לבני יוזמת: יוגבל שכר המפרקים והכונסים בחברות הציבוריות

שכרם של המפרקים וכונסי הנכסים בחברות הציבוריות יוגבל, ויהיה מבוסס, לצד התאמה לטיב ביצועיו של בעל התפקיד, גם על מרכיבים מבוססי מאמץ - כך קובעות תקנות חדשות שיוזם משרד המשפטים, ושטרם זכו לאישור.

התקנות - פרי יוזמתם של שרת המשפטים, ציפי לבני, והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (כלכלי-פיסקלי), עו"ד אבי ליכט - מסמלות מה שנדמה כסוף לחגיגת השכר בקרב בעלי התפקידים הממונים על-ידי בתי המשפט בהליכי חדלות פירעון.

התקנות, שיועברו בימים הקרובים לקבלת הערות מצד גורמים רלוונטיים, טרם נחתמו בידי לבני, והן זקוקות בנוסף גם לאישור הכנסת.

לפי התקנות החדשות, יבוטל מסלול חלוקת שכר-הטרחה הקבוע כיום, מאחר שהוא איננו משקף נכונה, לדעת משרד המשפטים, את תרומתו של בעל התפקיד להליך הכינוס, הקפאת ההליכים או הפירוק.

במשרד המשפטים מצהירים בגלוי כי "המודל החדש יביא למניעת פסיקת שכר-טרחה חריג".

כיום מקבל בעל תפקיד את שכר-טרחתו לפי אחוזים מקופת הפירוק או הכינוס, או בדרך אחרת שעליה מורה בית המשפט, לפי כללים שנקבעו על-ידי שר המשפטים, וזאת ב-3 מסלולים: שכר ניהול - המחושב כשיעור מתקבולי ההכנסה שהתקבלו במזומן בתקופה שבה בעל התפקיד ניהל את עסקי החברה; שכר מימוש - כשיעור מתקבולי המימוש שמקורם בגביית חובות או מכירת נכסים; ושכר חלוקה - המחושב כאחוזים מתוך סך כל הנשייה שחילק בעל התפקיד בפועל לכל הנושים.

לדעת משרד המשפטים, במסלולים הנוכחיים קיימת בעיה יסודית, מאחר שהם אינם משקללים את המאמץ שהשקיע בעל התפקיד, מאחר שהוא יכול, למשל, למכור נכס בעל ערך רב במינימום מאמץ, אך שכרו לא יביא כלל לידי ביטוי את הזמן המועט שטרח עבור הנושים.

כך גם במסלול שכר החלוקה, שלדעת משרד המשפטים "אינו משקף את תרומתו של בעל התפקיד להליך, אלא נובע בעיקרו משיעור החובות בתיק ומהיקף נכסיה של החברה".

בעיה נוספת היא מתן האפשרות לבעל התפקיד לבחור את המסלול בתום ההליך, באופן המאפשר לו למקסם את רווחיו, וכמובן היעדר רצפה ותקרה לשכר בעלי התפקידים.

"אין מקום לעליהום"

התקנות החדשות, המבשרות ירידה דרמטית בשיעור הצפוי של שכר-הטרחה שיקבלו מפרקים, כונסי נכסים ומנהלים מיוחדים במסגרת הליכי חדלות פירעון בחברות ציבוריות, יובילו ככל הנראה להתנגדות חריפה מצד משרדי עורכי דין בכירים העוסקים בתחום והנהנים משכר-טרחה גבוה, במיוחד בתיקי חדלות פירעון, בחסות בתי המשפט הממנים את בעלי התפקידים.

"אין מקום ל'עליהום' על מאות המפרקים, הכונסים והנאמנים, שעושים את מלאכתם נאמנה בתנאים קשים, תחת לחצים ואיומים של החייבים, וגובים מיליארדי שקלים עבור הנושים" - כך אומר עו"ד איתן ארז, סגן ראש לשכת עורכי הדין ואחד מעורכי הדין הבולטים בתחום חדלות הפירעון.

לדברי ארז, "לאחרונה ניכרת מגמה באגף הכונס הרשמי לצמצם בשכר-טרחת המפרקים והכונסים, שגם כך הוא נמוך יחסית. אכן, היו בשנים האחרונות מספר מקרים בודדים של גביית שכר-טרחה מופרז, שבהם היה צריך לטפל נקודתית, אך מי בדיוק יטפל בעשרות אלפי תיקי פשיטת-הרגל ופירוק החברות, אם לא בעלי התפקיד המקצועיים? המפרקים, הנאמנים והכונסים עושים את העבודה בשטח, מתמודדים יום-יום מול כל פושטי-הרגל והנוכלים למיניהם, כאשר עליהם להמתין שנים רבות לקבלת שכרם שנגזר מההצלחה שלהם".

עוד הוסיף ארז כי "אם משרד המשפטים סבור כי עליו לפגוע דווקא בחיילי שלטון החוק המבצעים את עבודתם בשטח, הרי שהוא שוגה. אף עורך דין שפוי לא יעסוק במימוש נכסים תמורת שכר-טרחה של אחוז אחד, תוך שהוא מעסיק עובדים, מוציא הוצאות משרד כבדות וממתין שנים רבות לקבלת שכר-הטרחה. פגיעה רוחבית בכל העוסקים בתחום תגרום לירידה של מיליארדי שקלים בגביית חובות, לנזק לנושים ולציבור הרחב, ותהפוך את מדינת ישראל לגן-עדן לנוכלים ולפושטי-רגל".

צפויה ירידה דרמטית בשכר

בשנים האחרונות זכו כמה מעורכי הדין הבולטים בתחום חדלות הפירעון לשכר-טרחה אסטרונומי בכמה תיקי דגל בתחום זה. כך, למשל, ביקשו עו"ד אמיר ברטוב ועו"ד יעקב אמסטר שכר-טרחה של 15 מיליון שקל בתפקידם כנאמני חברת נידר; עו"ד שלמה נס ורו"ח גבי טרבלסי קיבלו יותר מ-24 מיליון שקל בתפקידם כנאמני קלאבמרקט; עו"ד אבנר כהן, מפרק המשביר הישן לצרכן, קיבל 6 מיליון שקל בתפקידו זה; במהלך הליכי ההסדר בתיק אי.די.בי נשמעו הערכות כי החברה משלמת לבעלי התפקידים סך כולל של כמיליון שקל מדי חודש. אם התקנות החדשות היו חלות על המקרים הללו, היה שכר-הטרחה שלהם נמוך יותר באופן דרמטי.

עם זאת, לא כל עורכי הדין הפעילים בתחום יוצאים כנגד היוזמה. "אני חושב שבבסיסה מדובר ביוזמה ראויה", אומר עו"ד יוסף בנקל. "יותר מדי זמן העניין היה מצוי בשתי נקודות קיצון, או שהיו שופטים שנצמדו לתקנות בין אם כשהדבר היה מתאים או לא מתאים, או שהיו שופטים שהתעלמו מהתקנות גם כשהיה צריך לעבוד לפיהן. השופט אורנשטיין נתן החלטה בעניין שכר-הטרחה של עו"ד איתן ארז בעניין רייפמן, והתמקד בעלויות, במאמץ המיוחד, ביוזמה ובהגינות - שבעל תפקיד יידע האם כדאי לו בכלל לקבל את התיק ועד כמה כדאי לו להתאמץ. זה המתווה הנכון בעיניי".

בנקל הוסיף כי "ככל שבעל התפקיד לא יהיה מובטח לשיעור השכר שלו יהיה זכאי - כך יקטן העניין שלו לפעול להשאת קופת הנשייה. אותו היגיון חל גם בתביעות ייצוגיות - רוצים שבעל התפקיד יידע שהתמורה קשורה בקשר בל-יינתק למאמץ מצד אחד ולהצלחה מצד שני. לדעתי, צריך לקשור את זה למאמץ ולתוצאות, עם שיקול-דעת רחב לבית המשפט".

מודל החישוב החדש לשכר-טרחה: ביטול מסלול שכר החלוקה וקביעת תקרת שכר

לפי התקנות החדשות שיוזם משרד המשפטים באשר לשכר-טרחתם של המפרקים וכונסי הנכסים בחברות הציבוריות - יישאר על כנו המבנה הבסיסי של שכר ניהול ושכר מימוש, ואולם במקום שיעור קבוע הנגזר מההכנסות או משווי המימוש, ייקבע רף עליון ורף תחתון עבור כל היקף הכנסות או היקף מימוש, וברירת המחדל תהיה קביעת שכר בהתאם לרף התחתון.

עם זאת, בית המשפט יהיה רשאי לקבוע שכר-טרחה גבוה יותר, במסגרת הטווח, אם המאמץ שהשקיע בעל התפקיד מצדיק זאת. כל פסיקת שכר-טרחה מעל לרף התחתון תחייב את בית המשפט לנמק את החלטתו. המפרקים והכונסים יחויבו למסור לבית המשפט ולכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) דיווח מפורט על שעות העבודה שהושקעו בהליך ועל הפעולות שננקטו.

לפי התקנות, במסלול שכר המימוש - יקבל בעל התפקיד 15% עד 20% בעבור 65 אלף השקלים הראשונים (במקום 20% הקבועים היום); 7% עד 10% בעבור 650 אלף השקלים הבאים (במקום 10% הקבועים היום); 3% עד 5% מ-3.2 מיליון השקלים הבאים (במקום 5% הקבועים היום); וחצי אחוז עד 1% בעבור כל שקל נוסף (במקום 1% הקבוע היום).

במסלול שכר הניהול, יקבלו המפרקים והכונסים 3% עד 5% בעבור 455 אלף השקלים הראשונים (במקום 5% הקבועים היום); 2% עד 4% בעבור 942 אלף השקלים הבאים (במקום 4% הקבועים היום); 1% עד 3% בעבור 1.8 מיליון השקלים הבאים (במקום 3% הקבועים היום); וכן הלאה.

מסלול תשלום שכר החלוקה יבוטל כאמור, מאחר שהוא גרם למבנה תמריצים בעייתי והביא לדעת משרד המשפטים לתוצאות לא סבירות.

עם זאת, במקרים חריגים יוסמך בית המשפט לפסוק למפרק או לכונס שכר מיוחד, המבוסס על התוספת שהשיג בעל התפקיד לקופת הנושים הלא מובטחים.

במסגרת קביעת תקרת השכר, קובעות התקנות החדשות כי בכל מקרה, שכר-הטרחה לא יעלה על פי 1.5 מהשכר שהיה מתקבל בהתאם להיקף שעות העבודה של בעל התפקיד.

לצד זאת תיקבע גם רצפת שכר, בעיקר עבור תיקים קטנים שהמנגנון הקיים לא נותן להם מענה. שכר זה ייגזר בהתאם לפעולות שביצע בעל התפקיד.

 מודל שכר הטרחה החדש