הבנק הקנדי יוצא - סקייליין תנסה להחליפו במוסדיים בישראל

סקייליין שבשליטת איש העסקים גיל בלוטרייך נמצאת בשבוע האחרון ברוד שואו לקראת גיוס אג"ח. השלב המוסדי בגיוס יתקיים מחר (ה'), ובשוק ההון הדעות חלוקות אודות נאותות הגיוס והתנאים שלו ואודות מידת ההגנה על כספי הציבור שיש בו.

בשונה מגיוסים אחרים בהם מתקיימים מאבקי כוחות בין החברות למשקיעים, הרי שבגיוס הזה יש כמה גורמים חריגים:

1. לאחר קיפאון בגיוסי האג"ח של החברות הקנדיות והאמריקאיות בישראל, בעקבות המקרה המביש של התנהלות המוסדיים בפרשת אורבנקורפ - זה יהיה הגיוס הראשון המשמעותי של חברה שאמנם נמצאת בבעלות ישראלית, אך היא מאוגדת בקנדה, הפעילות שלה שם, והנכס המשועבד נמצא שם.

2. הנכס המשועבד הוא נכס תפעולי (בית מלון/ אתר נופש), שבנק מקומי יפסיק את המימון שלו כבר בעוד 3 חודשים (בספטמבר הקרוב).

3. שעבודים - השיעבוד שמעמידה החברה לציבור הוא שיעבוד ראשון על נכס תפעולי, נתון מפליג וחריג בהטבה שהוא טומן בחובו עבור המשקיעים.

צריך להדגיש: חברת סקייליין היא חברה מוכרת בשוק ההון המקומי ובעל השליטה בה, גיל בלוטרייך, הוא דמות מכובדת ומוכרת בשוק - מה שהופך את הגיוס הזה למעניין עוד הרבה יותר.

האג"ח שיונפק מחר אינו מדורג וכאמור נושא שיעבוד ראשון על מניות של אתר נופש בקנדה. עם זאת, מנתוני החברה עולה תמונה מדאיגה: היא הייתה אמורה כבר בחודש אפריל לפרוע הלוואה של 32 מיליון דולר קנדי שנלקחה כנגד הפרויקט הזה, אולם לא פרעה אותה.

הבנק לא מחזר את ההלוואה, אולם הסכים לדחות את מועד פירעונה עד לסוף חודש יולי, ובחודש שעבר הסכים לדחות את הפירעון שלה בעוד 3 חודשים. עד אז אמורה החברה לגייס את הכסף מהציבור בישראל.

סקייליין הונפקה לראשונה בבורסה של תל-אביב באפריל 2014, ומאז הסבה החברה הפסדים של לא פחות מ-50% למשקיעים שרכשו את המניה בהנפקה. למרות שמניית החברה התאוששה בזמן האחרון, היא עדיין נסחרת במחיר נמוך של יותר מ-20% ממחיר ההנפקה, וזה גורם משמעותי בחזרה שלה לשוק לגייס כסף.

סיפורה של ההלוואה מתחיל בנובמבר 2012, אז מחזרה סקייליין שתי הלוואות ב-24.2 מיליון דולר קנדי שנלקחו כנגד אתר הנופש HORSESHOE והלוואה נוספת של 11.8 מיליון דולר קנדי כנגד אתר הנופש DEERHURST, המשמש בטוחה לאגרות החוב שתנסה החברה להנפיק מחר.

בסוף 2015 דיווחה החברה כי היא מנהלת משא-ומתן למחזור ההלוואה עם מוסדות פיננסים, אך מאז לא דיווחה על התקדמות המגעים או על כל התפתחות שלהם, להוציא ההודעה כי הבנק המלווה (המקורי) הסכים להאריך את זמן הפירעון עד סוף יולי.

ל"גלובס" נודע כי הבנק הסכים להאריך את מועד פירעון ההלוואה בעוד 3 חודשים, כלומר עד ספטמבר, וככל הנראה לא מתקיימים אתו מגעים להמשך מימון הפרויקט.

הנתון הזה הוא משמעותי עבור הציבור בישראל. למה? כי אם הבנק המקומי, שמכיר את הנכס כבר כמה שנים, עשה בדיקות נאותות ונהנה מריבית סבירה של כ-4.5% - אם הבנק הזה החליט לא להמשיך בליווי הפיננסי, מה יגידו המשקיעים בישראל המרוחקים מרחק שעות טיסה רבות מהנכס, שאינם מצויים בדין המקומי ולא יכולים לעמוד עם האצבע על הדופק?

שוק האג"ח הישראלי נמצא היום בנקודת רתיחה. המוסדיים עטים על כל אג"ח שמוכן לשלם יותר מ-4%, ויש לו איזו שהיא בטוחה. במקרה שלפנינו ריבית המקסימום שמוכנה החברה לשלם עומדת על כמעט 6%, ויש בטוחה בשיעבוד ראשון.

גורם המעורה בעסקי החברה ובהנפקה אמר ל"גלובס": "החברה רוצה לגוון את מקורות המימון שלה ולהרחיב פעילות. לכן היא פונה לשוק ההון המקומי בישראל עם הלוואת ריקורס לסקייליין ושעבוד ראשון על נכס בן 120 שנה שמכניס 5 מיליון דולר קנדי בכל שנה.

גורם מרכזי בשוק ההון כאן לא מסכים לעמדה זו. "המוסדיים כאן צריכים לקבל החלטה האם מוכנים לממן פרויקט שבנק מקומי קנדי לא מוכן לממן", הוא אומר בשיחה עם "גלובס". "אנחנו לא יודעים מה המעמד המשפטי של הפרויקט, מה הדין בקנדה, אנחנו לא מכירים את הניואנסים של הדין הקנדי, ולכן אנחנו חשדניים מאוד בטח כשיש בנק שרוצה לצאת מההלוואה, בטח ובטח אחרי פרשת אורבנקורפ". 

הגורם ציין עוד: "צריך לזכור שבית מלון הוא לא נכס מניב כמו בניין משרדים או כל נכס מניב אחר. מלון יכול להיות בתפוסה של 2%, יכול להיות נטוש ויכול להיות גם בתפוסה של 40%, הוא מצריך תשלומים גבוהים לכוח-אדם, תחזוקה ושיווק, ולכן הסיכון בו גבוה, אג"ח כזה צריך לשלם 8% ריבית כדי לשקף משהו מהסיכון - איך אפשר לשלם ככה אג"ח בריבית גבוהה כזו?".