רו"ח ברוך מלכה הורשע בסיוע ללקוחותיו לבצע עבירות מס

רו"ח ברוך מלכה (55) הורשע השבוע על-ידי בית משפט השלום בפתח-תקווה בביצוע עבירות מס חמורות ובשיבוש הליכי משפט.

השופטת דבורה עטר הרשיעה את מלכה בכך שבהיותו רואה החשבון של יניב בן-דוד, אסיר שהורשע במגוון עבירות של העלמת מס והקמת חברות-קש, סייע ביודעין לביצוע עבירות אלה ואף סייע לאחיו של יניב בן-דוד להשמיד ראיות המעידות על מעשים אלה לאחר שיניב נעצר.

היקף העסקאות שמלכה סייע להוציא לפועל באמצעות החשבוניות הפיקטיביות אך לבסוף לא התקיימו מוערך בסכום של למעלה מ-113 מיליון שקל, והמע"מ שנגזר מהן עומד על למעלה מ-15 מיליון שקל. השופטת הרשיעה את מלכה בכל סעיפי האישום.

הרשעתו של מלכה היא פרק המשך לפרשת "עקיצה ברשת" שנחשפה בעבר ב"גלובס". גילוי הפרשה התאפשר במסגרת חקירה מאומצת של רשויות המס, ושבגינה הוגש כתב אישום נגד בן-דוד ושותפיו ב-2008.

כזכור, בן-דוד הורשע כי הקים מערך חברות אשר פעלו בתחום אספקת כוח-אדם וביצוע עבודות תשתית בתחום הכבלים. בפרשה התברר כי במטרה להקטין את גובה תשלום המס שלו ושל החברות שבבעלותו, ביצע יחד עם אנשי-קש בהם שלט וכן עם מעורבים נוספים, ובהם מלכה, שורת עבירות, ובהן הפצת וקיזוז חשבוניות פיקטיביות, דיווחים כוזבים לרשויות המס ועוד. בשל אלה, בן-דוד נדון ל-6.5 שנות מאסר בפועל.

היקפי העבירות, על-פי כתב האישום שהוגש בזמנו נגד בן-דוד והוגדר על-ידי השופט גלעד נויטל שדן במעצרו כאחד "מן החמורים והמסוכנים בהם נתקל", הצטברו לסכומים של מאות מיליוני שקלים שנגזלו במירמה מקופת המדינה.

מלכה, רואה חשבון ובעל משרד לראיית חשבון בתל-אביב, שימש בשנים 2002-2007 כרואה החשבון של החברות בילבו החזקות בע"מ, פיא תעשיות ותקשורת בע"מ ותקשורת בטוחה בע"מ, וכן הוציא תלושי שכר עבור החברות א.ר.מ.ס אחזקות בע"מ וסורמי השקעות ופיתוח בע"מ. מלכה ידע שהחברות סורמי וארמס היו בשליטתו של האסיר המורשע בן-דוד, אך עובדה זו לא הפריעה למערכת היחסים העסקית ביניהם.

לפי כתב האישום, מלכה ניהל באותם שנים את הנהלת החשבונות של החברות פיא ותקשורת ואף שימש כרואה החשבון שלהן. על מנת להקטין את תשלומי המע"מ, קיבלו פיא ותקשורת מסמכים הנחזים להיות חשבוניות מס על שם סורמי וארמס, וזאת מבלי שעשו או התחייבו לעשות את העסקאות לגביהן הוצאו.

לפי כתב האישום, אף על-פי שמדובר היה בחשבוניות פיקטיביות, מלכה רשם חשבוניות אלה בספרי הנהלת החשבוניות של פיא ותקשורת, וניכה אותן כתשומות בדיווחיהן התקופתיים של קבוצת החברות, וזאת למרות חובת האמון בה חב לנוכח תפקידו כרואה החשבון של החברות.

החשבוניות הפיקטיביות אותן קיזז כללו עסקאות שלא התקיימו בפועל בהיקף של למעלה מ-113 מיליון שקל, כאשר המע"מ שנגזר מהן עומד על מעל ל-15 מיליון שקל, זאת לבד מהקטנת סכום החבות במס הכנסה של החברות שהתאפשרה בעזרת הגשת החשבוניות הפיקטיביות.

השופטת עטר השתוממה מטיעונו של מלכה, שגרס "לא ידעתי". "למרות שהנאשם ניסה לשכנע את בית המשפט כי לא יכול היה לדעת על קיומן של החשבוניות הפיקטיביות, לא שוכנעתי מדבריו. לנאשם היו אמורות להידלק נורות אזהרה, כאשר מתוקף תפקידו כנותן שירותי ראיית חשבון לתקשורת ופיא, היו לנגד עיניו הנתונים הנוגעים לחברות אלה בזמן אמת, כמו למשל קיומו של חוב בשיעור עצום לחברות ארמס וסורמי", קבעה השופטת.

לדבריה, "למצער היו אמור להתעורר חשד בליבו של הנאשם, לנוכח חקירה קודמת, תחת אזהרה, בדבר חשדות לביצוע עבירות מס שבשליטתו של יניב".

בנוסף, מלכה מורשע כי ניצל את האמון שרשויות המס נתנו כדי לדווח רק על חלק מן העובדים בחברות ועל שכר נמוך יותר מזה ששולם להם בפועל, על מנת להקטין עוד יותר את התשלום למס הכנסה וכן לביטוח הלאומי. כפועל יוצא מכך, העובדים, שלא בידיעתם, לא זכו בתנאים סוציאליים, וסכומי מס ההכנסה והביטוח הלאומי שהופרשו ממשכורתיהם לא הועברו לשלטונות המס והביטוח הלאומי.

מלכה הורשע גם בעבירות של שיבוש הליכי משפט, בכך שעל-פי כתב האישום סייע לאחיו של בן-דוד, תום, להשמיד את קבצי הנהלת החשבונות הממוחשבת ולהעלים את המסמכים הפיזיים שהיו במשרדו, וזאת בידיעה מלאה כי עקב מעצרו של יניב, הם עשויים להיות דרושים כראיה בהליך שיפוטי.