצב אליו דרדרו אותן השניים.

"קשה להבין מניין שואבים אדלר ופדלון את עזות המצח להלין נגד החברות על הוצאות, אשר הם אלה שבהתנהלותם העוולתית והרשלנית אילצו את החברות לשאת בהן", נכתב בבקשה.

"הוצאתי מכיסי מיליוני שקלים"

לבנת מוסיף עוד כי במסגרת ההליך המשפטי שניהלו החברות וכחלק מהמאמצים לשיקום עסקי החברות, הוא הוציא מכיסו, באופן אישי, מיליוני שקלים, אשר היו אמורים להיות משולמים על-ידי החברות.

בבקשה צוין עוד כי בכוונת החברות להגיש נגד אדלר ופדלון תביעה שכנגד, על מנת להטיל עליהם לשאת בהוצאות שנגרמו לחברות כתוצאה מהתנהלותם.

לבנת מבקש כי אם התביעה לא תידחה על הסף, יעביר אותה בית המשפט להליך של תביעה רגילה, ולא ידון בה כהמרצת פתיחה (הליך משפטי מזורז), כפי שהגישו אדלר ופדלון.

התביעות ההדדיות בין 3 השותפים: קיפוח זכויות מול נטילת כספים שלא כדין

המחלוקת בין שי לבנת ושותפיו, אמיר אדלר ואילן פדלון, אינה מוגבלת רק לסכסוך העסקי ביניהם, אלא, כך מסתבר, גם לפרשנותו של פסק דין שניתן על-ידי בית המשפט המחוזי מרכז באחד מענפי הסכסוך ביניהם, במסגרתו התקבלה חלקית תביעתו של לבנת נגד אדלר ופדלון, למרות שנקבע כי קיפח את זכויותיהם.

לפני כשנתיים הגיש לבנת תביעה, שבה טען כי אדלר ופדלון הוציאו במירמה עשרות מיליוני שקלים מחברות זואי החזקות, סייפרטק וימקום הולדינגס בי.וי שבשליטת קבוצת שי לבנת אחזקות.

אדלר ופדלון טענו מנגד כי כל פעולותיו של לבנת כלפיהם נועדו לנשל אותם מחלקם בחברות.

בפסק הדין קבע השופט פרופ' עופר גרוסקופף כי לבנת קיפח את זכויות שותפיו העסקיים, כאשר דחק את רגליהם מניהול חברות ההחזקות, שאדלר ופדלון הם גם בעלי מניות מיעוט בהן.

עם זאת, בית המשפט קיבל חלק מרכיבי התביעה שהגיש לבנת, תוך שהוא מעביר ביקורת על פעולות שביצעו השניים בעת שניהלו את החברות מקבוצת לבנת, ומבטל את חלקן.

כך למשל, השופט נענה לבקשתם של לבנת וחברת ימקום שבשליטתו וביטל את הסכם ההעברה של חברת סקייויז'ן מחברת ימקום לחברת סייפרטק (שתיהן חברות מקבוצת שי לבנת), אותו ביצעו אדלר ופדלון. זאת, תוך שנקבע כי לשניים היה עניין אישי בעסקה, שהתבצעה ללא ידיעתו של לבנת.

בנוסף, בית המשפט קבע כי העברתם של שטרי הון בסך 17.2 מיליון שקל מהחברות לכיסיהם של אדלר ופדלון נעשתה שלא כדין וללא ידיעתו של לבנת, וקבע כי על אדלר ופדלון להעביר את שטרי ההון לידי חברת זואי (אחת מהחברות שבשליטת לבנת).

אדלר ופדלון: "לבנת באובדן עשתונות מוחלט"

עורכי הדין בעז בן-צור ואלירם בקל מסרו בשמם של אמיר אדלר ואילן פדלון כי "הבקשה שהוגשה בבהילות על-ידי שי לבנת, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע כבר מועדים קרובים לבירור תביעתם של אדלר ופדלון, מעידה על אובדן עשתונות מוחלט.

"מכל מקום, טענותיו של לבנת בבקשתו, בהמשך ישיר לטענות שהעלה במסגרת ההליך המשפטי שהסתיים זה לא מכבר בפסק דין, מלמדות על ניתוק מהמציאות. אנו מזמינים את לבנת לשוב ולקרוא את פסק הדין של כבוד השופט גרוסקופף, אשר קבע כי לבנת קיפח את שותפיו, וכי הם זכאים לסעד התמחרות, כפי שתבעו.

"לבנת כבר הודיע כי יערער על פסק הדין, ולמיטב ידיעתנו הודעת הערעור אינה מוגשת. אנו משוכנעים כי דינה של התביעה החדשה שהגישו אלדר ופדלון - ושלבנת מנסה למנוע את בירורה - להסתיים בהצלחה, כפי שהסתיים ההליך הקודם".