נמוגים בערפל

"וטרנים", ד' 21:00, ערוץ 8

בשני קצותיה של יבשת אירופה, כך נדמה, נתגלתה הרוח האנושית בשיא גדולתה: כשכל אירופה, בין אנגליה במערב וברית-המועצות במזרח, נכתשה תחת הכיבוש הנאצי, הצליחו האנגלים והרוסים לשמר את התקווה לחירות.

בלי להפחית חלילה מגבורתם של חיילי אנגליה ותושביה, הרי שבשום מדינה לא נלחמו כפי שנלחמו הרוסים. בין ריבנטרופ למולוטוב ובין הקרב על סטאלינגרד לקרב על ברלין, מתו כ-20 מיליון רוסים, כמחצית מקורבנות המלחמה. לתהילת הלוחמים היהודים זכתה בתודעה הישראלית בעיקר הבריגדה, אבל האמת היא שלא היה עוד צבא שבו מילאו יהודים תפקידים כה רבים ומגוונים כמו הצבא האדום.

בערך 50 שנה אחרי סטאלינגרד, הגיעו חלקם לישראל כשהם כבר קשישים, חלקם תשושים ומגלים שקל יותר לנצח את הוורמאכט מאשר את תחלואי הגיל. גם כאן בישראל הם חוגגים את הניצחון על הנאצים באיחור של יום (תשעה במאי במקום שמונה, התעקשות שעושה צדק היסטורי עם מי שהכריעו את המלחמה), רק שאולי כבר קשה להם לרקוד - ולא רק בגלל משקלם של אותות ההצטיינות והמדליות שהם נושאים בגאון על החזה. מגיע להם שתצפו בסרט הזה.

שן דובי שן

"טד", ד' 22:00, yes 2

סת מקפארלן הוא גאון. מעבר להמצאה של "איש משפחה" (וסדרת הספין "קליבלנד"), הוא היה המרענן הרשמי של טקסי האוסקר לדורותיהם, כאשר ברגע של חולשה, הפקידה הוליווד את הטקס השמרני, הטרחני והמייגע בידיו הפרועות. יצאו משם בדיחות בוטות על כוכבות הוליווד, על היהודים ששולטים בתעשייה ועוד. הכי לא פוליטקלי קורקט בתעשייה ובמדינה שכבר איבדו את היכולת לחשוב באופן יצירתי. "טד" אינו סרט מופת, האמת? הוא בקושי סרט. העלילה, ובוודאי החלק "המותח" שלה, היא קלושה. כל השאר מושלם. מארק וולברג הוא צעיר שהיה אמור כבר להתבגר מזמן, כך לפחות חושבת החברה שלו (מילה קוניס הלוהטת). אלא שלמערכת היחסים הזאת יש גם צלע שלישית בדמות טד, דובי חום ישן שמסוגל לדבר...ועוד איך מסוגל לדבר. כמובן שמהר מאוד מתנגשים ענייני הלב עם זיכרונות הילדות המשותפים, "העלילה" מסתבכת, והכל מצחיק עד דמעות.