הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב היא "המובילה בהישגיה המחקריים" מבין הפקולטות למשפטים שמחוץ לארצות-הברית ולבריטניה בשנת 2013 - כך עולה מהדירוג השנתי שעורכת החברה הבינלאומית (Quacquarelli Symonds (QS, שדירגה 500 אוניברסיטאות מובילות בעולם. דירוג QS מתפרסם מאז שנת 2004, והוא מהווה אבן-בוחן מרכזית לקביעת האיכות של מוסדות אקדמיים.
בדירוג QS העולמי-הכללי, כאשר כוללים גם את הפקולטות למשפטים המובילות בבריטניה ובארה"ב, ממוקמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב - שהיא המובילה בארץ - במקום ה-31, מבחינת הישגיה המחקריים, והיא מקדימה בדירוג פקולטות למשפטים של אוניברסיטאות בולטות בעולם, בהן בית-הספר לכלכלה בלונדון ואוניברסיטת סידני באוסטרליה.
דיקן הפקולטה, פרופ' רון חריס, מרוצה מהתוצאה, אך אינו נח על זרי הדפנה. לדבריו, "המקום ה-31 בעולם במדדי מחקר הוא טוב, אבל אנחנו שואפים ליותר".
ב-10 השנים האחרונות נפתחו בארץ מוסדות רבים להכשרת משפטנים, אבל לדעת פרופ' חריס, אין תחרות ביניהם. "המכללות לא מתחרות בנו ולא משפיעות עלינו כפקולטה או עליי כדיקן. אנחנו נמצאים במקום אחר לגמרי. יש היום מוסדות רבים להכשרה, ואוניברסיטת תל-אביב מכשירה בסך-הכול 4% מכלל האנשים שניגשים לבחינות לשכת עורכי הדין בכל מועד. לתפיסתנו, אלה הם ה-4% הכי טובים, אולי ביחד עם הסטודנטים שיוצאים מהאוניברסיטה העברית וממקומות נוספים כמו אוניברסיטת חיפה".
עם זאת, לדברי חריס, מנקודת-המבט הציבורית צריך לתת מידע נכון לסטודנטים ולמועמדים ללימודים על שוק עריכת הדין ועל רמת ההשכלה האקדמית במוסדות השונים. "אנשים משלמים לפעמים הרבה כסף על משהו שהם חושבים שהוא איכותי, והוא לא כזה".
עמדות של קבלת החלטות
חריס טוען, כי אוניברסיטת תל-אביב לא מכשירה "עורכי דין מהשורה", אלא "אנשים שיגיעו לעמדות-מפתח בחזית העשייה המשפטית בארץ. זה יכול להיות בסקטור הפרטי בתחומים המשפטיים הכי מתפתחים של הסטארט-אפים, הפטנטים ואיכות הסביבה, וגם בסקטור הציבורי. האוניברסיטה מכשירה אנשים לנהל את הייעוץ המשפטי, את התביעה המשפטית, את המערך הרגולטורי וכיוצא באלה.
"הסטודנטים שלנו מגיעים לעמדות של קבלת החלטות ועיצוב מדיניות. לתפקידים הללו אתה לא יכול להכשיר טכנאי משפט. אנחנו מלמדים את הסטודנטים את הפרקטיקה המשפטית, אך בעיקר איך לחשוב משפטית ואיך לחשוב על בעיות משפטיות חדשות שנוצרות, כי במה שהם נתקלים היום, הם לא ייתקלו בו בעתיד, אלא בסוגיות חדשות".
סגן הדיקן, פרופ' ישי בלנק, שם דגש על מקום אחר. "יש אנשים שחושבים שתפקידנו העיקרי הוא להקנות לסטודנטים כישורים טכניים במובן הרחב. אני חושב שתפקידנו לעומק הוא בתחום הביקורת. המקום המיוחד של האקדמיה הוא להסתכל על השלטון בעין ביקורתית. להעביר לסטודנטים את המסר שהמציאות היא לא כורח ואפשר לבקר אותה ולשנות אותה".
אחד הנושאים המרכזיים שהפקולטה למשפטים בתל-אביב שמה עליהם דגש הוא חשיפת הסטודנטים למשפט הבינלאומי ולעולם הרחב. "בשנים האחרונות הגענו לתובנה שחלק מהאתגר של המשפטנים שלנו בעתיד, איפה שלא יהיו, יהיה העידן הגלובלי. אי-אפשר ללמוד רק את שיטת המשפט הישראלית, כי ישראל חשופה לעולם בכל היבט כמעט, וככל שאתה עולה גבוה יותר בפירמידה המשפטית - אתה נדרש יותר לידע הזה.
"בין היתר, אנחנו מביאים לכאן 25 פרופסורים מהמוסדות הכי טובים בארה"ב ובאירופה כדי שילמדו אצלנו, מציעים תוכניות חילופי סטודנטים מגוונות, יש לנו קרוב ל-40 הסכמי חילופי סטודנטים, אנחנו מציעים סדנאות וקליניקות בינלאומיות; ומנסים לחשוף את הסטודנטים לעולם הרחב בכל הדרכים האפשריות".
לשחרר סטודנטים מרעיונות קודמים
- כשאתם מדברים על הבינלאומיות של הפקולטה למשפטים, האם הכוונה בעיקר היא הכנת הבוגרים לעבודה משפטית בעולם העסקים הגלובלי?
פרופ' בלנק: "לאו דווקא. אנחנו מניחים שכל תחום משפטי כולל למשל משפט חברתי ומשפט ציבורי, דורשים ידע במשפט בינלאומי. אם אתה טכנאי-משפט שעובד רק בעסקאות מקרקעין, אתה לא זקוק לידע במשפט בינלאומי. אבל המשפטנים שאנחנו רוצים להוציא מהפקולטה הם אחרים".
פרופ' חריס: "ישנה תדמית שגורמת לאנשים לחשוב שאוניברסיטת תל-אביב מעודדת אנשים לפנות רק לפרקטיקה המסחרית הפרטית, וזה לא נכון. אנחנו חושבים שהסטודנטים שלנו לא צריכים להתמחות דווקא בעשרת משרדי עריכת הדין המסחריים הגדולים בארץ. אחת הבעיות היא שהמשרדים הללו מחזרים באגרסיביות אחר התלמידים שלנו. מועסקים בהם מאות עורכי דין, שצריכים מדי שנה מאות מתמחים, והם מנסים לשאוב את הסטודנטים הטובים אליהם.
"אנחנו אומרים לתלמידים שלנו: האופציות להתמחות במשרדים הללו הן מאוד מעניינות; מדובר בעבודה בחזית של העשייה העסקית, אבל הן לא האפשרויות הטובות היחידות. ישנן עוד אפשרויות - אפשר להתמחות במגזר הציבורי, בבתי המשפט, להמשיך ללימודים גבוהים, לנסוע ללמוד בחו"ל.
"חשוב לומר גם שאין דיכוטומיה חדה בין העולם העסקי לעולם הלא עסקי. פרופ' דיויד גילה, למשל, הוא חבר סגל שלנו וממונה על ההגבלים העסקיים. האם העבודה שלו היא עשייה עסקית? עשייה חברתית? היא גם וגם. כנ"ל לגבי עבודה במקומות כמו רשות ניירות ערך והפרקליטות. הייתי רוצה שהסטודנטים שלנו יתפזרו בכל מקום".
פרופ' בלנק: "אני רוצה שהסטודנטים יבינו שהם לא חייבים לבחור באופציה מסוימת. יש אנשים שחושבים שרק עתיד אחד פתוח לפניהם, בין היתר בגלל ציפיות של ההורים שלהם. התפקיד שלנו בה"א הידיעה הוא להעביר את המסר שאופציות רבות עומדות בפניהם, שהם יוכלו לעשות כל מה שירצו. אנחנו צריכים לשחרר אותם מהרעיונות הקודמים שלהם".
חריס: "חשוב לזכור שחלק גדול מהסטודנטים לא יעבדו כעורכי דין. ההשכלה אצלנו בפקולטה היא אחת החשובות לאזרח במאה ה-21. בשונה מהפקולטות למשפטים בחיפה ובירושלים, בתל-אביב לומדת אוכלוסייה הומוגנית למדי שמורכבת בעיקרה מסטודנטים יהודים ממרכז הארץ".
בלנק מציין, עם זאת, כי גם בתחום זה מתחולל שינוי. "יש עלייה דרמטית בכמות הסטודנטים הערבים בפקולטה. כיום כ-10% מהסטודנטים למשפטים הם ערבים. זה יותר ממה שהיה אי-פעם, וזה חשוב לנו מאוד". ,
- איך זה שלימודי המשפטים לא ממש השתנו בעשרות השנים האחרונות?
"תוכנית הלימודים עברה רפורמה משמעותית בשנת 2000, אז נקבע כי החל משנה ב' רוב הקורסים יהיו קורסי בחירה, ורק שנה א' תהיה מורכבת משיעורי חובה. הדברים שכן השתנו הם הכנסת קליניקות וסדנאות רבות, הדגש הבינלאומי ועוד. אבל יש לנו היום תוכניות לשינויים משמעותיים נוספים, שייושמו בקרוב בתוכנית הלימודים לתואר הראשון במשפטים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
