"שימותו" אינה חוכמה

מקח הטעות של הפסיביות הישראלית במלחמת האזרחים הסורית מתחוור והולך מיום ליום. היסטוריונים יצטרכו להחליט יום אחד אם היה כאן שכנוע עמוק, או שהייתה העמדת פנים שטחית; או לצורך זה, ולמרבה ההתחכמות, שהיה שכנוע שטחי והעמדת פנים עמוקה.

כך או כך, את המדיניות הישראלית כיוונה מראשיתה ההנחה, שלישראל אין מה לחפש במלחמת האזרחים הסורית; שאין במלחמה ההיא מנצחים מועדפים; שהצורך היחיד, או לפחות העיקרי, הוא לבודד את ישראל מפני המלחמה, ולהמעיט את השפעתה, בגולן או במשולש הקטן.

כאשר שר הביטחון אהוד ברק התנבא, בקלות ראש ידענית, ב-2011, שלבית אסד נשארו ששה חודשים, הוא לא ידע. הוא לא ידע, שאיראן והחיזבאללה לא יניחו לאסד ליפול; שאימפוטנציה אמריקאית מבהילה תפקיר את הסונים הפחות-רדיקלים לחסדי הסונים הרדיקלים מאוד; שמפאתי המדבר הסורי תגיח כמעט בן לילה דאע"ש, שאת ראשי התיבות של שמה עדיין לא שמע איש; שבמערב סוריה יחזור וייוולד תפקיד רוסי, פוליטי וצבאי, במזרח התיכון.

איך אפשר להתלונן עליו שהוא לא ידע. ברבע השני של 2011 רק מגיד עתידות וקורא בכוכבים יכלו להסתכן בניחושים על תוצאות כל-כך קיצוניות.

הקו האדום של אובמה

מה היה קורה אילו התערבה ישראל במלחמת האזרחים הסורית, כדי להפיל את בשאר אל אסד?

זה במידה רבה תרגיל עקר, מפני שהתערבות ישראלית ישירה הייתה נתקלת בווטו אמריקאי, בהתנגדות אזורית, אולי בסנקציות בין-לאומיות. אבל מה היה קורה אילו ישראל הייתה מודיעה, שכל כניסה של חיזבאללה לסוריה תהיה שקולה כנגד מעשה מלחמה, ותניב תוצאות מיידיות? מה היה קורה, אילו מטוסים ישראליים היו מורידים מן השמיים כל כלי טיס סורי, כאשר חלב וחומס התקרבו ליפול בידי האופוזיציה הלא-מאוד-קיצונית?

שאלה חשובה הרבה יותר, שאין לנו כל נגיעה אליה, היא מה היה קורה אילו ברק אובמה עמד בהתחייבותו למתוח קווים אדומים. שימוש בנשק השמדה המוני היה קו אדום, ואסד חצה אותו בקיץ 2013. "הכה בו, והכה בו חזק!", קרא מאמר המערכת של השבועון איקונומיסט לאובמה ערב מהלומת העונשין האמריקאית הבלתי נמנעת (http://tinyurl.com/hit-assad-hard).

המהלומה נמנעה, מפני שמזכיר המדינה ג'ון קרי טמן מלכודת עצמית. הרוסים שאלו אותו מה ימנע מהלומה. הוא השיב, שתיאורטית אם אסד יוותר על כל הנשק הכימי, לא יהיה צורך במהלומה. הרוסים הסכימו מיד. הנשיא ומזכירו שכחו למרבה הנוחיות, שהם היו אמורים להעניש את אסד על השימוש שכבר עשה בנשק הכימי, לא על השימוש שאולי יעשה. אסד ניצל. האופוזיציה, שהתבוננה בתקווה בשחקים, נאלצה לגנוז את תוכניותיה להתקפות מסיביות על המעוזים האחרונים של המשטר.

ורוסיה, אה, רוסיה, קיבלה ברצון את ההזמנה להציל את משטר אסד מידי מבקשי נפשו. בפעם הבאה לא יהיה לאסד צורך לחשוש מפני שום חיל אוויר - אמריקאי, ישראלי, טורקי, ירדני - מפני שמטוסים סובייטיים, סליחה רוסיים, ישלטו בכיפת השמיים.

המאה הששית לפני הספירה

מי לכל הרוחות רוצה להתערב במלחמת-אזרחים-לא-לו?, ישאל כל ישראלי מתחיל. מי אם לא פוטין, ומי אם לא חמיינאי, ומי אם לא נסראללה. בשביל ישראל, מלחמת האזרחים הסורית מעולם לא הייתה "לא-לה". זה אפשר כמובן להגיד בחוכמה שלאחר מעשה, אבל זה היה אפשר להגיד גם בחוכמה שלפני מעשה. לא היה צריך לחזות אף אחד מן הדברים, שאהוד ברק לא חזה לפני ארבע שנים; אבל היה אפשר להתבונן במפה, ולחשב את המרחק בין טהראן לדרום ביירות.

במקום לבזבז זמן על צנטריפוגות איראניות, ראש הממשלה היה צריך לחזור ולהזהיר את העולם החיצון, ואת בני ארצו, מפני הסכנה המיידית והממשית: הגשר היבשתי מן הים הכספי לים התיכון, זה הגשר שפרס ומדי ופרתיה השתוקקו אליו מן המאה הששית לפני הספירה; זה הגשר שפרס הסאסאנידית כוננה בתחילת המאה השביעית אחרי הספירה (דמשק, ירושלים, צור, אפילו שערי קונסטנטינופול); זה הגשר שהעותמ'נים מנעו את בנייתו החוזרת במאה ה-16; זה הגשר הנבנה והולך ב-30 השנה האחרונות בחסדי מנחם בגין ואריאל שרון (מלחמת לבנון הראשונה), אהוד אולמרט (מלחמת לבנון השנייה), ובנימין נתניהו (הצנטריפוגות ופצצת הקרטון).

השבוע, אמרו מקורות מוסמכים בהחלט בקהילת המודיעין הישראלית, שאין להאמין לדיווח (בדיילי ביסט, http://tinyurl.com/beast-hizb-russia), כי ברית אסטרטגית נרקמת בין רוסיה לחיזבאללה, ונשק רוסי מתוחכם זורם אל השייח' הרע. "דיסאינפורמציה של חיזבאללה", צוטט מקור אחד ב-Ynet. והא ראיה שישראל משוחחת ללא הרף עם הרוסים, וקצינים בכירים מאוד מבקרים אלה אצל אלה, והרוסים מבטיחים שיניחו לישראל לדאוג לאינטרסים שלה כל זמן שהיא תניח להם לדאוג לאינטרסים שלהם.

אכן, אין לך אויב גדול יותר של השכל הישר ממשאלת הלב. ישראל שכנעה את עצמה בתום לבו של ולדימיר פוטין. כביכול, האיש, החושב שנפילת האימפריה הסובייטית הייתה "האסון הגיאו-פוליטי הגדול ביותר של המאה ה-20", יסתפק בפרוזדור בין דמשק ללטקיה.

הרה-סובייטיזציה של סוריה היא מהלך הפתיחה שלו לפרישת רשת רוסית אימפריאלית על פני כל המזרח התיכון. איראן היא בעלת בריתו העיקרית. אבל הוא ידאג לאינטרסים של ישראל, יהיה לבכם סמוך ובטוח. תסמכו על המודיעין שלנו, אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים. ממש כפי שידענו כאשר הרגענו אתכם לאחר עליית ארדואן לשלטון בטורקיה. וממש כפי שידענו שבסופו של דבר האינטרסים של ישראל ושל איראן יחזרו ויחפפו בחזית משותפת נגד הלאומנות הערבית.

בינתיים, גוועים 40 אלף סורים בעיר הררית קטנה ששמה מאדאיה, לא הרחק מגבול לבנון (http://tinyurl.com/madaya-death). העולם החיצון יוצא מגדרו שלא לצאת מגדרו, ושתיקה לא נכלמת נופלת על ערבים ועל מוסלמים באשר הם. האם אינטרס ישראלי הוא להציל תינוקות סוריים המתים על ההר? אני חושב שכן. חוכמת "שימותו" כבר הופרכה מעיקרה.