למרות אמנת המס: אזרח אמריקאי שגר בארץ חויב במס רווחי הון

אלעזר קול, אזרח ארה"ב, עלה לישראל ב-2009 וחי בה עד היום, בעודו שומר על אזרחותו האמריקאית. ב-2001, 8 שנים לפני עלייתו ארצה, רכש קול 3,000 מניות בחברה מסוימת תמורת 42,065 דולר. הוא מכר את המניות ב-2010 בהיותו בישראל, וקיבל תמורתן 157,012 דולר. זו הייתה, ללא ספק, עסקה מצוינת. רווח ההון שלו הסתכם ב-114,947 דולר. 

ארה"ב תובעת מאזרחיה לשלם מסים באשר הם, גם כאשר הם חיים מחוץ לגבולות ארצם. וכך, בדוח השנתי שלו למס ההכנסה האמריקאי (טופס החזרי מס, 1040) לשנת הכספים 2010, הצהיר קול על מכירת המניות, אך לא כלל את הרווח שהפיק מהעסקה בהכנסתו החייבת במס. ומדוע? הוא הסתמך בתמימותו על אמנת המס בין ארה"ב לישראל. 

לכאורה הוא צדק. סעיף 15 של אמנת המס בין ישראל לארה"ב קובע במפורש: "תושב באחת מהמדינות החתומות (על האמנה) יהיה פטור ממס רווחי הון שמטילה המדינה החתומה האחרת, בין אם מדובר ברווחי הון שנובעים ממכירה נכסי הון, או חילופין של נכסים כאלה או כל צורה אחרת שבה מוציא התושב את נכסי ההון מרשותו". 

שלטונות מס ההכנסה בארה"ב לא קיבלו זאת. הם טענו כי הרווחים שהפיק קול ממכירת המניות כפופים לסעיף 6, שמכונה "סעיף ההחרגות" (Saving Claus). בפסקה 3 של אותו סעיף נאמר במפורש: "למרות כל הסעיפים באמנה, למעט סעיף 4, המדינה החתומה על האמנה עשויה להטיל מס על תושביה הקבועים ועל אזרחיה, כאילו האמנה שבה מדובר כלל לא נכנסה לתוקף".

בית משפט למסים בוושינגטון הבירה קיבל את החלטת שלטונות המס. 

במילים אחרות, "סעיף ההחרגות" הוא מעין "גלולת רעל" שמייתרת למעשה את אמנת המס בין ישראל לארה"ב לאזרחים אמריקאים תושבי ישראל. כיצד צריך לנהוג עולה אמריקאי שרוצה לתכנן מראש את חבות המסים שלו? האם מדובר למעשה באמנה שמילה שלה אינה מילה? 

עו"ד ציון לוי ממשרד עורכי הדין דירסון, לוי ופנץ בוושינגטון, המתמחה בין היתר בבעיות מיסוי של ישראלים או אמריקאים בעלי אזרחות כפולה, אמר ל"גלובס" כי למתמחים במסים בינלאומיים אין זה סוד שאמנת המס בין ישראל לארה"ב זקוקה לריענון משמעותי ואולי אפילו לחידוש. עובדתית, האמנה מאד ישנה. היא נחתמה ב-1975, והפרוטוקול הדיפלומטי האחרון לגביה נכנס לתוקף ב-1993. מאז חלו שינויים גדולים בעולם הפיננסי והעסקי, אך האמנה נותרה ביושנה ולא הצליחה לסגל את עצמה למציאות החדשה.

התקדים המשפטי הנוכחי מדגיש את היחס האבסורדי שיוצרת האמנה כלפי עולים חדשים אמריקאים מארה"ב, אומר עו"ד לוי. למרות התייחסות ספציפית באמנה ל"עולה" - בסעיף (א)(2)3 - קבע בית המשפט כי עקרונית האמנה אינה מגינה על עולים חדשים מדרישות של המס האמריקאי, למעט ממיקרים מצומצמים מאוד, כגון מזונות גרושה ועגונות, וקבלת ביטוח לאומי.

מזה דורות מעודדת ישראל עלייה של יהודי ארה"ב, אך האמנה מהווה מחסום רציני לעולה פוטנציאלי, אומר עו"ד לוי. מדוע? כל אזרח אמריקאי שמתכנן לעלות לישראל חייב להביא בחשבון שתקבולים מכל קופות הגמל, קרנות השתלמות ואפילו פנסיות ישראליות שאליהן הצטרפו העולים בישראל חייבים מס אמריקאי - למרות הטבות המס לכאורה שמהן נהנים תקבולים כאלה אילו לפי חוקי ישראל, ולמרות ההגנה לכאורה שמציעה אמנת המס.

כדי למצוא מרפא לבעיה הזו, שיש לה פוטנציאל לפגוע בעלייה מארה"ב, חייבת ישראל לבחון מחדש את סעיף ההחרגות ולשאת ולתת עם האמריקאים על הכללת סעיפים חיובים יותר מבחינתה, אומר עו"ד לוי. תיקונים או חידושים בסגנון דומה אפשר למצוא באמנות המס בין ארה"ב לבין קנדה ובריטניה.