פרשת כאל: לאן נעלמו למעלה מ-200 מיליון שקל?

כתבי האישום הצפויים בפרשת סליקת המיליארדים הותירו כמה תעלומות: לאן נעלמו 200 מיליון שקל, ומדוע לא הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד ג'ייקובסון, נותן השוחד? ‏‎■ ומה הקשר ל-‏FBI‏, המוסד והגרעין האיראני?

נתן ג'ייקובסון במרכז עם בנימין נתניהו וסטיבן הרפר ראש ממשלת קנדה/ צילום:  PMO
נתן ג'ייקובסון במרכז עם בנימין נתניהו וסטיבן הרפר ראש ממשלת קנדה/ צילום: PMO

רשת סליקת המיליארדים הבלתי חוקית של אתרי הימורים ופורנו על-ידי חברת כאל, והחשדות הכבדים שהוגדרו על-ידי הפרקליטות כ"עבירות שוחד, מירמה והלבנת הון במיליארדי שקלים" - מעלה עדיין כמה שאלות שאין עליהן תשובה, בעיקר לגבי הדמויות המעורבות בפרשה.

כך למשל, נשאלת השאלה מדוע לא ננקטים הליכים נגד איש העסקים נתן ג'ייקובסון, אחד הגיבורים הראשיים בפרשה החשוד כי נתן שוחד למנכ"ל כאל לשעבר, בועז צ'צ'יק, בתמורה לכך שחברת כרטיסי האשראי תסלוק אתרי הימורים ופורנו שחברת Paygea (פייג'יאה) שבבעלותו איגדה; ולאן נעלם סכום המוערך בכ-200 מיליון שקל שהגיע לכיסים כלשהם בעקבות "המיזם הצדדי" שיזמו והפעילו צ'צ'יק, חברו הטוב אלברט אלחדף וג'ייקובסון?

במקביל, בזמן שבישראל התפוצצה פרשת כאל, מתנהלת בימים אלה בקנדה מערכה משפטית בין ג'ייקובסון לבין עורכי דינו לשעבר, שמעלה טענות על קשרים שיש לג'ייקובסון עם ה-FBI ועם המוסד הישראלי. העובדה שהפרקליטות שומרת על ערפל לגבי ג'ייקובסון מוסיפה נופך של מסתורין לפרשה.

מקורב לנתניהו, ספונסר של מכבי תל-אביב

נתן ג'ייקובסון הוא איש עסקים יהודי-קנדי, שפרקליטיו מתארים כמי ש"תרם ועדיין תורם לנזקקים בישראל בפרט ולגופים רבים המסייעים למדינת ישראל, וזאת מתוך אהבתו האמיתית והכנה למדינה ולאזרחיה".

ג'ייקובסון, שתרם למספר מוסדות בישראל, מתגאה בקרבתו לראש הממשלה בנימין נתניהו, והוא מקורב לצמרת המפלגה השמרנית בקנדה. הוא אף מציג את עצמו כגורם מקשר בין לשכת נתניהו לבין המפלגה השמרנית הקנדית, שלמועמדים מטעמה הוא תרם כספים.

כמו כן, הוא ארגן אירועים משותפים של פוליטיקאים ישראלים וקנדים, והשתתף במארס 2012 באירוע פוליטי בפרלמנט באוטווה עם נתניהו וראש ממשלת קנדה, סטפן הרפר. בראיון עיתונאי לפני מספר שנים הוא אף התגאה בכך שהפגיש בין שר ההגירה הקנדי ג'ייסון קני לבין נתניהו.

ב-2007, בסמוך להסתבכות המשפטית של ג'ייקובסון בארה"ב בחשד לעבירות סליקה באינטרנט, פתח ג'ייקובסון פעילות סליקה בישראל. הוא הקים את קבוצת הסליקה Paygea הרשומה בגיברלטר, והיא פתחה בפעילות נמרצת והציעה לבתי עסק עמלות אטרקטיביות. Paygea הייתה גם ספונסרית של קבוצת הכדורגל מכבי תל-אביב. במקביל, יצר ג'ייקובסון מערכת קשרים קרובה עם מנכ"ל כאל דאז, בועז צ'צ'יק.

בסדרת תחקירים שפורסמה בעבר ב"גלובס" על פרשת כאל, נחשפה גם יוזמה עסקית של צ'צ'יק וג'ייקובסון: במחצית 2008 החליטו השניים להקים גוף סליקה עסקי שבו כאל תהיה שותפה עם ג'ייקובסון ואיש העסקים אלברט אלחדף, ידיד של צ'צ'יק הפעיל בתחום הנדל"ן בקרואטיה. עסקה זו לא דווחה ולא קיבלה אישור של בנק ישראל ושל דירקטוריון כאל, ופרסום הפרטים הראשונים אודותיה ב"גלובס" היכה בתדהמה את דירקטוריון כאל ודיסקונט.

סמנכ"ל הכספים פוטר

על-פי המידע שהגיע לידי המשטרה, מדובר במתווה של עסקה אשר עבר מספר גלגולים. בשלב הראשון סוכם כי ג'ייקובסון יקים מאגד סליקה מרכזי, שיקבל מכאל עמלה נמוכה יחסית (BUY RATE) ויגבה מבתי עסק עמלה גבוהה יחסית (SELL RATE), תוך חלוקה של היתרה בין ג'ייקובסון לכאל.

אולם כשהשניים הבינו שעסקה כזו לא תקבל את אישור הנהלת כאל, הם חיפשו הסדר אחר. התפנית הייתה כשהוחלט להקים "מיזם צדדי" ועצמאי במסגרת מערך הסליקה של כאל, בלי להציגו להנהלת כאל ובלי לקבל אישור להפעלתו.

על-פי ההסכם, שגובש בעל-פה, למיזם הוכנס אלחדף, ונקבע כי הרווחים יחולקו כך: ג'ייקובסון יקבל 47.5%, אלחדף ישמור בנאמנות 52.5% - שכ-10% מתוכם מיועדים עבורו תמורת שירותי האחזקה.

אחרי הפרסום הראשון ב"גלובס" על קיומה של עסקה זו בוצעה בכאל סידרה של "עריפת ראשים".

במשטרה ניסו להעריך את ההיקף הכספי של "המיזם הצדדי" שפעל "מתחת לאף" של כאל במשך כ-3 שנים, בין 2008 ל-2010. ההערכות של גורמים מקצועיים היו שמדובר בסליקת סכומים הנעים בין 500 מיליון שקל בחודש לבין מיליארד שקל בחודש.

מרווח הסליקה הוא כ-2% עבור היזמים, כך שאלחדף אמור היה לקבל כ-1% מהסליקה. בהערכה זהירה מדובר ככל הנראה על כ-200 מיליון שקל שהגיעו לידיו של אלחדף במהלך "המיזם הצדדי", אולם לא ברור כרגע איך חולק הכסף ולמי.

פרשת המיזם ה"צדדי" נחקרה על-ידי צוות מיוחד ביחידה לחקירות כלכליות להב 433 בלוד, בראשות רפ"ק יוסי צפיר. בעקבות המלצת המשטרה להעמדה לדין, הודיעה כאמור פרקליטות המדינה בשבוע שעבר על כוונה להעמיד לדין את צ'צ'יק ואת אלחדף באשמת קבלת שוחד בפרשה זו - אבל לא נמסר על כוונה להעמיד לדין את ג'ייקובסון, המעורב לכאורה גם הוא בפרשת השוחד.

"משטר ניהולי מאיים"

בהודעת הפרקליטות נכתב כי "בפרשה חשודים צ'צ'יק וחברו הטוב אלברט אלחדף כי ביקשו ולקחו שוחד בסיועו של הסמנכ"ל סטיב גרינשפן, מאיש העסקים הקנדי נתן ג'ייקובסון, בעלי חברת Paygea שאיגדה תחתה אתרי מסחר מפוקפקים באינטרנט, שאותם ביקש ג'ייקובסון לסלוק בכאל.

"צ'צ'יק, במסגרת תפקידו כמנכ"ל כאל, התנה את ההתקשרות של Paygea עם כאל בכך שאלחדף יקבל מג'ייקובסון את מניות השליטה ב-Paygea וייהנה בשל כך מרווחיה. בדרך זו שלשל אלחדף לכיסו מיליוני שקלים, מבלי שהיו לו תרומה או תפקיד כלשהם בניהול החברה.

"החשד הוא שחברת כאל סלקה במירמה את בתי העסק שאוגדו תחת Paygea, רובם הגדול מתחומי סחר אלקטרוני בסיכון גבוה, כגון תרופות ללא מרשם, תוכן פורנוגרפי, אתרי היכרויות ואתרי תיירות, שבהם שיעור ביטול עסקאות חריג ביותר.

"כדי להימנע מהסנקציות שהטילו ארגוני האשראי הבינלאומיים על הסולקים בגין שיעור ביטול העסקאות החריג בבתי עסק מסוג זה, פיתחו צ'צ'יק וגרינשפן מערכת מורכבת של מצגי-שווא כלפי חברת ויזה אירופה, שאפשרה לכאל להמשיך ולסלוק עסקאות באותם בתי עסק בהיקפים של מאות מיליוני שקלים לפחות.

"במסגרת פרשות אלה השליטו צ'צ'יק וגרינשפן בכאל ובחברה-הבת משטר ניהולי מאיים כלפי עובדיהם, וכפו עליהם 'ליישר קו' איתם. התנהלותם של צ'צ'יק וגרינשפן הביאה להתפטרותם בזה אחר זה של 4 מנהלי סיכונים, שתפקידם היה למנוע קליטת פעילות סליקה חריגה".

הפרקליטות הודיעה על כוונה להעמיד לדין 7 נאשמים בפרשת כאל, ביניהם כמובן צ'צ'יק, אלחדף וגרינשפן. על-פי הודעת הפרקליטות, צ'צ'יק ואלחדף יועמדו לדין באשמת שוחד, אבל בהודעה לא נאמר מאומה על כוונה להעמיד לדין את ג'ייקובסון - המעורב השלישי בחשדות לשוחד במסגרת "המיזם הצדדי".

בתגובה לשאלת "גלובס" בעניין הימנעות הפרקליטות מפעולה נגד ג'ייקובסון, נמסר מפרקליטות המדינה כי "פרקליטות המדינה שלחה מכתבי חשדות לחשודים בתיק, ובמסגרת ההודעה לעיתונות נמסרו כל הפרטים שניתן למסור בשלב זה".

לא ברור כרגע היכן שוהה ג'ייקובסון. לאחרונה פורסם בעיתונות הקנדית כי הוא ברוסיה. פרקליטו של ג'ייקובסון לא הגיב לפניות של "גלובס".

עורכות הדין יעל גרוסמן וסאלי ליכט, המייצגות את סטיב גרינשפן, מסרו בתגובה כי "נעלה את טענותינו במסגרת השימוע, ואנו סמוכות ובטוחות שהפרקליטות תקבל את ההחלטה הנכונה".

עורכות הדין נוית נגב ואיריס סבאג-ניב, באות-כוחו של בועז צ'צ'יק, מסרו כי "כל פעולותיו של בועז צ'צ'יק היו כדין ובתום-לב, לטובת החברה. אנו מעריכות כי לאחר בחינת הפרקליטות יתברר כי צ'צ'יק את עבר כל עבירה".

את תגובתו של אלברט אלחדף לא ניתן היה להשיג.

מדוברת כאל נמסר בתגובה כי "אנו למדים את הודעת הפרקליטות, ונשמיע עמדתנו בפניה. אנו מאמינים שהפרקליטות, לאחר בחינת הדברים, תקבל את עמדתנו ותחליט שלא להגיש כתב אישום נגד החברה".

את כאל מייצג עו"ד נתי שמחוני.

מפגשים סודיים עם ה-FBI, המוסד ואוליגרכים רוסיים במאבק נגד האטום האיראני

בהליך משפטי המתנהל בימים אלה בבית המשפט העליון באונטריו שבקנדה בין איש העסקים היהודי-קנדי נתן ג'ייקובסון לבין עורכי דינו לשעבר, הושמעו טענות מדהימות על הקשרים של ג'ייקובסון עם מערכות הביטחון והמודיעין של ארה"ב ועם המוסד הישראלי.

ג'ייקובסון הקים מספר רשתות סליקה באינטרנט, והיה פעיל בתחום זה בארצות-הברית, ברוסיה ובישראל. הוא הקים בקוסטה ריקה חברה בשם "Affpower" למכירת תרופות באינטרנט. חלק מעסקי מכירת התרופות ביצע ג'ייקובסון באמצעות חברה אחרת בשם "RX payments".

ב-2006 נפתחה בארה"ב חקירה רחבת היקף נגד פעילים בסליקה בלתי חוקית באינטרנט של תרופות מרשם, הימורים ופורנו. ביולי 2007 הוגש בבית המשפט בסן דייגו נגד ג'ייקובסון ו-18 אחרים, כתב אישום פדרלי תקדימי בתחום המסחר הלא חוקי באינטרנט. כתב האישום הוגש באשמת הלבנת הון מביצוע סליקה בלתי חוקית באינטרנט.

ג'ייקובסון הואשם והודה בהלבנת הון בהיקף של 46 מיליון דולר. במסגרת עסקה עם מערכת התביעה בארה"ב, הוא התחייב לסייע לרשויות החוק בארה"ב בחקירת הסליקה הבלתי חוקית באינטרנט. על ההסכם הוטל איפול, ושמו של ג'ייקובסון הוסר מכתב האישום. הוא שוחרר בערבות והורשה לצאת מגבולות ארה"ב עד למועד גזר הדין.

ג'ייקובסון היה צפוי לעונש מאסר של 4 שנים ושילם קנס של 4.5 מיליון דולר. הוא לא התייצב לגזר הדין בבית המשפט בסן דייגו שנקבע ליולי 2012. בעקבות זאת הוא הוכרז בארה"ב כעבריין נמלט.

לאור בקשת הסגרה של ארה"ב, נלכד ג'ייקובסון בקנדה בסוף אוקטובר 2012 וניהל מערכה משפטית נגד הסגרתו לארה"ב. באמצע 2013 הודיעו פרקליטיו לבית המשפט בטורונטו כי ג'ייקובסון מסכים להסגרתו לצורך ריצוי גזר דינו בארה"ב.

בספטמבר 2014 הוסגר ג'ייקובסון לארה"ב. הוא ישב כחודשיים בבית הכלא ופתח במגעים אינטנסיביים עם בכירים במערכת התביעה הפדראלית בארה"ב. בסופם של המגעים הוא הגיע לעסקה עם מערכת התביעה בארה"ב, שפרטיה לא נודעו. במסגרת העסקה הוא קיבל רשות לחזור בו מההודאה באשמת הלבנת הון, והתובע המחוזי בקליפורניה הסכים להליך ולהשמטת האישום. ג'ייקובסון שוחרר מהכלא, אולם הקנס לא הוחזר לו.

בתחילת השנה נפתחה בבית המשפט העליון באונטריו מערכה משפטית עזה בין ג'ייקובסון לבין עו"ד סטיבן סקורקה ועו"ד מארי הניין ממשרדו, מי שייצגו את ג'ייקובסון בהליכים המשפטיים המוקדמים שבהם הוא הודה בהלבנת הון ובעקבותיהם הוסגר לארה"ב.

ג'ייקובסון פיטר את סקורקה ותבע מפרקליטו לשעבר סכום של 22 מיליון דולר. לטענתו, הוא חף מפשע והודה באשמה והסכים להסגרה רק בשל רשלנות מקצועית של עו"ד סקורקה בטיפול בעניינו מול שלטונות קנדה וארה"ב. בתביעה שכנגד, דרש עו"ד סקורקה מג'ייקובסון פיצוי בסכום של 1.8 מיליון דולר.

הפרשה מתנהלת בפני השופט פול פרל, והצדדים הגישו טענות חריגות בחריפותן זה נגד זה. בהחלטת ביניים שניתנה לפני שבועות אחדים, ביקר השופט את שני הצדדים על עודף הטיעונים והפרטים שהובאו בפניו, על הצהרות רגשיות ופרובוקטיביות שהשמיעו הצדדים ועל חריגה מתקנות ההליך המשפטי. השופט הורה לתקן את הטיעונים בהתאם להערותיו.

עו"ד סקורקה טען בהליך המשפטי כי ג'ייקובסון מפעיל את קשריו הפוליטיים במפלגה השמרנית הקנדית ואת קשריו בסוכנויות המודיעין, המשטרה והצבא, וכי ג'ייקובסון הוא מודיע של מערכת התביעה בארה"ב בתחום הסליקה הבלתי חוקית באינטרנט.

במסמך המשפטי מתאר סקורקה פגישות משותפות שלו ושל ג'ייקובסון בארה"ב ובאיי הבהאמה עם סוכני FBI ובכירים במערכת המשפטית של ארה"ב. לדבריו, הסוכנים האמריקאים כינו את המידע שסיפק ג'ייקובסון "בוננזה חקירתית".

עו"ד סקורקה גם סיפר על מפגשים של ג'ייקובסון עם בכירים בשירותי הביטחון והמודיעין של קנדה ושל המוסד הישראלי. לדבריו, ג'ייקובסון ניצל את מעורבותו בעולם העסקים ברוסיה כדי "לגייס אוליגרכים לרשת שנועדה להתמודד עם היכולת האטומית הגוברת של איראן".

צרו איתנו קשר *5988