עוברים משאננות לדאגה

שאננות בשוק ההון היא תשתית טובה לשינוי בכיוון שלילי. ככל שהשאננות גדולה, כך נניח שהדבר הרע שבא אחריה, יהיה רע יותר. היכולת להבחין שהשאננות התחלפה בדאגה, תאפשר להתגונן מפני הרעה בכלל, ולפחות לצאת מהפוזיציות החיוביות שלנו.

כלים שונים באים לעזרתנו:

• תחילה, אנו יכולים לבחון את עוצמת המגמה, וכאשר זו הופכת להיות קיצונית בצורתה, ובתאוצתה, זהו סימן מתריע מאין כמוהו.

• שנית ניתן לבחון את רוחב השוק, דהיינו את ההשתתפות של חלקי השוק השונים בעלייה. ככל שההשתתפות היא רחבה, ואינדיקאטור כמו קו ה-Advance Decline Line ממשיך לעלות, אין לנו מה לדאוג. כאשר הוא מתחיל לרדת, ורק סקטורים מצומצמים בלבד עוזרים להמשך המגמה העולה, זו סיבה לדאגה.

• שלישית ניתן לבחון את הפרמטרים הקרויים פרמטרי הסנטימנט, הבודקים, על יד סקרים שונים, את האופטימיות של המשקיעים הפרטיים, וזו של המוסדיים. יש בזה גם רמות קיצון, וכאשר אנו מגיעים למספרים כמו 90% אופטימיים, יש כבר מצב של דאגה לגבי אורך הנשימה העתידי של אותה מגמה חיובית.

• לבסוף אזכיר גם את הסטטיסטיקה על כמות המזומנים המוחזקים על ידי מנהלי הכספים. מזומנים המוחזקים כרזרבה, במקום להיות מושקעים באפיקים של המגמה שאנו מעוניינים לבדוק. במקרה זה, אחוזים חד ספרתיים של מזומנים, או במילים אחרות מצב של השקעה מלאה בשוק, היא המצב שאנו מזהים עם השאננות הגדולה.

אבל, מעל כול אלו שהזכרתי לעיל, עומד אינדיקאטור אחד, והוא ה-VIX. כמודד של סטיות התקן של האופציות הנסחרות על בסיס הנכס הפיננסי המבוקש (במקרה זה על בסיסו של מדד המניות S&P500), אנו יכולים לקבוע אם מנפיקי האופציות, דהיינו ה"כבדים" וה"יודעים", חושבים שהמצב יהיה טוב, או רע.

למה? כי סטיית התקן היא הפרמיה שהם מבקשים עבור העתיד המצופה על ידם. ירידות הן בעלות תנועה גדולה, ומהירה, יותר מעליות, ולכן מזוהות עם סטיות תקן גבוהות. כך, מדד ה-VIX גבוה יאמר לנו שיש חשש עתידי, או נוכחי, מפני מימוש, תיקון או משהו גרוע מכך.

לפניכם גרף שבועי, המשלב את מדד המניות עצמו (חלק עליון), עם מדד ה-VIX עליו (חלק תחתון):

 משה שלום ויקס

התקופה שבין 2008 ל-2009 מראה עד כמה הסטייה הממוצעת יכולה לעלות.

בכל המקרים שבהם הויקס ירד מתחת ל-20, עד 2013, והמסומנים על ידי הקווים האנכיים הסגולים, ראינו את השינוי השלילי שקרה לאחר מכן. ומה אנו רואים עכשיו? בעצם שבירה של אותה קורלציה בין הגעה לשאננות יתר, ותגובה של תיקון מצד השחקנים בשוק.

שימו לב שמאז תחילת 2013 אנו רואים את הויקס מתנדנד סביב ה-15, הלוך ושוב, מבלי שהמדד עצמו מניד עפעף. כמו כן, הויקס הצליח, לאחרונה, להתקרב ל-10 (!!), ועדיין לא ראינו משהו שנראה כמו תיקון משמעותי.

האם מדובר בתקופה חדשה בשוק ההון בו השאננות היא השגרה עצמה, וייצוגה בויקס לא יהיה רלוונטי יותר לניתוח המצב? או במילים אחרות: This time it’s different?

אם תאמינו בכך, אשאל את השאלה המתבקשת הבאה: אם כן, אז מהו הגורם לכך? הבנקים המרכזיים הם המועמדים הברורים לכך, עם הכסף החינמי שלהם, והאמון שהם עדיין מעוררים אצל הקובעים בזירה הפיננסית הגלובלית. אבל, וזה אבל גדול, זה גם דורש שינוי באופי האנושי, דהיינו ביכולת של המשקיעים לא לרצות לממש רווחים בצורה משמעותית, וזאת, לאורך זמן ארוך מאוד. את החלק הזה אני רואה כבעייתי מאוד.

כמו שניתן לראות בגרף, השאננות האדירה הצליחה לגרום למגמה עולה רציפה של יותר משנה וחצי, אבל כאשר הפד מצמצם בכל מפגש את ההזרמה, וכאשר באירופה מנסים להסיט את הכסף מן הזירה הפיננסית לכיוון הסקטור היצרני, אני חושש שהקרקע מאוד מוכנה לאותו אירוע של מימוש רווחים גדול.

כמו שציינתי לעיל, התזמון הוא הכול, ולכן חייבים לומר שוב: אין עדיין סימנים לשינוי שלילי כלל, וקו המגמה הכחול, התומך בכל העלייה, מראה זאת היטב. למרות זאת, התמונה שלפניכם מציגה, כאלף מילים, את "המצב האידיאלי" שממשיך להתקיים.

היסטורית, שאננות אדירה כמו זו, אם הייתה אי פעם, לא הצליחה להימשך לעד, אף פעם, וזו הסיבה לדעתי, שזו העת הטובה ביותר למחשבה על הצורה שבה אנו יכולים להתגונן מפני ה"לא יעלה על הדעת".

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.