כרוניקה של יחסים פתולוגיים

הצוללות של נתניהו ושמרון

חבל על הכסף לפוליגרף שהציג עו"ד דוד שמרון (יום א'). אין סיכוי ששמרון סיפר לחברו, ידידו, קרוב משפחתו ומרשו בנימין נ' שהוא מייצג את מי שהוא מייצג בעניין המספנות והצוללות הגרמניות. הוא ממש לא צריך את זה.

שמו של שמרון הולך לפניו זה כבר. כל מי שצריך לדעת יודע על הקשר ההדוק עם הראש בשלוש ממשלות ישראל האחרונות. פניו הכבדות של שמרון מוכרות. מצולמות שוב ושוב כשהוא יוצא ובא מבתי משפט בענייני בנימין ושרה נתניהו.

לכן, כששמרון נכנס לחדר של גורם עסקי וממשלתי, הקשר האישי שלו נכנס יחד איתו. לא צריך לדבר, להצהיר או לדווח. בטח לא לראש הממשלה, ולהעמידו במלכוד קטלני מיותר.

אפשר לסמוך על נתניהו שהוא לא רוצה לדעת מה שהוא לא חייב לדעת, ועל שמרון שהוא שומר על נתניהו ועל עצמו ויודע מה צריך ומה לא צריך לספר.

הקונסיליירים של ראשי הממשלה

ההיסטוריה המקומית מציגה כמה עורכי דין ומשרדים שהתנפחו, שילשו וריבעו את גודלם בזמני כהונת ראש ממשלה זה ואחר. רובם חזרו לממדיהם הטבעיים בתום כהונת המקורב - כנראה עם חשבון בנק גדול יותר באופן משמעותי. לא רק עורכי דין פרטיים מקורבים היו מעורבים בעסקים שהממשלה וראש הממשלה נגעו בהם, היו גם משרדי פרסום, רואי חשבון ועוד.

בימי יצחק רבין כראש הממשלה, המשרד המוביל והמתפתח היה משרד פילוסוף-צלרמאייר. עו"ד אבי פילוסוף היה באותה עת בן זוגה של דליה רבין, בתו של ראש הממשלה. בימי שמעון פרס פרץ והתרחב במיוחד משרד עו"ד רם כספי, ידידו משכבר.

אצל ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק שגשג משרד עו"ד דורון כהן, שהיה באותה עת גיסו של ברק. גם משרד הרצוג-פוקס-נאמן המשיך לפרוח אז, כשעו"ד יצחק הרצוג, בן המייסד האלוף, השגריר, הח"כ והנשיא חיים הרצוג, ישב לצד ברק בריצתו ואחרי כן היה מזכיר הממשלה שלו. עורך דין נוסף שגשג בימי ברק - עו"ד אלדד יניב, (התמחה אצל עו"ד ויסגלס), שהתחיל כראש המטה האישי של ברק, פתח משרד עצמאי, מונה על-ידי ברק ליועץ המשפטי למפלגה והתחיל לגדול (על "חוויותיו" - בהמשך).

עם ראש הממשלה אריאל שרון פרחו שני משרדים בראשות שני עורכי דין חברים: הראשון דב וויסלגס, מוציא ומביא אישי, משפטי, עסקי ופוליטי של שרון ובניו גלעד ועמרי, עד שמונה לראש לשכתו. השני ששגשג באותה עת הוא עו"ד יורם ראב"ד, שצורף ל"צוות החווה", שניהל אז את המדינה, על-ידי הידיד האישי של שרון ובניו הפרסומאי ראובן אדלר.

ואז הגיע אהוד אולמרט

יחד איתו גדל ופרץ עו"ד אורי מסר, שהיה שנים קודם לכן שותפו במשרד עורכי הדין אולמרט מסר. אלה היו ימים שבהם, מתמימות או תאוות-בצע, הוחבאו ניגודי העניינים גם בחסות התקשורת, ומותר היה להיות במקביל גם חבר כנסת וגם עורך דין פעיל.

כלומר, בשבתו כנבחר ציבור בכנסת ומכוון כספי ציבור - הוביל חבר הכנסת, שכנע וחוקק הטבות מופלגות ללקוחותיו. ואכן רשימה ארוכה של חברי כנסת-עורכי דין מוכרים ובכירים, מכל מפלגות השלטון כולן, העשירו את עצמם באותן שנים במאוד מאוד.

לצד מסר, האיש שעל הביזנס, התחזק ושגשג במקביל עורך דין בכיר נוסף: עו"ד אלי זהר, חבר וידיד ותיק לראש הממשלה, שלימים אף ייצג אותו במשפטי השוחד הגדולים.

וחזרנו לראש הנוכחי ועורך הדין הצמוד לו. איך מחסלים את התסמונת הפתולוגית הכרונית הזו?

ההון והשלטון

ומי שמחבר ביניהם. בראיון שנתן לימים, אחרי מהפך אישי שעבר לדבריו ("הארץ", אפריל 2012), התוודה אלדד יניב על ימיו לצד אהוד ברק (זה שצייץ השבוע ודרש חקירה בעניין הצוללות) ואמר כך: "אני חושב שבעתיד המאוד לא רחוק יכניסו אנשים לכלא על דברים שאני עשיתי. הדברים שעשיתי ייחשבו לעבירות, דברים הרסניים ונוראיים במשמעותם. יש הון ויש שלטון ומישהו... צריך לחבר ביניהם. אני הייתי הכבל שמחבר ביניהם".

stella-k@globes.co.il