ביהמ"ש דורש מברמלי הסבר על הצעת הסדר הנושים שהגיש

בית המשפט המחוזי בתל-אביב דורש הסברים מאמיר ברמלי בקשר להצעת הסדר הנושים שהגיש, במסגרתה הוא מציע שקרן קלע ורוביקון ישובו לפעול כעסק חי בניהולו של עורך דין מטעם המשקיעים ובפיקוח נאמן שימנה בית המשפט, וזאת תוך החזר של 100% מהחוב לנושי החברות.

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, הורה היום (ה') לברמלי להגיש תגובה מפורטת להתנגדותו הנחרצת של המפרק הזמני של החברה, עו"ד ארז חבר, להצעת הסדר הנושים שהגיש ולכינוס אסיפת נושים, וכן הורה לברמלי לפרט בתשובתו את כל החובות של החברות בקונצרן רוביקון, "תוך חלוקה ברורה בין החובות של כל אחת מהחברות מושא הסדר הנושים, וככל שיש השפעה על חברת-בת או חברת-אם, יש לציין זאת; האם פרט לנושים המובטחים שצוינו בהצעת ההסדר יש עוד נושים מובטחים, כמו גם נושים אחרים לפי סוגי הנשייה. יש לצרף גם דוחות מבוקרים אחרונים".

ברמלי הגיש את הצעתו להסדר בשבוע שעבר, ובמסגרתה טען כי שווי אחזקותיה של חברת רוביקון לתאריך 1.6.2015 עלה על 500 מיליון שקל. עוד הוא טען כי הגיע לסיכום עם משקיע שיזרים הלוואה בסך 15 מיליון שקל לקבוצה, וכי הוא עצמו יציע לטובת ההסדר תרומת בעלים בסך של 3.5 מיליון שקל. על כן ביקש ברמלי להורות על כינוס על כינוס אסיפת נושים של החברות קרן קלע ורוביקון, המצויות בפירוק זמני. 

עו"ד ארז חבר, המפרק הזמני של החברות, התנגד נחרצות לבקשה, בין היתר עקב כשלים מהותיים שלטענתו נפלו בהצעה, לצד הצהרות ריקות מתוכן של בעל השליטה, ובכלל זה היעדר תוכנית כלכלית מוחשית; איסור גיוס כספים ממשקיעים נוספים על-ידי החברות; אי-בהירות מכוונת בעניין מימון הפעילות; הסתמכות על נכסים שמומשו או קרסו עובר למתן צווי הפירוק הזמניים; היעדר יתרון בהסדר המוצע על פני הליכי פירוק; סיכון ממשי בהשבת ניהול החברות לברמלי ועוד.

השופט אורנשטיין, כאמור, הורה לברמלי להשיב לתגובת המפרק הזמני תוך 4 ימים. 

חקירה של רשות ניירות ערך

קריסתה של קבוצת רוביקון-קלע עקב חובות של כ-300 מיליון שקל החלה בחקירתו של המייסד, אמיר ברמלי, במארס האחרון על-ידי רשות ניירות ערך. החשד העיקרי שעולה לכאורה מהחקירה, כמו גם מדוחות שמסר מפרק הקבוצה, עו"ד ארז חבר, לבית המשפט, הוא שבניגוד להבטחות שמסר ברמלי למשקיעי קרן קלע - חלקים מכספיהם לא שימשו למטרות שלשמם גויסו.

קרן קלע נהגה לגייס אג"ח מחוץ לבורסה, תוך הבטחת תשואה דו-ספרתית למשקיעים, ותוך הגבלת כל סדרת אג"ח לעד 35 משקיעים, וזאת כדי לחמוק לכאורה מהחובה החוקית לפרסום תשקיף.

מעבר לחשד שהפרדת סדרות האג"ח השונות הייתה מעושה ומטרתה העיקרית הייתה להימנע מפרסום תשקיף - עלה חשד כי מיליונים רבים נותבו לכאורה למטרות פרטיות של ברמלי. זאת, בעוד ברמלי המשיך לגייס עוד ועוד כספים, ששימשו בחלקם לתשלום התשואה המובטחת למשקיעי הקרן הקיימים. רשות ניירות ערך הודיעה כבר על כוונתה להעמיד את ברמלי לדין בגין הונאת המשקיעים לכאורה.

החקירה הביאה לגל של דרישות להחזרת כספים מצד משקיעים בחודשים האחרונים, והחברה בתגובה רק הגבירה את מאמצי השיווק שלה מתוך כוונה לגייס כספים חדשים, ובהם לשלם את החובות הישנים.

ממסמך שהגיש ברמלי עצמו לבית המשפט לאחרונה עולה כי בין יוני השנה לבין כניסת החברות לפירוק באוקטובר - תקופה בה כבר צפו ועלו החשדות כנגד ברמלי והקבוצה - גויס הון נוסף בסך של כ-80 מיליון שקל לפחות על-ידי הקרן. בין היתר נקטה החברה בקמפיין פרסום אגרסיבי, שהורד בהמשך ממסכי הטלוויזיה לפי החלטת הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו, וזאת לאחר שרשות ניירות ערך פרסמה הודעת אזהרה חריגה על הסכנה שבהשקעה בקרן קלע.

משיכות פרטיות בסך 29 מיליון שקל 

מאז מונה למפרק זמני, מסר עו"ד חבר לבית המשפט פרטים על ניהול כספים בעייתי, לרבות הלוואות בסך 13 מיליון שקל לחברות פרטיות של ברמלי ועוד כ-16 מיליון שקל שהועברו לברמלי, אשתו ואמו בדרכים שונות. בכלל זה שילמה חברת רוביקון סכום של 1.7 מיליון שקל כערובה לשחרורו של ברמלי ממעצר. זאת, בנוסף לפרטים שפורסמו על העדפת נושים לכאורה כלפי אשת הקולינריה מיכל אנסקי, שהייתה משקיעה של הקרן וגם שותפה עסקית שלה במיזמי המסעדנות.

ברמלי ממשיך להאמין ולטעון ליושרתו ולחפותו מראשית ההליכים נגדו ועד היום.