המחוזי: "אין בסיס לקביעה שטרבלסי הסתיר קשריו עם צד לבוררות"

"מסה קריטית של ממצאים שגויים" - זהו הנימוק המרכזי של בית המשפט המחוזי בתל-אביב לביטול החלטה של השופטת שפרה גליק מבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, שביטלה פסק בוררות שנתן רואה החשבון ואיש העסקים גבריאל טרבלסי.

השופטת גליק קבעה כי טרבלסי הסתיר מצד לבוררות שניהל את קשריו המסחריים עם הצד השני לבוררות. ואולם, המחוזי קבע כי קביעתה זו של גליק התבססה על שורה של ממצאים עובדתיים שגויים.

פסק הדין של המחוזי יוסיף אולי לתחושה העגומה ממילא של השופטת גליק, שהסתבכה בפרשה אחרת בה איחלה לבעלי דין שיידבקו ממנה בשפעת.

טרבלסי, המוכר בעיקר כמנהל קרן המנוף אוריגו וכמי ששימש כאחד ממפרקי רשת קלאבמרקט, לקח על עצמו את תיק הבוררות הנדון עוד ב-2007. התיק עסק בסכסוך עסקי בהיקף של כ-40 מיליון שקל בין שני אחים לאחיהם השלישי.

פסק הבוררות שנתן טרבלסי ב-2009 לא היה לשביעות-רצונם של שני האחים. בתחילת 2015 בוטל פסק הבוררות לבקשת שני האחים, לאחר שאלה הגישו אשתקד בקשה לצרף ראיות חדשות לבקשה לביטול פסק הבוררות, לאחר שהוא כבר אושר.

שתי טענות מרכזיות היו לאחים: הטענה הראשונה נוגעת לניסיון לכאורה "לפטם" את הבורר טרבלסי באמצעות משלוחי עוגות קבועים ממאפיה שבבעלות האח-הנתבע לאורך תקופת הבוררות. טענה זו נדחתה על-ידי השופטת גליק על בסיס העדויות שהונחו בפניה; הטענה השנייה, שהתקבלה על-ידי השופטת גליק, היא כי חברה בבעלותו של טרבלסי העניקה הלוואה המירה-למניות בגובה 400 אלף שקל לחברה שהאח-הנתבע היה בעלים של שליש ממניותיה וכיהן כדירקטור בה, עוד לפני הליך הבוררות.

השופטת גליק דחתה את טענתו של טרבלסי כי לא היה מודע למתן הלוואה, ופסקה כי היא מנוגדת לשכל הישר. "אין זה סביר בעיניי כי הבורר, רואה חשבון במקצועו, שהינו בעל המניות העיקרי בחברה שנותנת הלוואה, יעניק הלוואה מבלי לבדוק את מצבה של החברה לה ניתנת ההלוואה, ומבלי לבדוק את בעלי מניותיה של החברה... הדבר מנוגד לשכל הישר", פסקה. "לו מדובר היה בעורך דין המייצג צד לעסקת מקרקעין, שומה היה עליו לבדוק את נסח הרישום של המקרקעין - כך חברה פיננסית המלווה כספים, אמורה לבדוק מי הם בעלי המניות של הלווה".

"הבורר לא חתם"

ואולם, פסק הדין של השופט שאול שוחט מבית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע לאחרונה כי השופטת גליק שגתה במספר נקודות קריטיות שעליהן התבססה מבחינה עובדתית לשם ביסוס מסקנתה.

הטעות המשמעותית ביותר של גליק נוגעת לקביעתה העובדתית, לפיה טרבלסי היה חתום על מסמכי ההלוואה שהעניקה חברתו לחברה שבה היה שותף האח-הנתבע.

"הקביעה השגויה המרכזית ביותר", פסק השופט שוחט, "היא כי הבורר חתם על הסכם ההלוואה. בית המשפט קבע כי חתימתו של הבורר היא שמתנוססת על גבי דפי ההסכם, וסבר כי 'הבורר העיד כי חתם על הסכם ההלוואה'. דא עקא - קביעת עובדות אלה שגויה: אין מחלוקת שהבורר לא חתם על הסכם ההלוואה; אין מחלוקת שלא חתימתו של הבורר היא שמתנוססת על דפי ההסכם; ואין גם מחלוקת שהבורר לא העיד מעולם כי חתם על הסכם ההלוואה".

טעות נוספת בפסק הדין נוגעת לקביעה העובדתית, לפיה התקיים מעמד חתימה על הסכם ההלוואה, בו היו נוכחים טרבלסי והאח-הלווה. "לא רק שאין מחלוקת שהבורר לא חתם על הסכם ההלוואה, אלא שהבורר גם לא נכח במעמד החתימה - ומכאן שממילא לא ניתן להסיק כל מסקנה לחובתו בהקשר לבירורים שהיה צריך לעשות באותה העת", פסק השופט שוחט.

השופטת גליק קבעה גם כי "על-מנת לקבל את ההלוואה מחברת מלקש (חברתו של טרבלסי - ג'מ'), הייתה חובה (תנאי יסודי להסכם) לרשום משכון על זכויות של חברת מ' (חברת האח הלווה - ג'מ') במקרקעין של החברה, ומכאן כי הבורר ידע (והיה עליו לדעת) את זהות בעלי מניות חברת מ'".

בפסק דינו של המחוזי נקבע כי מדובר בקביעה שגויה, כיוון שהמשכון נרשם על נכס פרטי של בעל מניות אחר בחברת מ' - שותפו של האח-הנתבע. "חברת מ' לא הייתה בעלת זכויות כלשהן במקרקעין ולא שיעבדה לטובת חברת מלקש כל זכויות במקרקעין מכוח ההסכם", פסק השופט. "בהסכם ההלוואה נאמר כי הבטוחה לטובת המלווה (חברת מלקש) תינתן על-ידי קרוב משפחה של הצדדים שהיה בעל מניות נוסף בחברת מ', בצורה של משכנתא מדרגה ראשונה על בית מגוריו".

היגיון כלכלי ועסקי

לסיכום קבע שופט בית המשפט המחוזי שוחט כי המסקנה שאליה הגיעה השופטת גליק מבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן, לפיה ממכלול הנסיבות עולה כי טרבלסי ידע על ההלוואה, אינה מחויבת המציאות. זאת, בין היתר, בהתחשב בהיקף עסקיו של טרבלסי, ששווי ההשקעות של קרנותיו עמד על מעל 1.2 מיליארד שקל, כפי שהעיד טרבלסי בעדותו.

"בהחלט אין לומר שמדובר בהשקעה בהיקף נכבד", קבע שוחט. "הבורר העיד שלא טיפל בהסכם ההלוואה באופן אישי, אלא רואה חשבון אחר ממשרד. אינני סבור כי מסקנות בית המשפט לענייני משפחה, המבוססת על הגיונו שלו, עדיפה על ההיגיון הכלכלי והעסקי שהופגן על-ידי רואה החשבון ממשרדו של טרבלסי... וכי מתחייבת מסקנה כי הבורר שיקר בעניין אי-ידיעתו בדבר זהות בעלי המניות בחברת מ'".

לאחר שציין כי נשמט הבסיס לקביעה שטרבלסי ידע על הקשרים בינו לבין האח-הלווה, הורה השופט שוחט על ביטול החלטת השופטת גליק ועל הותרת פסק הבורר של טרבלסי בתוקף.

את האח-המערער ייצגו עו"ד רונן סטי ויפעת אבני ממשרד רונן סטי ושות'.

השופטת המקללת

השופטת שפרה גליק מבית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן התפרסמה בעיקר בשל פרשה עגומה, שבמסגרתה נכנסה השופטת זעופה לאולמה, סיפרה לבעלי הדין שהיא חולה והוסיפה: "אני מקווה שאתם תידבקו, שיהיה לכם קצת מהנחת שיש לי" - התבטאות שפורסמה ועוררה זעם רב בציבור.

בהמשך הוגשה תלונה נגד השופטת לנציב התלונות על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין.

במהלך בירור התלונה טענה גליק כי אמרה למתדיינים "אני מקווה שאתם לא תידבקו", כפי שהראה פרוטוקול הדיון המעודכן שהציגה בהליך הבירור.

מאוחר יותר התגלה כי בהקלטת הדיון לא נשמעה המילה "לא" כטענת השופטת - כלומר, השופטת אמרה "מקווה שאתם תידבקו" ולא "מקווה שאתם לא תידבקו", כטענתה.

הנציב מצא את התלונה נגד השופטת גליק כמוצדקת, וקבע כי ההתבטאות האמורה היא "בלתי מוצלחת". בהמשך הוא קבע אף שגליק התנהלה בצורה לא ראויה כשלא ציינה בפניי דוברת מערכת בתי המשפט כי קיימת הקלטה רשמית של הדיון, וכי היא זו שהוסיפה מיוזמתה את המילה "לא" לפרוטוקול.

בעקבות דוח הנציב נזפה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור באופן חמור בשופטת גליק, שממשיכה לנהל דיונים בבית המשפט גם בימים אלה.