סבב הגיוס של חברת אינסייטק, המפתחת מכשירים לצריבה סלקטיבית של רקמות באופן לא פולשני, לא יכלול השקעה של 3.5 מיליון דולר מאלביט מדיקל טכנולוגיות - שהיא כיום בעלת 30% בחברה - כך על-פי דיווח של אלביט מדיקל היום (ב').
החברה התלבטה בעניין חודשים ארוכים, אך לבסוף החליטה שלא לבצע את ההשקעה. מניית אלביט מדיקל ירדה היום בכ-2%, והחברה, המחזיקה גם ב-24.5% מחברת הביוטק גמידה סל, נסחרת לפי שווי של 124 מיליון שקל.
לאלביט מדיקל, שהוקמה כספין-אוף לענייני הביומד של אלביט הדמיה בתקופה שבה האחרונה הייתה בשליטת מוטי זיסר, אין היום מזומן, והיא כנראה העדיפה להפחית החזקתה, כדי לא להצטרך לגייס מזומן נוסף.
אינסייטק גייסה בשנה שעברה 59 מיליון דולר לפי שווי של כ-200 מיליון דולר: 37 מיליון דולר מקרן הפרייבט אקוויטי יורק (בעלת השליטה באלביט הדמיה, החברה האם של אלביט מדיקל) ו-12 מיליון דולר מסינדיקט של משקיעים סיניים.
כמו כן, לאחרונה הודיעה קרן יורק על רכישת 4.2% מן המניות של אינסייטק מ-GE, במחיר של 9 מיליון דולר, כלומר לפי שווי של 214 מיליון דולר לאינסייטק. נוסף על כך קיבלה יורק אפשרות לרכוש מ-GE עוד 8.5% מהמניות של החברה תוך כשנה, באותו מחיר. לאחר ביצוע העסקה תחזיק אלביט מדיקל 30% בחברה, GE תחזיק כ-16% ויורק כ-21%.
GE משמשת גם כשותף אסטרטגי וכמפיץ למוצרי החברה, אולם במסגרת ההסכם עם יורק חל שינוי גם בזכויות של GE בחברה, למשל הוסרה ההגבלה למכור מניות אינסייטק למתחרים של GE, וכן הזכות למו"מ ראשון לרכישת החברה. לדברי מנכ"ל אינסייטק קובי וורטמן, אין בכך כדי להעיד על ירידה במחויבות של GE כשותף אסטרטגי בחברה. "להיפך, הם ביצעו לאחרונה התאמות במכשירי ה-MRI שלהם למוצרים שלנו", הוא מציין.
אינסייטק רשמה ב-2014 הכנסות של 22 מיליון דולר, גידול של 8.7% לעומת השנה הקודמת, אולם היא הפסידה 21.3 מיליון דולר, המתווספים לשנים רבות של הפסדים. "להערכתנו, ברמת ההשקעה הנוכחית במו"פ, שהיא גבוהה, נוכל בכל זאת להגיע לאיזון תפעולי באמצעות הסכום שגייסנו", אומר וורטמן, אולם מציין כי ייתכן גיוס נוסף אם יוחלט להגדיל עוד יותר את ההשקעה במו"פ.
הסכם ההשקעה של יורק והמשקיעים הסינים בחברה כלל מנגנון המפחית את מחיר המניה אם החברה אינה מגיעה להכנסות של 60 מיליון דולר בשנים 2014-2015 במצטבר. כעת על החברה להכניס 38 מיליון דולר ב-2015 כדי לעמוד ביעד - כלומר לצמוח ב-72% לעומת 2014.
וורטמן: "אנחנו צומחים מאוד הן בתחום הוותיק של שרירנים ברחם והן בתחום החדש של טיפול בגרורות בעצמות. איננו נותנים תחזיות אך זה בהחלט יעד שאנחנו מכוונים אליו. כמו כן אנחנו מקווים שכבר בסוף 2016 נקבל אישור ראשון לאפליקציה הראשונה שלנו בתחום המוח - מניעת רעד".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.