הסוגיה הבלתי נגמרת של באנדל בזק, מצויה בימים אלה בבחינה נוספת במשרד התקשורת, כפי שפורסם ב"גלובס" לאחרונה. אחרי שמשרד התקשורת החליט והודיע לבזק כי היא חייבת להחזיר את המצב לקדמותו, כלומר לשווק את כל ספקיות האינטרנט באופן שווה, עושה משרד התקשורת בחינה חוזרת של הנושא לאחר שבזק עשתה שריר.
כן, כשבזק עושה שרירים, במשרד התקשורת מיד מבינים שמשהו אצלם לא בסדר, והם נזעקים לתקן. בדיוק כמו שעשתה בנושא הטלפוניה, וכמו שעשתה בנושא השימוש בתשתיות הקוויות שלה, בזק מצליחה להרתיע את משרד התקשורת, והוא חוזר ובודק את עצמו שוב ושוב. בשולי הדברים רק נזכיר כי בזק גייסה 300 אלף לקוחות בבאנדל שלה (מספר עצום וחריג שמראה עד כמה חלשה וחסרת אפקטיביות רפורמת השוק הסיטונאי). בכל השוק הסיטונאי גויסו 400 אלף לקוחות (בערך כ-100 אלף מתוכם הם בבזק בינלאומי והיתר אצל שאר הספקיות).
נזכיר כי בחינה זו נעשית לאחר שמשרד התקשורת ישב למעלה משנה על המדוכה, ורק לפני מספר שבועות קיבל החלטה המחייבת את בזק להציע באנדל משולב עם כל ספקיות האינטרנט שיחפצו בכך, כולל סלקום ופרטנר, מבלי להטיל עליהן כל מגבלה או עמלה.
בעקבות לחצים כבדים של בזק, המשרד כאמור שב ובוחן את ההחלטה שרק עתה קיבל ומתכוון להכניס בה שינויים. ברקע הדברים מתחדדת שוב שאלת ספקיות האינטרנט הוירטואליות שבזק מציעה במסגרת אותו באנדל (011 ו-099). במשך השנים עלו, שוב ושוב, טענות כלפי בזק כי ספקיות האינטרנט הוירטואליות אינן אלא כלי שרת בידי בזק כדי להילחם בסלקום ופרטנר המתחרות במסגרת השוק הסיטונאי. במהלך השנים ערך משרד התקשורת בדיקה אחת של הנושא ואף נפגש עם מנהלי אחת החברות, אך לא מצא לנכון להתערב.
בחינה של המחירים אותן מציעות ספקיות אינטנרט אלו במסגרת הבאנדל מעלה סימני שאלה רבים ביחס לשאלת מערכת הגומלין בינן לבין בזק. אם בוחנים את מחירי הבאנדל של בזק ניתן לראות כי הספקיות הוירטואליות מציעות שירות של 100 מגה במחיר של 12 שקלים לחודש כולל מע"מ. בזק בינלאומי, חברת הבת של בזק, מציעה שירות דומה במחיר של 30 שקלים - כמעט פי שלוש. בנקודה זו נפתח סוגריים ונציין כי בין בזק בינלאומי לבזק התחוללו מלחמות קשות סביב עניין זה, כאשר בזק בינלאומי שעבורה שירות הגישה לאינטרנט הוא שירות עיקרי, טענה כלפי בזק כי זו האחרונה הורסת את שוק האינטרנט בכך שהיא "דוחפת" הצעות זולות של הספקיות הוירטואליות, תוך פגיעה קשה בסלקום ופרטנר אך גם, ואולי בעיקר, גם בבזק בינלאומי.
כיצד ניתן להסביר פערי מחיר עצומים אלו? האם בזק בינלאומי גוזלת את הלקוחות וגובה פי שלוש מהעלות, או שמא החברות הקטנות מציעות שירות כה נחות עד שניתן להציעו במחיר כה זול, ואולי בכלל בזק היא זו שמסבסדת בצורה כזו או אחרת את פעילותן? אגב, סבסוד יכול להיות בהרבה מובנים, הוא לא חייב להיות ישירות דרך הנחה. בזק היא אלופה במציאת פתרונות יצירתיים לסבסוד לקוחות עסקיים, ובקרוב גם נציג את אחת השיטות המתוחכמות שלה לסבסוד ושימור לקוחות עסקיים.
כדי לנתח את המודל העסקי של ספקיות הבאנדל, צריך להבין איך פועל אינטרנט ואיך נראות עלויותיו. באופן גס, ספק האינטרנט זקוק לשתי תשומות עיקריות - קישור לבזק וקישור לשדרת האינטרנט העולמית. הקישור לשדרת האינטרנט נעשה בדר"כ באמצעות אחד הספקים הגדולים ועלותו כ-4-6 שקלים למנוי. הקישור ניתן על גבי תשתיות אותן רוכש ספק האינטרנט מאחד מהכבלים התת ימיים בישראל.
הקישור לבזק נעשה באמצעות שירות קישור המכונה "שירות הגיגות". מדובר בשירות המקשר את שרתי הספק לשרתי השירות של בזק, ועלותו היא 8,000-18,000 שקלים לגיגה ביט לחודש, בהתאם לכמות הגיגות שצורך הספק (ככל שהוא צורך יותר המחיר לגיגה יורד). ספקי האינטרנט מחשבים את רוחב הפס הנדרש להם על פי יחס העמסה שאמור לשקף את כמות הלקוחות המבצעים פעילות הורדה בו זמנית, ויחס זה נמצא כל הזמן במגמת עלייה.
ע"פ נתוני משרד התקשורת יחס העמסה ברשת בזק כיום הוא כ-0.7 מגה למנוי, כאשר רוחב הפס הממוצע בישראל למנוי הוא כ-40 מגה. לפיכך ניתן לומר כי בחישוב שמרני, מנוי של 100 מגה דורש שמירת משאבים של 1 מגה, ולפיכך ניתן "לדחוס" 1,000 לקוחות של 100 מגה על קו ג'יגהבייט אחד. מכאן שעלות החיבור לבזק עומדת על 8-18 שקלים למנוי. אם נוסיף לכך את עלויות הקישור לשדרת האינטרנט העולמית מתקבל שלקוח 100 מגה עולה לספק האינטרנט 12-18 שקלים, רק עבור עלויות הקישור. לספק שכזה יש כמובן גם מגוון רחב של עלויות נוספות, העיקרית שבהן מוקד שירות ותמיכה.
כיצד אם כן מצליחות ספקיות האינטרנט הוירטואליות לגבות סך של כ-10 שקלים לחודש ממנוי (לפני מע"מ)? לפי החישוב הפשוט שהצגנו עולה שהן אמורות להפסיד על כל מנוי ומנוי, אבל העובדה שהן מתקיימות לאורך זמן מלמדת שלא כך הוא הדבר. לעניין זה שתי תשובות אפשריות - הראשונה היא כי הן שומרות משאבים בהיקף נמוך בהרבה מהנדרש ובכך מוזילות משמעותית את השירות אך גם מציעות שירות נחות מאד, והשנייה היא כי הן מקבלות סיוע או סבסוד כלשהו מבזק. שתי האפשרויות מטרידות. האם יתכן כי בזק מציעה ללקוחותיה שירות באנדל בלתי מבוקר המציע להם שירות מוגבל שאינו מאפשר להם ביצועים אפילו קרובים לקצב אותו רכשו ? לחילופין, האם בזק, מונופול מוכרז, מסבסדת שירות במטרה לפגוע במתחרותיה בשוק הסיטונאי?
לשתי השאלות הללו לא ניתן לספק מענה מבלי לצלול לעומקם של המספרים והנתונים ורק רשות רגולטורית כמו משרד התקשורת או הרשות להגבלים עסקיים יכולה לבחון ולספק מענה לעניין. האם הן עושות זאת? כנראה שלא. והן לא עושות זאת כי הן פשוט לא יודעות לשאול את השאלות הנכונות, ולמרבה הצער במקרים רבים הם גם פשוט נכנעים לשיטת ההתשה של בזק.
בתגובה נמסר מבזק שהיא מכחישה שהיא מסבסדת את ספקיות האינטרנט הווירטואליות.
כתבות
ני"ע
