לא פורמים את קשר השתיקה: שערוריית הסמים באתלטיקה

הממצא הכי מטלטל בתחקיר ה"סאנדיי טיימס", שמצא חשד לסימום שיטתי ומאסיבי בקרב אתלטים - אינו הידיעה כי הספורט הזה נגוע עמוק בחומרים אסורים ■ מה שמטריד זה השיטה: הממצאים שכבו במשרדים של איגוד האתלטיקה העולמי במונאקו, ואם לא היו דולפים החוצה בתחקיר עיתונאי - לעולם לא היינו שומעים עליהם

ריצת 100 מטר באולימפיאדת לונדון 2012 / צלם: רויטרס
ריצת 100 מטר באולימפיאדת לונדון 2012 / צלם: רויטרס

קצת נמאס לקרוא ולשמוע על שערוריות סמים בספורט. זה עולה בכל פעם מחדש בווליום כזה או אחר. ראשי התאחדויות הספורט וראשי ארגוני הספורט הגדולים מתראיינים ומודיעים שהם בהלם וש"צריך להעיף את הרמאים הביתה". בהמשך הם מספרים על תקציב העתק שהם מקצים למלחמה בסמים, ועל כמות בדיקות חסרת תקדים ושיטות בדיקה חדשות ופורצות דרך ש"יהפכו את המשימה של הרמאים לכמעט בלתי אפשרית".

ועדיין, נדמה שהתחקיר של "הסאנדיי טיימס" וערוץ השידור הגרמני ARD מאתמול (א') עבר לממד אחר. הוא משאיר כמה שאלות פתוחות. העיקרית: האם הכל אחיזת עיניים בטיפול בסוגיית הסמים, ולגופי הספורט אין באמת אינטרס לחשוף החוצה את האמת הלא נעימה?

***

נתחיל מנתוני התחקיר: החשיפה נשענת על גישה לפרוטוקולים של 12,359 בדיקות דם שנערכו בין השנים 2001-2012 ל-5,000 אתלטים. מדובר על נתוני בדיקות דם לספורטאים מענף האתלטיקה בלבד. הנתונים שישבו במטה המרכזי של התאחדות האתלטיקה העולמית (IAAF) במונאקו, הודלפו החוצה ונבחנו על-ידי שני מומחי סמים מהגדולים בעולם בתחום - רובין פאריזוטו וד"ר מישל אשנדן. המומחים התבקשו לבחון האם לאורך הזמן השתנה הפרופיל הכימי בדם של הספורטאים, מה שיכול להעיד האם קיים חשד לכך שהדם של אותם ספורטאים עבר "טיפול" במהלך הזמן. מדובר בהליך דומה לזה שמתקיים מאז 2009 - בדיקות סמים שמתבצעות על-ידי בחינת "הדרכון הביולוגי" (biological passport) - ולמעשה מבטלות את הצורך למצוא את "החומר" עצמו ומתמקדות בעדויות להתערבות שנעשתה על-ידי הספורטאי או מי מטעמו.

הממצאים היו מבהילים. המומחים מצאו 1,400 בדיקות "חשודות", כלומר כאלו שלדעתם עברו התערבות חיצונית שנועדה לעבות את הדם של האתלטים. עיבוי דם נועד לסייע בעיקר לספורטאי הסיבולת, אלו שנהנים מיתרון בייצור מוגבר של כדוריות דם אדומות שמאפשרות הגדלת יכולת קשירת החמצן - ובאופן ישיר מסייעות בשיפור היכולת האירובית. הענפים שבהם התמקדו הבדיקות הם החל מריצות 800 ו-1,500 מטר, ועד הליכה ל-50 ק"מ וריצת מרתון.

לפי התחקיר, כשליש מכל זוכי המדליות בענפי הסיבולת באליפויות העולם ובמשחקים האולימפיים בין 2001 ל-2012 הם כאלו שהבדיקות שלהם מעלות חשד לשימוש בחומרים אסורים. 10 מדליסטים מלונדון 2012 נמצאו ככאלו עם בדיקות חשודות. בתחקיר נטען כי 80% מזוכי המדליות מרוסיה בין השנים האמורות הם כאלו עם בדיקות חשודות. 18 אתלטים קנייתים נמצאים ברשימת הבדיקות החשודות.

בסך הכל מתוך 460 מדליות שחולקות באותן אליפויות ואולימפיאדות לאתלטים מענפי הסיבולת - 146 הם כאלו שזכו בהן אתלטים עם בדיקות חשודות, מתוכם 55 זוכים במדליות זהב. השיא נרשם באליפות העולם באתלטיקה בהלסינקי ב-2005 - 21 מדליסטים בענפי הסיבולת באותה אליפות הם כאלו עם בדיקות חשודות.

***

שתי בעיות עיקריות חושף התחקיר הזה - הראשונה היא כמות המסוממים (הפוטנציאליים, בכל זאת - אלו רק חשדות), והעובדה שהממצאים מראים שהתופעה לא נעצרת למרות הכסף שנשפך על בדיקות ואמצעי גילוי חדשים. השנייה - היא החשש מקריסת הקונספציה. אם משקיעים כל כך הרבה כסף בבדיקות סמים, איך ייתכן שממצאים כאלו יושבים בסופו של יום במשרדי ההתאחדות האתלטיקה העולמית ואילולא הדלפו מעולם גם לא היו נחשפים. איך ייתכן שהגוף שאמון על המלחמה לסימום בספורט (WADA) מקבל את הנתונים האלו דרך חשיפה תקשורתית? האם יש כאן למישהו אינטרס להסתיר את הסיפור האמיתי?

רק לאחרונה פרסמו ב-WADA את נתוני הבדיקות המסכמות לשנת 2014. מדובר בדוח מאוד מרשים בן 202 עמודים שמציג כמות בדיקות חסרת תקדים. 283,303 בדיקות שנעשו במעל 30 מעבדות ברחבי העולם. רק תגידו ענף ספורט שעולה על דעתכם. קרלינג? 360 בדיקות (כולל תפיסה אחת...); אפילו קרלינג בכסאות גלגלים (2 בדיקות); כדור פורח? גם; באולינג, ביליארד, שח, זריקת חיצים למטרה ("דארטס").

הרמיזות שנשמעות מפי פרשנים מדברות על קשר השתיקה שתמיד היה קיים ואף אחד לא רוצה לפרום אותו. טיעון דומה הועלה בזמנו נגד התאחדות האופניים העולמית (UCI) שהעדיפה במשך שנים לכסות ולהעלים עין מלאנס ארמסטרונג. ההסבר הוא ברור: ספורטאים גדולים ומדליסטים ואתלטים בעלי פרופיל גבוה שייתפסו ויועמדו דין יכולים לחסל את הענף. במצב כזה הנזק עלול להיות גדול יותר - ספונסרים שינטשו, זכויות שידור שיימחקו בין לילה, תביעות משפטיות מצד ספורטאים שיטענו כי נמנעה מהם זכייה במדליה וכו'. ב-IAAF יצטרכו עכשיו להסביר לא רק את מהות הנתונים, אלא יותר חשוב - מדוע הנתונים שוכבים בכספות במשרדים שלהם.

ההיסטוריה מראה שגם כשהכריזו על מלחמה בסמים היה קשה לפתוח את הדברים החוצה עד הסוף. בספר The Dirtiest Race in History של ריצ'ארד מור, חוזרים לסיפור משחקי סיאול 1988 והריצה המפורסמת של בן ג'ונסון. אחד הסיפורים מתמקד בדמות המרכזית באותה תקופה במלחמה בסמים, הנסיך הבלגי אלכסנדר דה מרוד. לפי הספר, הנסיך הבלגי היה בין הבודדים שהייתה להם הגישה לשמות בפועל של הספורטאים שנתפסו, ולא מעט תחקירים באותה תקופה ניסו לבחון האם ניהל מערכת של גילוי על-פי שמו של הספורטאי. ארבע שנים לפני הריצה המפורסמת של בן ג'ונסון מתואר הסיפור שהעלה את החשד שלמישהו יש אינטרס חזק מאוד שלא להוציא את הכביסה המלוכלכת: עם תום משחקי לוס אנג'לס 1984, קיבל הנסיך הבלגי לידיו דוחות מעבדה שהציגו נתונים חד-משמעיים על תשעה ספורטאים מסוממים.

המשחקים כבר הסתיימו וכולם התכוננו לטקס הסיום, נכתב בספר. הנסיך הבלגי סיפר כי לקח את הרשימה המפלילה לכספת במלון בילטמור שבו השתכן. יום למחרת, כך טען מאוחר יותר, מישהו גנב את הכספת מהמלון. בתחקירים שנעשו בעקבות אותה פרשה הגיעו למנהלי אותו מלון שטענו אז כי בכלל לא החזיקו כספות במלון. אחר כך התברר כי זו הייתה רק אחת הגרסאות שמסר דה מרוד, ובגרסה אחרת טען כי החומר המפליל הועבר לפי הנוהל למטה בלוס אנג'לס. בשורה התחתונה: אותם תשעה ספורטאים מעולם לא הופללו.

***

גם השאלות בנוגע ליכולת של בדיקות הסמים לסגור את כל הפרצות נראות כרגע לא רלוונטיות. קודם כל כי שיטת "הדרכון הביולוגי" שנכנסה לתוקף ב-2009 והייתה אמור לשים סוף לתופעות של עיבוי דם, לא עומדת אל מול ממצאי התחקיר: באליפות העולם בברלין ב-2009, בדגאו ב-2011 ובמשחקי לונדון 2012 נחשפו לפי התחקיר מדליסטים עם בדיקות דם "חשודות". בסוף השבוע גם התברר שהשיטות רק הולכות ומשתכללות - ב"ניו יורק טיימס" פורסם מאמר מרתק שבו נחשפה שיטה חדשה לרכישת סמים דרך רשת האינטרנט, כשמרכזה השם החדש שבקרוב יעלה עוד ועוד לכותרות, FG-4592: חומר שנחשב לפורץ דרך ביצירת תאי דם אדומים. החומר הזה נמצא לאחרונה בבבדיקות שנעשו לשני רוכבי אופניים - קרלוס אוירזון מצ'ילה שהורחק מהמשחקים הפאן-אמריקאיים החודש, ופאביו טבורה האיטלקי. החומר הזה לא אושר לשימוש בני אדם ואסור למכור אותו והוא כרגע מותר לשימוש רק למטרות מחקר. אבל זה לא אומר שאי אפשר להשיג אותו. "אתה בסך הכל צריך שיהיה לך מישהו שיכתוב שאתה צריך את החומר הזה למטרות מחקר", צוטטה ג'יין לי, שעובדת בחברה שמוכרת את החומר. בשונה מ-EPO שצריך להזריק אותו, היתרון הגדול של החומר הנהדר הזה שאפשר לקחת אותו בגלול ה כמו כדור לכאב ראש.

התזמון של החשיפה אתמול מגיע לפני אליפות העולם באתלטיקה שתיפתח בבייג'ין בעוד שלושה שבועות. הוא מגיע כשבועיים וחצי לפני הבחירות לנשיאות התאחדות האתלטיקה העולמית - קרב בו יתמודדו ראש בראש סרגיי בובקה וסבסטיאן קו. שניהם כמובן ניצלו הבמה שהעניק להם התחקיר כדי להבטיח שברגע שהם יזכו בתפקיד הם ינקו את הענף מסמים. כן, בטח.

צרו איתנו קשר *5988