אל תמאיסו עצמכם

דברים שמועמדים לעבודה מרשים לעצמם לעשות, למורת רוחם של המגייסים

ראיון עבודה / צילום: thinkstock
ראיון עבודה / צילום: thinkstock

לאחרונה ערכתי שיחה צפופה עם כמה מגייסים שאני מעריכה, על דפוסי התקשורת וההתנהגות של מועמדים, שנמאסו עליהם. הנה כמה מהם:

בעיות בקורות החיים

כשמסננים מאות קורות חיים בבוקר שגרתי, קופצים לעין בשניות בודדות הדברים שמגייסים הכי שונאים לראות: שגיאות כתיב, שימוש בפונטים משונים (כמו כתב יד מסולסל או ילדותי), חוסר אחידות בפונטים ובגודליהם, חוסר אחידות במבנה (למשל, כשחלק מהטקסט מיושר לימין, וחלק לשני הצדדים), וכן מסמכים ארוכים ומפורטים לעייפה, שערוכים בצורת פסקאות (ולא נקודות), ומכילים שפע מידע לא ענייני, לא רלוונטי, ולא מעודכן.

בין קורות החיים השנואים על המגייסים ישנם גם אלה שלא כוללים פרטי התקשרות (מה שמעיד על אדם מבולבל ולא מרוכז), אלה שבראשם כינוי מטופש במקום שמו האמתי של המועמד (למשל, "התותח", שנשמע כמו אדם לא רציני, וגם לא מאוד צנוע), ואלה שמספרים על מקומות העבודה שלהם, אך לא נוקבים בשמות הארגונים עצמם.

מגייס סיפר לי על כך: "כשאני נתקל בקורות חיים שבהם מסופר כל מה שרק אפשר על החברה - רק לא השם שלה - אני יכול לשער שהוא רוצה לשמור על דיסקרטיות, אבל אני לא יכול להימנע מהחשד שעולה בי: אולי הוא ממציא? אולי יש לו משהו להסתיר? אולי הוא עזב את מקום העבודה הזה בריב קולני?".

כשלים תקשורתיים בטלפון

בזבוז זמן בגלל גורמים טכניים מעכבים מרגיז מאוד מגייסים. בין אלה: מועמדים שבשיטתיות לא משיבים לטלפונים, לא מגיבים להודעות, לא חוזרים למגייס, או אלה שקשה לנהל איתם אפילו שיחה קצרה למטרת קביעת פגישה, בגלל הפרעות בקליטה הסלולרית או רעשי רקע חזקים.

גם שיחות שיורדות לטמיון, עם מועמדים שקשה להגיע עמם לעיקר, מעוררות את תסכול המגייסים. למשל, מועמד ש"בדיוק נכנס למעלית", ש"היומן לא מולו", ש"בדיוק יוצא לנופש", או שבשל שלל סיבות משונות לא יוכל להגיע לריאיון השבוע.

במקרים רבים זה עלול להישמע כמו שקר או תירוץ, ולעורר חשד כי למועמד יש סיבה טובה לדחות את התהליך. לדוגמה, אם הוא ממתין לתשובה מחברה אחרת. כשהגורם המעכב הוא עניין אישי, הדבר עשוי להצביע על אי-זמינותו של המועמד, ועולות שאלות לגביו: אם בשלב כה מוקדם קשה להגיע עמו לכדי פגישה, איך ינהג כעובד? האם הוא פאסיבי? חסר יוזמה? נטול פתרונות? מפונק?

גם כשברור שהנסיבות אמתיות, מוצדקות ורלוונטיות, למגייסים אין עודף סבלנות בשום שלב. מבחינתם, שיחות שתוקעות את התהליך הרבה לפני שהגיע לשיאו עלולות להביא לכך שהקשר עמו יתמסמס (אלא אם מדובר בטאלנט שאסור להחמיץ).

ראיון עבודה שמוּעד למפלה

יותר מכל מעוררים כעס המועמדים שמאחרים לראיונות, כולל אלה שמתקשרים לספר שהסתבכו בדרך או נתקעו בפקק. מגייס טיפוסי יסיק שאין למועמד מוטיבציה, שכן אם הייתה לו, לא היה מאפשר לעצמו להתעורר מאוחר או לטעות בדרך. איחור של מועמד אחד משבש את רצף הראיונות שנקבעו לאחריו, משנה את כל לוח הזמנים של המגייס ושל קרואיו, ומוביל לריאיון זריז, שטחי, ובאווירה פחות חיובית.

גרועים מכך הם אלה שקובעים עמם ריאיון, ולא מגיעים. גרועים מהם הם אלה שמזלזלים - לא טורחים להודיע, ולא משיבים לטלפון כשהמגייס מנסה לברר לפשר היעלמם. גם כשהמועמד עדיין מעוניין אך קרה דבר מה - אפילו מוצדק - שגרם לו להחמיץ את הריאיון ולא להודיע על כך, סיכוייו להיות מוזמן שוב לריאיון נמוכים.

בריאיון עצמו הפרטים הטכניים שמגייסים מאסו בהם הם לבוש לא הולם ולא מכבד, ניסיון מופרז להתחבב ולשבור את הקרח בהומור לא מתאים, פיאור עצמי מוגזם, וחוסר יכולת לתת מענה מקורי ואותנטי לשאלה: "מהן התכונות השליליות שלך?"

כך סיפרה לי מגייסת: "שיעור ניכר מהמועמדים עונים על שאלת החסרונות בשליפה, עם תשובות שחוקות כמו 'וורקוהוליק', 'פרפקציוניסט', 'ביקורתי', 'רגיש'. מעטים באמת מצליחים להפתיע אותנו, ולתת תחושה של אותנטיות, מחשבה, להבדיל מהעתקה ושינון חסרי עומק".

המתחרטים

בסיום התהליך, יש כאלה שכבר מקבלים הצעת שכר, ודוחים אותה ביום שלפני מועד תחילת העבודה. אחרים אומרים "כן", אך יום לאחר מכן מודיעים שהתחרטו: לפתע נזכרו שהם מתחילים ללמוד, הבינו שהתחום לא באמת מעניין אותם, או שהם מתקשים לעזוב את עבודתם הנוכחית, כי קיבלו העלאה בשכרם או רגליים קרות.

מגייס מספר על כך: "אין דבר שמקומם אותי יותר מזה. המועמד יודע שזה הרגע האחרון, ובמין אקט של שליטה גורם, בהינף יד, לזריקת ימים ושעות של ראיונות, מבחנים, אבחונים, הערכות, ניירת, לפעמים גם בדיקות רפואיות. זה רגע קשה שבו אתה מבין שעליך להתחיל הכל מהתחלה, לדחות את הגיוס דחיה משמעותית, ולפעמים פרויקטים שלמים נהרסים בגלל זה".

יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם. פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"לyaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.