המפקח על הבנקים לשעבר, דודו זקן, העיד בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד בנק הפועלים בסוגיית ההפרשות בגין חקירת הרשויות האמריקאיות, שלא דווחו בזמן אמת בדוחות הכספיים. בעדותו סיפר זקן כי הוא זה שדרש מהבנק לבצע את ההפרשה, על אף שבבנק חשבו שאין טעם בהפרשה שכזו בשלב מוקדם של החקירה.
במהלך שנת 2014 ביצעו בנק הפועלים ובנק מזרחי-טפחות הפרשות בגין חקירת הרשויות האמריקאיות בפרשת הסיוע בהעלמות המס ללקוחות האמריקאים. בנק הפועלים הפריש 50 מיליון דולר, ואילו מזרחי-טפחות הפריש 20 מיליון דולר. אלא שהבנקים לא פירטו בדוחותיהם לגבי ההפרשות, והדבר נחשף רק לקראת פרסום הדוחות השנתיים ועורר ביקורת על הסתרת המידע.
בעקבות זאת הוגשה לפני כשנתיים בקשה לתביעה ייצוגית על-ידי בן ציון רבי - באמצעות עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש - בה נטען כי מדובר בהסתרת מידע מהותי מהציבור. "מדובר מידע מהותי ביותר למשקיע הסביר, שהיה חייב, בהתאם לחוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו מכוחו, בדיווח ובגילוי בזמן אמת", נכתב בתביעה.
במסגרת התביעה המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל-אביב אצל השופטת רות רונן, זומן למתן עדות מי שהיה אז המפקח על הבנקים, שהורה על ביצוע ההפרשה, ואיפשר גם לבנקים שלא לתת לה גילוי בדוחות הכספיים.
במסגרת עדותו סיפר זקן על השתלשלות האירועים. "דרשתי את ההפרשה לראשונה ביולי 2014, בפגישה עם המנכ"ל ונציגים נוספים מהבנק ומהפיקוח על הבנקים", סיפר זקן בעדותו. "ההנחיה על ההפרשה הייתה בעל-פה, ולאחר מכן ביקשנו אישור בכתב מהבנק שהוא מבצע זאת".
זקן נשאל אם ביקש את ההפרשה לאור מידע שהיו לו בנושא מהרגולטורים בארה"ב. "לא היה לי מידע מהרגולטור האמריקאי, מכיוון שמי שמנהל את החקירה הוא משרד המשפטים האמריקאי, ולא המקביל של הפיקוח על הבנקים", השיב זקן.
זקן הסביר בעדותו כי היקף ההפרשה נקבע לפי הנוסחה שקבעו הרשויות לבנקים שנכנסו תחת קטגוריה מספר 2 (הקטגוריה הפחות מחמירה מזו שבה נמצאים הבנקים הישראליים שבחקירה). "בחרנו בנוסחה השווייצרית, מכיוון שזה איזשהו סף מינימלי של הפרשה. הגענו למסקנה הזו גם לאור הניסיון שהיה לנו עם בנק לאומי (לאומי שילם קנס בפרשה הזו בגובה של 400 מיליון דולר), מההתנהלות של האמריקאים ומההערכה שלנו. דרשנו, מטעמי שמרנות, שההפרשה תהיה לפחות בגובה קטגוריה 2", אמר זקן והבהיר: "הערכנו שכל בנק שנמצא ברשימת 14 הבנקים הנחקרים, לא ייצא עם קנס של פחות מזה שנקבע בבנקים שבקטגוריה 2".
זקן ציין בעדותו כי ההפרשה בוצעה לפי דרישתו, ועל אף שבבנק הפועלים לא חשבו שיש לה מקום. "דרשנו את ההפרשה, על אף שההערכה שלנו הייתה שונה בתכלית מההערכות המקצועיות של הבנק, עורכי דינו ורואה החשבון שלו", אמר זקן, שהסביר כי בנק ישראל ביקש להחמיר בנושא ההפרשות מעבר לנדרש לפי כללי החשבונאות.
זקן אף אמר כי הוא איפשר להפועלים שלא לפרט בדוחות את מהות ההפרשה, אך לקראת פרסום הדוחות השנתיים לסוף 2014, הורה שייערך גילוי.
בנק הפועלים מיוצג בידי עורכי הדין פיני רובין וירון אלכאווי ממשרד גורניצקי ושות'.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.