הצרפתי ז'אן טירול מאוניברסיטת טולוז זכה בפרס נובל בכלכלה ל-2014 בתחום רלוונטי מאוד לכשלי הכלכלה הישראלית: ניתוח של כוח שוק ורגולציה. הפרס הוענק לו על עבודתו בתחום "ההבנה והרגולציה של תעשיות שבהן שולטות מעט חברות חזקות", כך נכתב בהודעת האקדמיה השבדית למדעים היום (ב') בשטוקהולם. הפרס הוא בסך 1.1 מיליון דולר.
"ממחצית שנות ה-80 ואילך, ז'אן טירול הפיח חיים חדשים במחקר של כשלי שוק ריכוזי", נאמר בהודעת האקדמיה. "הניתוח שלו את התנהגות החברות עם כוח שוק גדול מספק תיאוריה אחידה עם השלכות חזקות על נושאים של מדיניות: איך צריכה ממשלה לטפל במיזוגים ובקרטלים, ואיך היא צריכה לפקח ולהסדיר פעילות של מונופולים".
ההכרה שפרס נובל מביא איתו סייעה לזוכים קודמים לקרב את התיאוריות שלהם ליישום במדיניות ממשלתית. בין זוכי העבר דמויות מיתולוגיות כמו מילטון פרידמן, ג'יימס טובין ופרידריך אוגוסט פון האייק.
בשנה שעברה זכו בפרס נובל בכלכלה שלושה: יוג'ין פאמה, לארס פטר הנסן ורוברט שילר, על עבודתם שהעמיקה את ההבנה של איך נעים מחירי נכסים. ב-2009 קיבלה את הפרס האישה הראשונה, אלינור אוסטרום, יחד עם אוליבר ויליאמסון, על מחקר מגבלות השווקים ואיך פועלים ארגונים.
"ז'אן טירול הוא אחד הכלכלנים המשפיעים ביותר בזמננו", מסרה האקדמיה השבדית. "יותר מכל דבר אחר הוא הבהיר איך להבין ולפקח על תעשיות עם מעט חברות חזקות".
פרסי נובל בכלכלה מחולקים מאז 1968, והם לא היו חלק מרשימת הפרסים המקורית שנקבעה בצוואת אלפרד נובל, שהתעשר מייצור דינמיט, מ-1895.
מחקריו החשובים של ז'אן טירול יכולים לשאת את הכותרת "איך לאלף חברות (פירמות) חזקות", אף שהוא תרם כמה תרומות תיאורטיות חשובות גם בתחומים נוספים.
תעשיות רבות נשלטות על ידי מספר קטן של חברות גדולות או מונופול יחיד. ללא רגולציה ופיקוח, שווקים כאלו מניבים לעתים קרובות תוצאה לא רצויה מבחינה חברתית - מחירים גבוהים יותר מאלו שנובעים מהעלויות, או חברות לא פרודוקטיביות ששורדות על ידי חסימת כניסתן של מתחרות חדשות ויעילות יותר.
לפני טירול, נאמר בהודעת האקדמיה השבדית, החוקרים וקובעי המדיניות חיפשו עקרונות כלליים לגבי כל התעשיות והמגזרים. הם המליצו על חוקי מדיניות פשוטים, כמו פיקוח על מחירי מוצרים שמיוצרים על ידי מונופולים (או שירותים כמו חשמל) ואיסור על שיתופי פעולה בין מתחרים, במה שנקרא הגבלים עסקיים או הגבלים נגד הסדרים כובלים. לעומת זאת, הותרו שיתופי פעולה בין חברות במצבים שונים בשרשרת הערך.
טירול הראה בניתוחו התיאורטי שכללים כאלו עשויים לעבוד היטב בתנאים מסוימים, אך הם גורמים יותר נזק מתועלת בתנאים אחרים. קביעת מחירים מרביים יכולה לספק לחברות דומיננטיות מניע חזק לצמצם את העלויות - מה שטוב לצרכנים - אבל גם לאפשר רווחים מופרזים, שמזיקים לחברה ולכלכלה. תיאום מחירים בשוק מסוים פוגע בדרך כלל בחברה הצרכנית, אך שיתוף פעולה במאגרים של פטנטים יכול להיטיב עם כולם. מיזוג של חברה עם הספקית שלה יכול לעודד חדשנות, אך גם לעוות תחרות.
הרגולציה הטובה ביותר או ההגבלים העסקיים האופטימליים צריכים, לכן, להיות מותאמים בזהירות לנסיבות הספציפיות של כל תעשייה ומגזר. בסדרת מאמרים וספרים, הציג ז'אן טירול מסגרת כללית לגיבוש מדיניות ויישום שלה בכמה תעשיות, מטלקום עד בנקאות. על סמך התובנות החדשות הללו, ממשלות יכולות לעודד חברות חזקות להיות פרודוקטיביות יותר, ובו בזמן להימנע מפגיעה בתחרות ובצרכנים.
ז'אן טירול, אזרח צרפת, יליד 1953 מהעיר טרוי, קיבל את הדוקטורט שלו ב-1981 מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, MIT, ומכהן כיום כמנהל מדעי של המכון לכלכלה תעשייתית בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת קפיטול בטולוז, צרפת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
