בקשה לייצוגית נגד סיטיפס בגין השבתת הרכבת הקלה בסוכות

"חברת סיטיפס (מפעילת הרכבת הקלה בירושלים, ס'כ') התנהלה באופן מקומם וחסר אחריות במיוחד, בעת שהחליטה לא לפעול בשל 'מחלה מסתורית' אשר פקדה את עובדי הרכבת בתקופת חול המועד סוכות, תוך גרימת סבל ועוגמת-נפש למאות אלפי צרכנים אשר ביקשו לעשות שימוש בשירותיה, ובכלל זאת תושבים רבים מחוץ לעיר אשר הגיעו לירושלים לרגל חול המועד" - כך נטען בבקשה לתביעה ייצוגית שהגיש היום (ג') עו"ד אבירם רוקח לבית משפט המחוזי בירושלים נגד החברה.

עו"ד רוקח העמיד את תביעתו לפיצויים עבור עוגמת-הנפש שנגרמה לנוסעים בשל אי-הפעלת הרכבת הקלה בתקופה האמורה על סכום של כ-60 מיליון שקל.

חג הסוכות נחשב לאחד מ"חגי העלייה לרגל", שבתקופתו ובייחוד במהלך חול המועד פוקדים את העיר אלפי מבקרים. גם המצב הביטחוני הרעוע לא הדף לחלוטין את המבקרים בעיר, וירושלים עדיין נחשבת ליעד מועדף לבילוי משפחתי בחג.

אלא שלטענת רוקח, דווקא בימים עמוסים אלה עובדי הרכבת החליטו להשבית את פעילות הרכבת בשל מה שכונה "מחלה מסתורית" - למען הנוחות כונתה מחלה זו בבקשה בשם "שביתה" - ומנעה פעילות תקינה של הסעת נוסעים בעיר הבירה.

רוקח טוען כי בעקבות השביתה הפתאומית "מצאו עצמם מאות אלפי אנשים מבולבלים ומופתעים מהעובדה שהרכבת הקלה אינה עובדת בימי חול המועד, תוך שנגרם להם נזק בלתי ממוני בשל עוגמת-נפש, אי-נוחות רבה וחששות מהסיכון הביטחוני בהמתנה ארוכה לנסיעה באמצעות אוטובוסים צפופים ודחוקים".

עוד צוין בבקשה כי בנוסף נגרם לנוסעים "נזק ממוני בשל הצורך בנסיעה יקרה באמצעות חלופות תחבורתיות, החלפת מספר קווי אוטובוס, מוניות או רכבים פרטיים, בפקקים עצומים ובעומס תחבורה בלתי נסבל אשר נוצר בעיר עקב השבתת הרכבת הקלה".

רוקח הסביר כי סיטיפס הפרה חובות המוטלות עליה מכוח פקודת מסילות הברזל, אשר ההיתר ורישיון ההפעלה ניתנו לה על-ידי משרד התחבורה מכוחה של הפקודה, וכן הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופקודת הנזיקין.

בהמשך לכך ציין רוקח כי "גם אם תטען החברה כי מדובר בהתנהלות 'בריונית' ולא אחראית של עובדיה - 'שביתה פראית' - הרי שלסיטיפס יש אחריות שילוחית לנזקים שנגרמו על-ידי עובדיה (בדיוק כמו כל מעביד אחר במשק), וייתכן כי טענות אלה רלוונטיות לעניין גובה הפיצוי... אך אין בהן כדי לגרוע מזכותו של הציבור לקבלת פיצוי בגין הנזקים אשר נגרמו לו, שכן לחברה לא עומדת הגנה מפני נזקים אשר נגרמו ללקוחותיה".

בבקשה נטען כי הסיבה האמיתית ל"שביתה" במקרה הנוכחי, וכן במקרים דומים שהתרחשו בעבר, היא כי סיטיפס מצויה בסכסוכים פנימיים שבין ההנהלה לעובדיה ו"מנהלת מאבקי כוח על גבם של לקוחותיה, אשר סובלים מהשבתות/עיצומים חוזרים ונשנים, תוך שעובדי המשיבה בוחרים לגבות מחיר כבד מהציבור ולפעול באופן ציני וחסר אחריות והתחשבות אשר מעצים את הפגיעה בציבור. נראה כי לדידם של עובדי סיטיפס, ככל שהציבור יסבול יותר - כך ייטב להם".

במסגרת הבקשה, בית המשפט התבקש לקבוע כי הרכבת הקלה תקיים נוהל במסגרתו יינתן מענה חלופי לציבור בעת שביתות או תקלות (לכל הפחות לגבי אוכלוסיית הקשישים והמוגבלים), וכן לקבוע נוהל פיצוי קבוע עבור אירועים של איחור ו/או אי-הגעת רכבת (בדומה לנוהל אשר קיים ברכבת ישראל בגדרון ניתן פיצוי בגובה כרטיס נסיעה חינם לכל נוסע בגין אירועים שכאלה).

מסיטיפס נמסר בתגובה: "סיטיפס הרכבת הקלה פעלה נגד שיבושי ועד הנהגים ולמציאת פתרונות תחבורתיים חלופיים, בתיאום עם עיריית ירושלים ומשרד התחבורה, לטובת ציבור הנוסעים. בית הדין אף קבע כי מדובר בשביתה חסרת בסיס המסווית כ'מחלה'. מי שצריך להיתבע כאן זו לא סיטיפס, ואנו נפעל על מנת לשרשר את התביעה להסתדרות ולוועד העובדים".