יומיים לסגירת ערוץ 10: כולם מחכים להתערבות נתניהו

הימים הם ימי בחירות, וכמעט כל פוליטיקאי כבר שיגר קריאה להציל מיידית את הערוץ והאשים את רה"מ בחתירה לסגירתו ■ כולם צודקים וטועים כאחד

ערוץ 10 /צילום: Roman Shcherbakov/Shutterstock.com
ערוץ 10 /צילום: Roman Shcherbakov/Shutterstock.com

בעוד יומיים ייסגר ערוץ 10. זו המציאות נכון לסגירת הגיליון. אתמול (א') בשעות אחר-הצהריים יצאה מהרשות השנייה הוראת חילוט כספי הערבויות המונחות בבנק לאומי - 45 מיליון שקל - וחוב 36 מיליון השקלים לרשות השנייה, שתשלומו אמור להבטיח את עתידו של הערוץ, לא שולם.

ב-31 בדצמבר יפקע זיכיונו המיוסר של 10, ומאות עובדיו יאבדו את מקום עבודתם. בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר התקשורת - דממה.

מאז הוחשכו שידורי ערוץ 10 אתמול בשעה 22:38 על-ידי ועד העובדים, ובמקומם עלתה שקופית שקוראת לנתניהו להתערב, החל ירי החצים לעבר לשכתו. הימים הם ימי בחירות, וכל פוליטיקאי בכל דרג כבר שיגר קריאה להציל מיידית את הערוץ והאשים את ראש הממשלה בחתירה לסגירתו. מעטים מהם הציעו אלטרנטיבה או הפגינו בקיאות במשבר. כולם דיברו על הדמוקרטיה, על האיסור המוחלט לסגור ערוץ בישראל, במיוחד בימים אלה. כולם צודקים וטועים כאחד.

קל ונעים, במיוחד לאנשי תקשורת, להטיל את האחריות למשבר על ראש הממשלה נתניהו, אך היא פחותה משמעותית ממה שזה נראה. "אשמים" ממנו הרגולטורים ואולי אף בעלי המניות של ערוץ 10 בעצמם.

אם נזקף משהו לחובתו של נתניהו זו שתיקתו הרועמת ואי-התערבותו, הפרקטיקה המוכרת שלו, של משיכת זמן פסיבית-אגרסיבית אל מול התקשורת, למרות הקריאות הברורות לסיוע.

אך צודקים שלל הפוליטיקאים בדבר אחד: אסור לאפשר את סגירת ערוץ 10.

טלפון לילי מנתניהו

אתמול בלילה, בעיצומו של המשבר, נתניהו כן דיבר. שיחת טלפון התקיימה בינו ובין יושבת-ראש מועצת הרשות השנייה אוה מדז'יבוז', האישה אשר בלשכתו אוהבים לומר שהיא הסמכות היחידה לקבוע את עתידו של ערוץ 10.

הגורמים בסביבת נתניהו בורחים מהעיסוק בטלוויזיה המסחרית כמו מאש. הם לא רוצים להתעסק עם חברות החדשות עכשיו, לא לטוב ולא לרע.

מה בדיוק קרה בשיחה, שנערכה בהמשך לפגישה בין השניים בשבוע שעבר - לא ברור. לא ידוע אם הועברו בה הוראות או רק ניתן דיווח.

הפיצוץ אתמול בערב הגיע ממקום לא צפוי. ערוץ 10 הצליח לגייס את 36 מיליון השקלים שהרשות השנייה דורשת, באמצעות קבלת מקדמות ממשרדי הפרסום, ובראשם יוניברסל מקאן של אילן שילוח. אלא ששילוח לא מוכן להעביר את הכסף לפני 1 בינואר 2015, אז יידע בביטחון שהרשות השנייה אכן העניקה רישיון לערוץ, והוא יראה את כספו בחזרה (המקדמה/הלוואה ניתנה לשנתיים בריבית של 3%).

לאור העובדה שאת הכסף צריך לשלם מיידית, כדי שהמועצה אפילו תדון בבקשת הרישיון, הוחלט בערוץ 10 על מתווה לפיו 36 המיליון יועברו לפי שעה מתוך כספי הערבויות של בנק לאומי לערוץ 10, עד אשר שילוח ישלים אותם.

אך מה יהיה אם לא יתקבל רישיון? ובכן, בעוד ערוץ 10 מציע לרשות השנייה לחלט את 9 מיליון השקלים הנותרים מתוך הערבויות - הרשות השנייה דורשת, בנוסף ל-36 המיליון שישולמו, 45 מיליון שקל נוספים כדי להשלים את הערבויות. לזה לא מסכימים בערוץ 10 - הרי לקח כמעט נצח עד שהצליחו לגייס את הכספים הללו לבדם.

תרגיל מובהק במנהיגות

הבוקר (ב') צבאו עובדי ערוץ 10 על משרדי הרשות השנייה בבקשה להסכים לקבל את הכסף במתווה שהם מבקשים. אולם ראשות הרשות השנייה - היו"רית אוה מדז'יבוז' והיועצת המשפטית הילה שמיר - מתנגדות נחרצות. גם בהודעה שהוציאו לאחר עימות קולני מול עובדי הערוץ, כתבו: "הנהלת הערוץ בוחרת להתעלם מהמציאות ולהמשיך לדרוש רישיון במקום לבקש את הארכת הזיכיון בתקופה קצרה".

גם מנהלות הרשות השנייה, אם כן, נהנות לגלגל את האחריות לפתחו של נתניהו, שכן כדי להאריך זיכיון צריך להורות לח"כ זאב אלקין להניח תיקון חוק על שולחן הכנסת כבר מחר. אך הארכת זיכיון לא תביא משקיע לערוץ, כמו שרישיון היה אמור להביא, ולכן בערוץ 10 מתנגדים לכך נחרצות - לפחות באופן פומבי. נדמה שעכשיו גם הארכת זיכיון תספק אותם.

זה אם כן תרגיל מובהק במנהיגות. מי ימצמץ ראשון, מי יוביל את הדרך. בינתיים מועצת הרשות השנייה נכשלת בגדול. מדז'יבוז' צודקת בכל אמירה שלה הקשורה לאי-עמידתו של ערוץ 10 בתנאי החוק, לאי-איתנותו הפיננסית ולאי-כשירותו המשפטית לקבל רישיון.

היא מובלת בעניין זה על-ידי הדמות החזקה של הרשות השנייה, והיא עו"ד הילה שמיר ששולטת בחוק על בוריו. שתיהן בקיאות היטב בכל מה שנדרש מערוץ 10 והוא לא עשה - החל בדמי רצינות של 3 מיליון שקל, עבור בסיכומים עם האוצר ומשרד התקשורת וכלה באי-עמידה בחובות תוכן.

אולם גם הדרגים המשפטיות הגבוהות ביותר אומרות היום שאפשר לסגור את זה בתוך הרשות השנייה, וללא שינוי חקיקה. וזאת, כי מועצות ציבוריות צריכות להתייעץ עם היועצים המשפטיים, אבל לקבל באומץ את ההחלטה בעלת האינטרס הציבורי המובהק ביותר, וכרגע היא להעניק לערוץ 10 רישיון.

הזכייניות מחכות לעתור

הפחד מבג"ץ, מדוחות מבקר המדינה, הוא שמנחה כרגע פורמלית את החשש הגדול של הרשות השנייה מלתת לערוץ 10 רישיון.

עתירות מוצדקות של רשת וקשת יתעוררו מיד, ודרישות להשוואת הטבות אם יינתנו יגיעו כך או כך. זכייניות 2 מפסידות כסף אף הן, גם השנה שהייתה בסימן "צוק איתן", והן מביטות מהצד בערוץ 10 - ינוקא מגודל בן 11 - שממשיך להפר את החוק, וזה משתנה לעומתו.

אך הן לא מביטות בכך בצער. אם ערוץ 10 ימות - זה לא ממש יזיק להן, אך אם יחיה ויאפשר להן לשפר גם את תנאיהן - טוב עוד יותר.

וכבר בינתיים, בווירטואוזיות מרשימה, הצליח מנכ"ל ערוץ 10 יוסי ורשבסקי - יחד עם צוותו ובראשו היועצת המשפטית הבלתי נלאית דבורה קמחי - להוביל את הכנסת לקבוע תנאים חדשים לשוק הרישיונות שישרתו גם את הזכייניות, כשהן יבקשו לצאת לרישיון משלהן.

החוק לפיצולן מתוך ערוץ 2 עדיין מונח בכנסת, ולשתיהן מגרד (לקשת קצת יותר) לצאת כבר לרישיון ולשדר 7 ימים משלהן. הן רק צריכות לדעת באילו תנאים, מי יהיו המתחרים שלהן ומה יהיו תנאי השוק - ואת זה כשלה הרשות השנייה לספק עד כה, תחת שרביטו של המנכ"ל הקודם שי באב"ד שפרש לחיים הפוליטיים, ונדמה שהיא כושלת מלספק תשובות בהירות גם עכשיו.

שתי הצבעות גורליות

לאחר שעלתה אתמול השקופית שדרשה מנתניהו להתערב, התקשר מנכ"ל ערוץ 10, יוסי ורשבסקי, ליו"ר ועד העובדים, הכתב מתן חודורוב, וביקש להחליף את תמונתו של ראש הממשלה לתמונה פחות נלעגת. הוא לא רוצה לתקוף אותו אישית, הוא יודע שזה עלול להיות מסוכן. הרי גם נתניהו יודע שהצלת הערוץ, אפילו לזמן מוגבל עד לבחירות, לא תבטיח לו תקשורת אוהדת. בטח לא מאנשי חברת החדשות של הערוץ.

מוזר לכתוב זאת - אך פרט להוראות החוק, אין מניעה אמיתית לא לתת רישיון לערוץ 10. למעשה, כל מי שרוצה לעבור לרישיון צריך לשלם את דמי הסף ולקבל את האפיק. איתנות פיננסית? זו כבר בעיה של מי שרוצה לגזור על עצמו עוד שנים של ייסורים וחוסר יציבות.

באשר לעובדים שמתייצבים לצד ההנהלה ובעלי המניות, הם צריכים לעשות חשבון-נפש באשר למקום שאליו הם מובילים את עתידם ואת פרנסתם.

אם תיפתר בעיית תשלום החוב, ב-31 בדצמבר, יום שבו יעמוד לבחירה בפריימריז של הליכוד, תתכנס מועצת הרשות השנייה להכריע מה יהיה בגורל ערוץ 10. שתי ההצבעות גורליות לעתידה של הדמוקרטיה הישראלית, וכפי שזה נראה עכשיו - רק תוצאותיה של אחת מהן ידועה מראש.