לפני למעלה משנתיים, בשלהי 2013, התפוצצה ברעש גדול פרשת "אלפא פלטינום". במסגרת תביעה שהגיש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב אחד ממשקיעי החברה - איש העסקים, שמואל מנדזיצקי, מבעלי רשת מחסני חשמל לשעבר - נגד בית ההשקעות ובעליו, עמיחי (עמי) סגל, עלו טענות חמורות בנוגע להעלמת כ-30 מיליון שקל, אותם השקיע מנדזיצקי באמצעות בית ההשקעות בקרנות נאמנות זרות שנוהלו על-ידי סגל.
תוך זמן קצר צצו עשרות לקוחות נוספים של אלפא פלטינום, שרכשו קרנות דומות לאלה שרכש מנדזיצקי, וטענו אף הם כי הם לא מצליחים למשוך את כספם. בעקבות זאת, רשות ניירות ערך החלה לחקור חשדות להונאה באלפא פלטינום. בהמשך הכריז סגל על פשיטת-רגל, בית ההשקעות אלפא פלטינום נכנס להליכי פירוק - ואת הכסף אף משקיע לא ראה עד היום.
שנתיים ויותר חלפו, במהלכם הסתובב סגל כאיש חופשי, ופתאום, בראשית החודש, עצרה רשות ניירות ערך את סגל בחשד לביצוע שורת עבירות: עבירות תרמית בניירות ערך, גניבה, גניבה בידי מנהל, קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות, עבירות עובדים ומנהלים בתאגיד, מירמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות על חוק איסור הלבנת הון.
מבקשת המעצר שהגישה הרשות לבית המשפט עלה כי לפי ממצאי חקירת הרשות, גייס סגל כספי משקיעים בלי שקיימת לקרנות יכולת ממשית לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הלקוחות, כאשר בחלק מהמקרים כספי משקיעים חדשים מימנו פדיונות של משקיעים אחרים.
עד כה עולה חשד כי במהלך תקופה נקט סגל בשורה ארוכה של פעולות כדי להסתיר את מצבן הכספי האמיתי של הקרנות. זאת, כשבמסגרת פעולות אלה הוא מטעה, לפי החשד, את ציבור לקוחותיו ועושה שימושים אסורים בכספים שהפקידו בידיו, לרבות לטובתו שלו.
בתום דיון קצר הורה בית משפט השלום בתל-אביב על שחרורו של סגל ממעצר בהסכמת רשות ניירות ערך, בתנאים מגבילים, וסגל חזר להיות אדם חופשי. בינתיים.
תנועה סיבובית
במקביל לחקירת רשות ניירות ערך, המשיך להתנהל ברקע כל העת ההליך האזרחי של המשקיע מנדזיצקי נגד בית אלפא פלטינום.
אתמול (ב') אף התקיים דיון סוער וממושך בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בין היתר סביב בקשתם של עורכי הדין רועי סלוקי ועמרי אושפיז, המייצגים את מנדזיצקי, כי הבנקים יחשפו בפניהם את כל התנועות בחשבון הבנק של סגל והחברות שהיו בבעלותו.
בין היתר נטען בבקשה לחשיפת המסמכים כי במסגרת חקירות שביצעו מנדזיקי ואחרים, התברר כי במארס 2013 נחתם הסכם פשרה בין דיסקונט לבין סגל וחברת ו"פורום ייעוץ ופיתוח עסקים" שהייתה בבעלותו, במסגרתו הוסכם כי סגל ישלם כ-1.75 מיליון שקל לבנק ועוד כ-1.3 מיליון שקל.
לטענת מנדזיצקי, קיים חשד שאת הכספים הללו גנב סגל ממשקיעים והעבירם לבנק במסגרת ההסדר. זאת, לטענתו, במיוחד נוכח העובדה שסמוך מאוד לפני גילוי הפרשה, בחודשים מאי ויוני 2013, ביצע סגל לכאורה פעולות מירמתיות בכספו וגנב ממנו ומאחרים סך של כ-4 מיליון שקל.
עוד טען מנדזיצקי כי מכל החומר שנאסף בפרשה עד כה עולה כי סגל ביצע הונאת משקיעים, בין השאר באמצעות "תנועה סיבובית" - כספי משקיעים הועברו דרך תאגידים בנקאיים בישראל לחשבונות של הקרנות הזרות בחו"ל, ומשם הועברו חזרה לישראל באמצעות הבנקים הישראליים, ופוזרו כאוות נפשו בחברות בבעלותו ובחשבונותיו השונים.
הבנקים - פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות, הבינלאומי ויובנק - התנגדו תחילה לבקשה לחשיפת המסמכים המבוקשים, זאת בין היתר בטענה כי הסודיות הבנקאית תיפרץ, ואולם במהלך הדיון הסכימו לבסוף להעביר את המסמכים המבוקשים לידי מנדזיצקי.
עדיין לא ברור מה יחשפו המסמכים שיועברו למנדזיצקי, ואם יתברר סוף-סוף עומק הבור הכספי שסגל כרה למשקיעיו והשיטה בה פעל. ואולם, התמונה המצטיירת עד כה הנה של חשד להונאה לכאורה בהיקפי-עתק, שעלולה להגיע לסך של מעל מיליארד שקל.
רשות ניירות ערך חושדת כי מכלול פעילותו המירמתית של סגל הייתה בהיקף של כ-100 מיליון שקל, ואולם ל"גלובס" נודע כי במסגרת חקירות שמבצעים המפרקים שמונו לקרנות שבבעלות סגל בברמודה - שם רשומות הקרנות שניהל - כבר עולים חשדות לתרמית בסכומים גבוהים משמעותית, שאף מגיעים לכדי כ-300 מיליון דולר - פי 12 מהסכום הנטען בישראל.
עו"ד רועי סלוקי, המייצג את מנדזיצקי בתביעה האזרחית שהגיש בפרשה, מסביר כי הסכומים שהרשות מדברת עליהם רחוקים מאוד מהמציאות שהם נחשפו אליה. "100 מיליון שקל זה אפילו לא הערכות נמוכות, אפילו לא קצה הקרחון. זה לא יכול להיות המספר", הוא אומר.
לדבריו, "אנחנו יודעים על סכומים הרבה יותר גבוהים. למשל, כבר ב-2013 בעקבות הבקשה שלנו מונה תופס נכסים, רו"ח חיים סקאל, לתפיסת נכסיו של סגל, ובבדיקה הראשונית שהוא עשה הוא גילה כ-70 מיליון דולר שחסרים; ובשיחה שעשינו עם המפרקים של הקרנות של סגל בברמודה, הם כבר דיברו איתנו על סדרי גודל של 300 מיליון דולר".
לדברי עו"ד סלוקי, "המספרים הם מטלטלים, הכסף הזה נעלם, ואף אחד לא הפריע לסגל להמשיך להסתובב חופשי עד המעצר".
גם במסגרת הליך הפירוק של אלפא פלטינום כבר ננקבו סכומים העולים על 100 מיליון שקל - בכל הקשור להיקף התרמית לכאורה שביצע סגל.
מימון עסקאות אישיות
כך, בדוח ראשוני שהגיש לבית המשפט בדצמבר 2013, כתב המפרק של אלפא פלטינום כי החל משנת 2009 החלו הקרנות שבשליטתו של סגל להשקיע כספי משקיעים בחברות - שאף הן בשליטתו של סגל - בהיקפים משמעותיים.
בין היתר סך של כ-17.5 מיליון בחברת אלפא השקעות; כ-38 מיליון דולר בחברות תקשורת; עוד 18.8 מיליון דולר בחברת אלפא אחזקות; וכן כ-18.7 מיליון דולר נוספים בחברות תקשורת. סכומים אלה לבדם מגיעים לכ-100 מיליון דולר - פי 4 כמעט מסכום התרמית בו חושדת רשות ניירות ערך.
וכיצד בוצעה התרמית? בבקשת המעצר שהגישה רשות ניירות ערך בעניינו של סגל מתוארות נסיבות התרמית לכאורה. סגל, צוין, שימש כבעליו של אלפא פלטינום בית השקעות בע"מ משנת 2010 עד לנובמבר 2013, אז נמכר. בנוסף, שימש סגל כבעליהן של שתי קרנות זרות - Forum International Equity Fund ו-Forum Global Fixed Income Fund - שהתאגדו בברמודה ונרשמו למסחר בבורסה האירית, וזאת באמצעות חברות שבשליטת סגל. מהחקירה עולה כי סגל שלט בניהול הקרנות שבבעלותו ביד רמה, ולמעשה היה הגורם היחיד ששלט בהתנהלותם - עובדה שעלתה גם בדוחות של מפרק אלפא פלטינום.
החשדות נגד סגל סובבים סביב 4 שיטות פעולה, שבאמצעותן ביצע את התרמית לכאורה. הראשונה - הטעיית ציבור הלקוחות בדבר ייעוד כספי השקעתם. מהחקירה עד כה עולות ראיות, לפיהן במסגרת פעולות גיוס הלקוחות לחברה הובטח להם כי כספם יושקע בפעילות ספציפית, בעוד בפועל כספים אלה נותבו על-ידי סגל למטרות אחרות, ובכלל זה לטובת עסקיו הפרטיים והחזר חובותיו האישיים;
השיטה השנייה - ביצוע פעולות מימון עסקאות אישיות בכספי הקרנות. מהחקירה עד כה עולה חשד כי סגל העמיד הלוואות אישיות לצדדים שלישיים, כאשר הלוואות אלה מממונות מכספי הקרנות שבניהולו. זאת, כאשר תמורת ההלוואות שחזרה מצדדי ג' אינה חוזרת לקופת הקרנות אלא משמשת אותו לטובת פעולותיו האישיות.
עוד טוענת רשות ניירות ערך כי סגל ביצע פעולות שיפוץ לתשואות הקרנות, כשיטה שלישית להטעיית המשקיעים. מהחקירה עולה כי סגל נהג לבצע, בסמוך לתאריכי חתך של דוחות, רכישות אישיות ובסכומים זניחים של ניירות ערך שהוחזקו בתיקי הקרנות, תוך "ניפוח" שעריהן בעשרות רבות של אחוזים. כתוצאה מכך שוערכו הקרנות ביתר בדוחות בעשרות מיליוני דולרים. פעילות תרמיתית מוכוונת שער זו, טוענת הרשות, נועדה להנחת דעתם של ציבור המשקיעים בקרנות בדבר ביצועי הקרן וכן שימשה אותו לקבלת אשראי בנקאי בחשבונותיו הפרטיים.
מעשים נוספים המיוחסים לסגל, לפי החשדות, הן רכישת יחידות בקרנות מבלי ששילם תמורתן וקבלת אשראי בנקאי בגינן. מהחקירה עולה כי סגל השתמש בכספי הקרנות לטובת רכישת יחידות של הקרנות בחשבונותיו האישיים. סמוך לאחר רכישת היחידות הגיש סגל בקשה להגדלת אשראי מהמערכת הבנקאית, זאת בהסתמך על הגידול בהחזקותיו בקרנות שבניהולו - עובדה שלמעשה הובילה ליצירת יחידות חדשות בקרנות, מבלי שהתקבלה בגינן כל תמורה אמיתית.
עו"ד עודד סבוראי, המייצג את סגל, מסר בתגובה: "עניינן של הקרנות שנוהלו בחו"ל נתון בחקירה של רשות ניירות ערך, ולפיכך סגל מוגבל ביכולתו להגיב בפומבי לטענות קונקרטיות. די אם נבהיר כי סגל מכחיש באופן מוחלט את הטענה כאילו נפל רבב פלילי בהתנהלות הקרנות, והוא משוכנע כי לאחר שהוא מסר את מלוא הנתונים בידי הרשות, יוסקו המסקנות הנכונות - ולא אלה הפופוליסטיות".
"האינדיקציות רומזות לכך שמדובר במעין מעשה 'מיידוף'"
מה השתנה מאז שהתפוצצה פרשת אלפא פלטינום לראשונה, ועד היום, שהוביל למעצרו של עמי סגל דווקא עכשיו - לא ברור. רשות ניירות ערך לא מסבירה, בפנייתה לבית המשפט לשחרורו של סגל ממעצרו, מדוע רק עתה הוא נעצר, הגם שבמסגרת התיקים המתנהלים נגד בית ההשקעות שהיה בבעלותו והליכי הפירוק עלו החשדות נגדו מראשית ההליכים.
בשלהי 2013 פורסם ב"גלובס" כי עשרות לקוחות של אלפא פלטינום לא מצליחים מזה תקופה ארוכה למשוך את כספם; ורשות ניירות ערך פתחה מיד בחקירה בחשד להונאה בבית ההשקעות. איש העסקים שמואל מנדזיצקי, שחשף את הפרשה בתביעה שהגיש באוקטובר 2013 נגד סגל ובית ההשקעות ומנהליו, ייחס אז לסגל ולמעורבים נוספים בפרשה גזל, הונאה, גניבה, העלמה והסתרה של כספי משקיעים בסך כולל של כ-29 מיליון שקל.
בהמשך לכך ולממצאים כי החברות בבעלות סגל אינן יכולות לעמוד בהתחייבויותיהם למשקיעים, מינה השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל-אביב כונס נכסים ונאמן לאלפא פלטינום ולחברת "פורום ייעוץ ופיתוח עסקים" שבשליטתו של סגל והמחזיקה (בשרשור) בקרנות. כמו כן מינה בית המשפט תופס נכסים נגד נכסיהם של סגל, אלפא פלטינום, חברת פורום ומעורבים נוספים. בהמשך לכך, בנובמבר 2013, נמכרה אלפא פלטינום, וחדלה מאז מפעילות. בספטמבר 2014 בוטל רישיון ניהול התיקים של החברה.
עוד במהלך 2014 משך מנדזיצקי את תביעתו המקורית נגד סגל - שבינתיים פתח בהליכי פשיטת-רגל, ולכן ההליכים המשפטיים נגדו עוכבו - והגיש באמצעות עורכי הדין אסף ברם ורועי סלוקי תביעת ענק חדשה נגד חברת אלפא פלטינום בשמה החדש - "סופריור בית השקעות" - וכן נגד שורת נתבעים נוספים, בהם בנק הפועלים והבנק הבינלאומי, שלטענתו אחראים לכך שכספי משקיעים באלפא פלטינום נעלמו כלא היו.
בתביעה נטען כי סגל העביר את כספי המשקיעים באלפא - מאות מיליוני שקלים - לקרנות זרות, וכספים אלה חזרו לכיסו בדמות הלוואות שנתנו הקרנות לחברות בשליטתו, מבלי לקבל כל ביטחון או עירבון להחזר הכסף. לדברי מנדזיצקי, במקרה שלו מדובר בכ-15.6 מיליון דולר מחשבונות קרנות הנאמנות הזרות לחשבון חברה בשליטת סגל, בפרק זמן של כ-10 חודשים בלבד.
לדבריו, במסגרת הבירורים שעשה עם נציגי בנק הפועלים בניסיונותיו לפזר את הערפל באשר להימצאות כספו, נמסר לו מפי נציגי הבנק כי הם אינם יודעים להסביר מדוע טרם מומשו החזקותיו בקרנות הזרות, בניגוד לבקשותיו, וכי "האינדיקציות רומזות לכך שמדובר במעין מעשה 'מיידוף'".
בינתיים, במקביל, התנהלה חקירת רשות ניירות ערך בפרשה, שהתגבשה לכדי חשדות ממשיים באשר לפעולותיו של סגל רק כעת.
"איפה הייתה הרשות?"
"לא ברור איפה הייתה הרשות בשנתיים האחרונות", אומר עו"ד סלוקי, בא-כוחו של מנדזיצקי. ואולם להערכתו, תביעה שהגישו כונסי הנכסים בתיק אלפא פלטינום לפני כ-3 חודשים, היא זו שהעירה את החקירה מחדש. "לפני 3 חודשים בערך קיבלו ברשות תביעה של כונסי הנכסים, ופתאום זימנו את הלקוח שלנו, ואנשים נוספים למסור עדות. בשלושת החודשים האלה חודשה החקירה.
"זה לא נראה לי צירוף מקרים. החקירה הזאת נפתחה כבר באוקטובר 2013. אנחנו לא יודעים מה הרשות עשתה במשך כל הזמן הזה, אבל ברור שלא היה פה יותר מדי מה לחקור, כי הם בעצמם אומרים שהם התבססו על הדוחות שלנו שהגשנו בהליך האזרחי, שאת רובם העברנו להם כבר באוקטובר 2013".
ומסתבר כי החקירה טרם הסתיימה. בפנייתה לבית המשפט מסבירה רשות ניירות ערך כי לאור היקף החקירה ומורכבותה, לא עלה בידי חוקרי מחלקת חקירות מודיעין בקרת מסחר ברשות לסיימה. לדברי הרשות, נדרשות חקירות נוספות של סגל ושל מעורבים נוספים וכן ביצוען של פעולות חקירה שונות.
כתבות
ני"ע
