חלום הפך למציאות: מועדוני כדורגל של חצי מיליארד אירו

לפני 6 שנים טענו בפירמת ראיית החשבון והייעוץ דלויט, שאם הכדורגל האירופי ימשיך להתנפח בקצב המפלצתי שלו - לא רחוק היום שבו נראה לראשונה מועדון כדורגל שיציג מחזור שנתי של חצי מיליארד אירו.

מי יכול להאמין, קבוצת כדורגל שחוצה רף הכנסות של חצי מיליארד אירו.

כשדלויט החלו לפרסם את הדוח השנתי של מועדוני הכדורגל, ה-Deloitte Football Money League, ב-1997, מועדוני כדורגל היו עסקים לא רעים אבל בוודאי שלא מפלצתיים - המחזור השנתי אז של המועדון שדורג במקום הראשון, מנצ'סטר יונייטד, הסתכם ב-87.9 מיליון ליש"ט (כ-118 מיליון אירו אז).

לפני כמה ימים, כשפורסם הדוח החדש שהביא את נתוני עונת 2015/16, התברר שהכדורגל הוא עסק עם שריר פיננסי שחסין מכל מפגע בכלכלה העולמית - 6 מועדונים חצו את הרף "הלא הגיוני" של מחזור של חצי מיליארד אירו.

שלושת המועדונים הראשונים ברשימה חצו רף של 600 מיליון אירו - מנצ'סטר יונייטד האנגלית עם 689 מיליארד אירו; ברצלונה הספרדית עם 620.2 מיליון אירו; ויריבתה ריאל מדריד עם 620.1 מיליון אירו.

על מנצ'סטר יונייטד שווה להתעכב. הזינוק של המועדון הזה ב-32% בהכנסות בתוך עונה לא מתרחש בתקופה שבה הקבוצה מצליחה במונחי כדורגל. רחוק מזה, "השדים האדומים" בדעיכה מקצועית כבר כמה שנים ובעונת הדיווח של דלויט הגיעו לאחת מעונות השפל שלהם - הקבוצה סיימה את הליגה האנגלית במקום ה-5 בלבד, הודחה בליגת האלופות כבר בשלב הבתים, וגם בליגה האירופית לא הצליחה להתקדם מעבר לשמינית הגמר. הזכייה בגביע האנגלי לא חיפתה על עונה איומה.

מנצ'סטר יונייטד היא דוגמה טובה לכך שאפשר לחיות מצוין כעסק, גם ללא הצלחות ספורטיביות או ללא הכסף העצום שמזרימה אופ"א (התאחדות הכדורגל האירופית) למשתתפות במפעל ליגת האלופות.

אם בעבר עונה ללא הופעה בליגת האלופות הייתה בבחינת "אסון" עבור המועדונים הגדולים, המצב כבר אינו כזה - המועדונים מצאו אפיקי כסף חדשים שהפכו אותם חסינים אפילו מפני עונות רעות על המגרש.

ישנן מספר סיבות להתחזקות השריר הפיננסי ולהיווצרות מועדוני ה-500 מיליון אירו (פלוס). הנה העיקריות שבהן:

1. טלוויזיה. יונייטד נהנית מהמלחמה העקובה שניטשת באנגליה בשנים האחרונות בין שני גופי שידור - סקיי ובריטיש טלקום; שתי החברות הללו הטיסו את מחירי הזכויות של שידורי הכדורגל למחירים חסרי פרופורציה (אם מישהו רוצה אנלוגיה מקומית: המאבק בשלהי 2015 בישראל בין צ'רלטון לבין פרטנר, שהקפיץ את מחירי הזכויות של הכדורגל הישראלי פי 3 בן לילה - ללא שום קשר לרמת הכדורגל ששקועה בבוץ).

ההכנסה של מנצ'סטר יוניייטד ממרכיב זכויות שידור הסתכמה בעונת 2015/16 ב-187 מיליון אירו. לקבוצות האנגליות יתרון עצום בכל הקשור לזכויות שידור בזכות הסכם השידורים של הפרמיירליג (ליגת הכדורגל הבכירה בממלכה). אם לוקחים קבוצה אפורה כווסטהאם (מקום שביעי בליגה בעונת 2015/16) - גם מועדון כזה הצליח לגרוף 116 מיליון אירו מזכויות שידור, מה שהביא אותו להכנסה כוללת של 192.3 מיליון אירו.

מהעונה הנוכחית - כל משחק פרמיירליג שמשודר מכניס 10.2 מיליון ליש"ט. זו גם הסיבה לכך ש-8 מועדונים אנגליים נכללים ברשימת הטופ-20 של ה-Money League. הצלחות ספורטיביות? לא להגזים.

ריאל מדריד, שלא הצליחה לזכות באליפות הליגה הספרדית אבל זכתה בליגת האלופות, הכניסה מזכויות שידור 227 מיליון אירו. אם זוכרים שהקבוצה מקיימת כ-60 משחקים במהלך העונה, אזי כל משחק כדורגל של ה"בלאנקוס" מכניס למועדון סכום שמתקרב ל-4 מיליון אירו מטלוויזיה בלבד.

2. הכנסות מסחריות. בעבר אפשר היה לראות נאמנות ארוכת שנים של קבוצות לחברה מסחרית בהופעה על החולצה. ליברפול פרסמה 17 שנים על חזית החולצה את בירת קרלסברג; מנצ'סטר יונייטד נשארה נאמנה לחברת האלקטרוניקה שארפ מ-1982 עד שנת 2000.

אבל לאחרונה, הבינו הקבוצות שנאמנות מסחרית היא טעות - חברות מסחריות עומדות בתור כדי לשלם סכומי עתק בתמורה להופיע על חולצות מועדוני היוקרה. אחת הסיבות העיקריות לכך שיונייטד מתקרבת להכנסה של 700 מיליון אירו היא נטישת הלויאליות - ההסכם שנחתם עם ענקית המכוניות ג'נרל מוטורס להופעת המותג שברולט על החולצה, שנחתם ב-2012 לשבע עונות, מבטיח לקבוצה 559 מיליון דולר לכל תקופת ההסכם (80 מיליון דולר לעונה). מי זוכר שהנאמנות עם שארפ הבטיחה ליונייטד בתחילת הדרך 500 אלף ליש"ט לעונה.

ארבעה מועדונים גילו את ריח הכסף המהול בנפט שמגיע מהמפרץ הפרסי ועברו לפרסם את חברת התעופה "אמירייטס" על חזית החולצה (ריאל מדריד, מילאן, ארסנל, פאריז סן ז'רמן); שניים נוספים הלכו בכיוון דומה של "תעופת נפט" - ברצלונה (קטאר איירווייז) ומנצ'סטר סיטי (איתיחד איירווייז). צ'לסי סיימו חוזה ארוך טווח עם סמסונג לטובת הכסף שהציעה חברת הצמיגים יוקוהמה.

גם מותג ההלבשה איבד נאמנות. אחרי 13 שנים עם נייקי, החליפה יונייטד את חברת ההלבשה שלה לאדידס, שהסכימה לשלם 750 מיליון ליש"ט ל-10 עונות.

3. רעיונות חדשים להגדלת הכנסה. גם המועדונים הבינו שעדיף לא להתעסק עם האוהדים. מחירי הכרטיסים אמנם יקרים בכדורגל האירופי, אבל הם לא עולים בשיעור כזה שמשקף את העלייה במחזור השנתי. מועדון כדורגל בטופ-20 מכניס ממכירת כרטיסים 18% בלבד מסך המחזור שלו. אי אפשר לסחוט את האוהדים. מחאת הפייסבוק והרשתות החברתיות מסוכנת. שווה לחפש את הכסף במקום אחר.

איפה? הנה דוגמה. לפני ארבע שנים הבינה מנצ'סטר יונייטד שאפשר למכור חסות גם למתחם האימונים של הקבוצה - הרי הקבוצה מקבלת חשיפה אדירה גם במהלך אימוני אמצע השבוע. כך מכרה את החסות לחברת השילוח DHL, בהסכם שמאז הוחלף לחברת הביטוח והפיננסים AON. כך מופיעים שחקני יונייטד במהלך משחקים עם התלבושת "הרשמית" של שברולט, ובאמצע השבוע מעטר את בגדי האימונים הלוגו של AON.

הטרנד הזה תפס מהר - צ'לסי חתמה על הסכם חסות לבגדי האימונים ל-3 שנים עם חברת משקאות האנרגיה קרבאו שמוערך ב-30 מיליון ליש"ט; ליברפול חתמה חסות אימונים עם חברת ההימורים בטויקטור; ברצלונה, שעד לפני 6 שנים לא הסכימה לשים חסות על חולצת המשחק (111 שנים ללא חסות מסחרית) - לא רק שנשברה, אלא שמהעונה הנוכחית גם הצטרפה לטרנד וחתמה הסכם חסות לתלבושת האימונים, כשחתמה עם חברת ההימורים בוטמניה ל-4 עונות עבור כ-80 מיליון אירו.

הנה עוד כמה פרטים: כשדלויט פרסמו לראשונה את מדד "ליגת הכסף", כדי להיכנס ל-20 המועדונים ברשימה נדרשה הכנסה של 36 מיליון אירו; לפני עשר עונות בדיוק רף הכניסה עמד על 85.1 מיליון אירו. ובעונה החולפת הרף לכניסה לרשימה עומד על 172.1 מיליון אירו.

20 המועדונים המכניסים ביבשת ייצרו בעונת 2015/16 מחזור כולל של 7.42 מיליארד אירו - צמיחה של 12% בתוך עונה אחת. בהשוואה ללפני עשור: תעשיית הקצפת של הכדורגל צמחה ב-124%.

הרגולציה של אופ"א, תקנות הפייננשל פייר-פליי, אמנם קרסה - אבל השנים הללו שהרגולציה ישבה על הצוואר של המועדונים ואיימה בסנקציות - מקנסות עצומים ועד איומים על איסור לרכישת שחקנים - גרמו לבעלי המועדונים לראות איך ממשיכים לטפח צמיחה תוך הישענות פחותה על בעל הבית.

בגרמניה המועדונים רווחיים ובריאים; בספרד המצב משתפר מאוד בעקבות תוכנית הבראה שהושתה על המועדונים בשל החובות שרובצים עליהם.

ריאל מדריד וברצלונה מרשות לעצמן להיכנס לפרויקטים אדירים של שיפוץ האצטדיונים: ריאל, מועדון עשיר ורווחי, הולך לפרויקט חידוש של סנטיאגו ברנבאו שיחל הקיץ בהיקף של 400 מיליון אירו; ברצלונה, למרות שנים של כאוס כלכלי שהביא לחקירות כנגד המועדון, הוא מועדון רווחי ועומד לשפץ את קאמפ נואו בעלות של 420 מיליון אירו; העיתונות בבריטניה מדווחת בימים האחרונים שמנצ'סטר יונייטד עומדת להגדיל את תכולת "אולד טראפורד" ב-12,000 מקומות ל-88,000 מקומות.

 3 הגדולים