החרדים וכחלון בדרך להתנגשות על התוכנית להוזלת הדירות

למרות שההסכם הקואליציוני שנחתם בין מפלגת "כולנו" לבין הליכוד מעניק לשר האוצר המיועד משה כחלון סמכויות נרחבות בענף הנדל"ן ומניח את התשתית לשינויים מרחיקי לכת, הוא גם צפוי להוביל למחלוקת ראשונה בתחום הדיור בעיקר בשל הקריטריונים לזכאים לדיור מוזל.

על פי ההסכם הקואליציוני, כחלון מתכוון לשנות באופן מהותי את תחום שיווק הקרקע והמכרזים לדיור כך שכל מכרזי הקרקע במדינה ישווקו על פי שיטת "מחיר למשתכן": "עד 80% מהדירות יימכרו לזוגות צעירים שזו דירתם הראשונה, או לבודדים מעל גיל 35, על פי קריטריונים שייקבעו. יתרת הדירות ישווקו למשפרי דיור שזו דירתם היחידה, אשר יחויבו למכור את דירתם הקודמת", נכתב בהסכם. המשמעות היא שמכרזי המדינה יופנו אך ורק לקהלים אלו, כאשר משקיעים יוכלו לרכוש דירות שייבנו על קרקע פרטית בלבד או בשוק יד שנייה. עוד נקבע, כי מי שיהיה זכאי לדירה מוזלת במכרזי המדינה לא יוכל למכור אותה במשך 5 שנים מיום רכישתה, ואם יעשה זאת לפני - הוא יחויב במס שבח.

למרות שאין בהסכם התייחסות קונקרטית לאופי המכרזים של מחיר למשתכן או לקריטריונים שייקבעו, הסכם קואליציוני מקביל שנחתם בין יהדות התורה לליכוד מסנדל את קביעת הקריטריונים העתידית. "הממשלה תפעל לביטול אפליה בקריטריונים לדיור, ותשוב לקריטריונים שהיו נהוגים בשנת 2012 בנושאים אלו", נכתב שחור על גבי לבן בהסכם עם יהדות התורה. המשמעות בפועל היא שקריטריון "מיצוי כושר השתכרות" שהוכנס לקריטריונים של מחיר למשתכן יבוטל, והקריטריונים הרלוונטיים יהיו אלו שהיו נהוגים בימי שר הבינוי, אריאל אטיאס, ואשר היטיבו עם המגזר החרדי.

"לגלובס" נודע, כי בעוד שמפלגת כולנו לא ציינה את אופי הקריטריונים שאליה היא מכוונת בתוכנית מחיר למשתכן, כמו גם את יישום המכרזים עצמם, כבר כעת ידוע כי במפלגה מתנגדים להוצאת סעיף מיצוי כושר ההשתכרות מהמשוואה. עובדה זו עשויה להוביל את שתי השותפות הטריות בקואליציה להתנגשות חזיתית.

ההסכם הקואליציוני קובע כי מינהל התכנון במשרד הפנים יעבור לאחריות שר האוצר, וכך גם כל מוסדות התכנון האחרים, לרבות הוועדות המחוזיות, הוד"לים (שיוארכו לתקופה נוספת) והותמ"ל, שחקיקתו המלאה, כולל הליך נטילת הקרקע, תושלם לאחר כינון הממשלה. את השליטה במוסדות התכנון משלימה הסמכות שניתנה לשר האוצר למנות את יו"ר הוועדות. כל זאת, שבוע ימים מיום כינון הממשלה (במידה שהדבר כרוך בהחלטת ממשלה). עוד קובע ההסכם, כי צעדים הדורשים תיקון חקיקה יושלמו בתוך 30 יום מיום הקמת הממשלה, וכי שר האוצר יכהן במקביל גם כיו"ר קבינט הדיור וכי רשות מקרקעי ישראל תעבור להיות תחת סמכותו.

עוד בהסכם: צעדים להגדלת ההיצע, הסרת חסמים ומיסוי משקיעים. בין היתר מדובר בהטלת מס עיכוב בנייה (מס שעליו המליצה גם ועדת טרכטנברג ואשר הומלץ על יישומו במסגרת דיוני קבינט הדיור בממשלה הקודמת); השלמת חקיקת הותמ"ל הנוגעת להליך חדש דמוי הפקעה לצורך קידום תוכניות למגורים; ומתן סמכויות נוספות לשר האוצר בתחום הפקעת הקרקעות. במקביל תמשיך הממשלה לקדם את הקמת הרשות להתחדשות עירונית.

בהסכם הקואליציוני מוזכרת גם חברת 'דירה להשכיר' שנקבע כי היא תמשיך לפעול אך עם שינוי בתפיסת הפעלתה, כך שהיא תוכל לשווק גם קרקע המיועדת למכירה ולא רק להשכרה. במקביל תקודם בנייה של דיור להשכרה על קרקעות חומות (קרקע ציבורית). ההסכם אף מתייחס לצעדים לעידוד התחדשות עירונית במסגרת פינוי-בינוי, והגבלות חדשות שיקבעו תמורה ברורה וקבועה למפונים, לצד הגבלות על חתימת חוזים נפרדים בין כל בעלי הדירות. הממשלה אף מתחייבת להמשיך ולקדם את הקמתה של רשות התחדשות עירונית ולנקוט בצעדים לקידום התחום.

בנוסף עוסק ההסכם גם בסוגיית הבנייה וכוח האדם המקצועי וקובע כי ייקבע מנגנון לפיו חברה ישראלית תוכל להתקשר עם חברת בנייה זרה, כאשר האחרונה תקבל אפשרות להביא עובדים זרים לכל פרויקט. נקודה נוספת הזוכה להתייחסות עוסקת בתקנים הקיימים היום בענף הבנייה ולפיה תוקם ועדה שתפעל לפישוט התקן הקיים במטרה להוזיל את עלויות הביצוע. ועדה זו תגיש את המלצותיה 90 יום לאחר הקמתה.

ההסכם גם מתייחס לתחום הדיור הציבורי וקובע כי הממשלה תפעל לרכישת 700 דירות לדיור הציבורי בכל שנה, כאשר הדירות יהיו מיועדות הן לזכאי הדיור הציבורי הממתינים לדירה והן לזכאי משרד הקליטה. זאת לאחר שנים שבהן לא רכשה המדינה דיור ציבורי.

חשוב לציין כי בעוד שההסכם הקואליציוני מפרט שורה ארוכה של צעדים, חלקם משמעותיים מאוד שדורשים שינויי חקיקה וחלקם פשוטים יותר לביצוע - עדיין מדובר בארגז כלים ולא בתוכנית סדורה. לא מן הנמנע שחלק מהדברים ייושמו בהמשך בעוד שאחרים יוותרו על הנייר, זאת בין היתר בשל מאבקים צפויים בין הקואליציה לאופוזיציה, מאבקים בתוך הקואליציה וגם יכולת מימוש של צעדים הדורשים שינוי מעמיק בתחום הדיור. כך שההבדל המהותי בסוגיית הקריטריונים בין כולנו לבין יהדות התורה עשוי להוליד את המשבר הראשון אך בוודאי שלא האחרון.

במפלגת כולנו סירבו להתייחס לנושא.