מבקר המדינה, יוסף שפירא, מותח ביקורת על מדיניות הריסון של משרדי הבריאות והאוצר בכל הנוגע למספר מכשירי דימות כמו MRI, CT ו-PET-CT. על פי מדיניות זו, שעליה כתב בעבר "גלובס" במסגרת תחקיר נרחב, בתי החולים והמרפאות השונות לא יכולים להפעיל מכשירי דימות מתוך רשימה של חמישה מכשירים שנקבעה גם אם רכשו אותם במימון עצמי מלא, וזאת אלא אם ניתן למכשיר רישיון ממדינת ישראל. רישיונות כאלה ניתנים לעתים רחוקות מאוד וביד קמוצה, והמשמעות היא מחסור חמור במכשירים, תור ארוך לבדיקות ואבחונים לא מדויקים.
מבקר המדינה כותב כי המדיניות שהונהגה נועדה "לצמצם את הביקוש לבדיקות יקרות על ידי הגבלת היצע המכשירים", וכפועל יוצא מכך ישראל מדורגת בתחתית רשימת המדינות המפותחות הן ביחס שבין גודל האוכלוסייה למספר המכשירים והן ביחס למספר הבדיקות.
גם לאחר שהוכפל מספר מכשירי ה-MRI בשנים האחרונות, שיעור המכשירים עדיין נותר מהנמוכים בעולם המערבי. המבקר מלין על כך שגם כאשר מתקבלת החלטה לאשר רישיונות נוספים, מדובר בהליך ממושך מדי שאורך לעתים שנים ומצריך בין היתר אישור של ועדה בכנסת, שר האוצר ושר הבריאות בכבודם ובעצמם. "על משרדי הבריאות והאוצר לשקול את היעילות והתועלת של מדיניות הגבלת מספר המכשירים הנוכחית, ולבחון דרכים לקיצור ההליך לשינוי התקנות ולאישור הרישיונות למכשירי דימות נוספים", ממליץ המבקר.
על רקע המחסור במכשירי MRI ועל רקע העובדה כי תעריף הבדיקה מתומחר באופן גבוה פי-3 מבדיקת CT, מגלה מבקר המדינה כי במקרים רבים המטופלים מופנים לבדיקת CT אף שהמקרה הרפואי מצריך אבחון של MRI. לדברי המבקר, לא רק שבמקרה כזה בדיקת ה-CT חושפת את המטופל לקרינה מיותרת, הרי שהיא פחות מתאימה למצב הרפואי. "מאחר שזו בדיקה שעלותה פחותה בהרבה, עולה חשש שהסיבה לכך היא כלכלית", כותב המבקר, בגילוי שלא צפוי להרעיש אף אחד. עוד הוא כותב כי גם התורים הארוכים לבדיקת MRI עלולים גם הם להשפיע על החלטת הרופאים להפנות לבדיקת CT גם במצבים שהיא פחות מתאימה.
המבקר חושף כי התורים הארוכים לבדיקות, שמגיעים במקרה של ילדים גם לחצי שנה, עודדה תופעה של "מאכערים" שמציעים הקדמת תורים תמורת תשלום. המבקר קורא למשרד הבריאות ולקופות החולים להפסיק לאלתר את התופעה הזו ולוודא שהתור לנבדקים אחיד. הוא אף קורא לעשות זאת גם בהקשר של "תיירי מרפא": "ראוי שיוודאו כי לא מתקיים תור ממתינים סמוי המיטיב עם תיירי המרפא ופוגע בשירות שמקבלים הישראלים". עוד הוא קורא לבחון את "היד הנוקשה" במתן אישורים לבדיקות MRI ולנמק כראוי את הסיבות לדחיית הבקשה לבדיקה.
מבקר המדינה מציין כי עם השנים נכנסה לשימוש טכנולוגיה שמפחיתה את שיעור הקרינה במכשירי ה-CT ב-40%-70% מבלי לפגוע באיכות התמונה המתקבלת, אולם במועד בדיקת המבקר נמצא כי ב-12 מכשירים מתוך 66 מכשירי ה-CT הקיימים בארץ (18%) לא הוטמעה הטכנולוגיה הזו. משרד הבריאות הורה לבתי החולים ולמכוני הדימות להשלים את ההצטיידות בטכנולוגיה הזו עד סוף 2016, אולם המבקר העיר על כך שבינתיים משרד הבריאות לא מצא לנכון לחשוף בפני הציבור היכן נמצאים המכשירים המיושנים שפולטים יותר קרינה - זאת כדי לאפשר לחולים לבחור להיבדק באמצעות מכשירים אחרים.
המבקר מצא בעיות מטרידות נוספות בכל הקשור לבדיקות הדימות: כך למשל, נמצא כי ב-70% מהמקרים של צילומי רנטגן חזה ואורתופדיה, מי שעבר על הצילום הוא הרופא המטפל שאינו מומחה בפענוח, זאת במקום רדיולוג. הדבר נובע בין היתר ממחסור ברדיולוגים, על רקע העובדה כי המדינה לא עדכנה את התקן לרדיולוגים מאז 1976. בנוסף, המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) עדיין לא הכירה בתואר ראשון ברנטגנאות ודימות ולמעשה לא קיימה עדיין דיון בעניין, זאת משום שהמל"ג ומשרד הבריאות טרם הסדירו ביניהם את הפיקוח על ההכשרה המעשית של הסטודנטים בבתי הספר לרנטגן שבבתי החולים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
