סקר: רוב הארגונים מעדיפים לטפל במעילות בלי לערב משטרה

מכבסים את הכביסה המלוכלכת בבית: 65% מהארגונים שנפלו אשתקד קורבן למעילה בחרו לטפל במבצעי מעילה בהליך אזרחי; כמעט רבע מהארגונים "סגרו" את הכול בהליכים פנימיים בתוך החברה; ורק 13% הגישו תלונה למשטרה על האירוע הפוגעני - כך עולה מניתוח השוואתי של יותר מ-200 אירועי מעילות שחקרה מחלקת הביקורת החקירתית בפירמת פאהן-קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel.

עם זאת, במהלך הבדיקה זוהתה מגמת עלייה משמעותית בשיעור המקרים שבהם חברות בוחרות לפנות להליכים משפטיים אזרחיים נגד מבצעי המעילה על-מנת להשיב סכומי כסף לחברה.

התשובה לשאלה - מה עושה חברה ציבורית כשהיא מגלה על מעילה בהיקף של מיליוני שקלים שביצע לכאורה עובד - אמורה להיות די אוטומטית: מגישה תלונה למשטרה ו/או לרשות ניירות ערך; ומובן שהיא גם אמורה לדווח למשקיעים. אולם נתוני הבדיקה השנתית שערכה פירמת פאהן-קנה מעלים כי לא כל החברות סבורות שהתשובה לכך כל-כך מובנת מאליה.

במסגרת הבדיקה נבחן אופן הטיפול במקרי המעילות שהתגלו בשנים 2013-2016. מנתוני הבדיקה עולה כי 65% מהנהלות הארגונים בחרו בשנת 2016 לטפל במבצע המעילה בהליך אזרחי. זאת, לעומת 56% בשנת 2015, 47% ב-2014 ו-26% בלבד בשנת 2013.

עוד עלה מהבדיקה כי 22% מהנהלות הארגונים שבהם התרחשו מעילות ב-2016 בחרו לנקוט הליכים משמעתיים או פנימיים נגד מבצע המעילה (נתון דומה ל-2015), ורק ב-13% מהמקרים פנו ההנהלות להליך פלילי (לעומת 22% אשתקד).

בלי תלונה למשטרה

אחד המקרים אשתקד, שבהם חברה החליטה שאת הכביסה המלוכלכת שלה אין לכבס בחוץ, היה מקרה שנחשף ב"גלובס". במקרה זה התגלה כי הנהלת חברת סלקום, שגילתה על מעילה לכאורה שביצע עובד בחברה-הבת נטוויז'ן, ושגרמה לנזק של מיליוני שקלים לחברה, סגרה את הפרשה בשקט, בלי להגיש תלונה למשטרה. זאת, באישור היועצת המשפטית של החברה - וחרף קולות מתנגדים מתוך ועדת הביקורת של הדירקטוריון. 

כפי שנחשף ב"גלובס", המעילה בוצעה לכאורה על-ידי עובד החברה-הבת נטוויז'ן, שפעל מול מספר לקוחות, ובהם משווק בולט של כרטיסי החיוג הבינלאומיים של החברה ברשות הפלסטינית. מדובר במשווק שמולו עושה החברה עסקים בעשרות מיליוני שקלים בשנה.

מביקורת פנימית של החברה עלה החשד כי העובד והמשווק רקחו מזימה, שלפיה במקום לשלם לחברה את הכספים שהגיעו, המשווק ישלם לעובד חלק מהסכום ישירות לכיסו - ואילו העובד ידאג ליצור מצג חשבונאי שקרי לכאורה, שלפיו החשבונות של המשווק שולמו. זאת, תוך ייחוס תשלומים אחרים ששילמו לקוחות אחרים של החברה - לחשבונו של המשווק.

למרות הגילויים המרעישים, הפרשה לא הובילה לתלונה במשטרה (מסלקום נמסר אז בתגובה לפרסום כי "החברה ראתה בחומרה את המקרה והשקיעה משאבים רבים בבדיקתו ובטיפול בו, לרבות באמצעות מומחים חיצוניים. החלטות החברה התקבלו כדין, בהתייעצות עם יועציה המשפטיים").

מדוע שחברה תימנע מהגשת תלונה במשטרה על חשדותיה? אחת הסיבות ההיסטוריות להחלטה הזאת היא "בושה". הכתם שעלול לדבוק בחברה גרם להנהלות רבות להימנע מחשיפת המקרה בפני המשטרה והציבור בכלל. רבות מהחברות רצו להימנע מהכותרות השליליות.

אולם לצד זאת, קיימות מגוון סיבות נוספות. הסקר שערכה פאהן-קנה ניהול בקרה מצביע גם על הסיבות המרכזיות שבעקבותיהן בוחרים ארגונים לא לפנות לרשויות החוק. בין הסיבות: התמקדות בהשבת הכספים שנגזלו. ממצאי הסקר מראים כי ברוב המקרים הארגון לא פנה לרשויות החוק, כי סבר שיוכל להשיב נתח גדול יותר מהנזק בדרכים אחרות; ובשליש מהמקרים הארגון לא פנה לרשויות החוק בשל החשש מפרסום שלילי לארגון.

שיקולים של עלות-תועלת

לדברי רו"ח שי מדינה, שותף בפירמת פאהן-קנה ניהול בקרה Grant Thornton Israel, "אנחנו מזהים עלייה משמעותית בשיעור המקרים שבהם חברות בוחרות לפנות להליכים אזרחיים לאחר חשיפת המעילה. כיום, הנהלות הארגונים לא מסתפקות בחקירת האירועים במסגרת הליך פנימי במטרה לשמור על דיסקרטיות, ומבינות שבאמצעות נקיטת הליכים משפטיים אזרחיים ניתן להשיב סכום כספי גבוה יותר מאשר בהליך פנימי או פלילי.

"במקרים רבים נמצא כי הנהלות ארגונים בחרו לפנות לגורמי האכיפה לצד פתיחת ההליך האזרחי. זאת מתוך מחשבה כי תוצאות ההליך הפלילי יסייעו לארגונים להגיע לתוצאות הרצויות מבחינתם במסגרת ההליך האזרחי".

- ובכל זאת, רק 13% פונים למשטרה?

רו"ח מדינה: "בעבר הלא כל-כך רחוק לא היו מוציאים את רוב החקירות הפנימיות האלה החוצה. היו סוגרים בבית, 'אין-האוס', שני-שלישים מהמקרים. גם ברגע שהנהלות התגברו על הבושה והבינו שיש משמעות ויש תועלת לפנות להליך אזרחי או פלילי, אז ההעדפה שלהן היא דווקא לנקוט הליכים אזרחיים, כי דרכם אפשר להשיב לפחות חלק מהנזק שנגרם. בחלק גדול מההליכים הפליליים מדובר בהליכים שהארגונים נקטו רק כדי לקדם את ההליך האזרחי".

לדברי רו"ח מדינה, הוא רואה כל העת במסגרת החקירות שהוא עורך את ההתלבטות של החברות האם לפנות למשטרה, כשעל הכף מונחת שאלת העלות מול התועלת. "לא מזמן היו לי שני מקרים, שבשניהם התרחשה מעילה של גורמים ניהוליים, והיה ברור לכולם שבסוף הדרך תוגש תביעה אזרחית. החקירה הייתה ממוקדת בהכנת חוות-דעת לבית המשפט, כי היה צריך להוכיח את הנזק", הוא מספר.

לדבריו, "בשני המקרים הייתה כבר מההתחלה התלבטות אם לפנות למשטרה או לא. ההחלטה מתקבלת על-ידי היועצים המשפטיים והלקוח, כשחלק גדול מההחלטה שלו מבוססת על טיב הראיות שהחקירה העלתה. בשני האירועים האלה מה שהכריע את הכף לפנות למשטרה, היה מצד אחד טיב הראיות ומצד שני ההבנה שאם עכשיו המשטרה תפתח בחקירה, זה יכול לסייע ולקדם את האינטרסים של התביעה האזרחית".

קפיצה ביחס לשנים עברו

רו"ח מדינה מוסיף עוד כי "נקיטה של הליך משפטי (לא בהכרח פלילי) יוצרת מעין מנגנון הרתעה לעובדי הארגון, למען יראו וייראו. הארגון מציג מדיניות של אפס סובלנות נגד מי שפעל נגדו ואינו חותר להצניע אירועים מסוג זה בהליך פנים-ארגוני.

"סיבה נוספת המובילה לכך שארגונים בוחרים לנקוט הליכים משפטיים, למרות החשש מפרסום שלילי, היא תולדה של הנחת העבודה שלפיה קיימת סבירות גבוהה לדליפת המידע בדבר אירועי הונאות ומעילות אל מחוץ לכותלי הארגון, באופן בלתי מבוקר, לא מדויק ולעתים אף מסולף.

"כאשר הנהלת חברה בוחרת לנקוט הליכים משפטיים פומביים החשופים לציבור, ביכולתה להציג את החברה כגוף השומר על טוהר המידות ולהבליט את מאמציה בכל הנוגע לצעדים שננקטו על-ידה לאיתור האירוע. בדרך זו עשויות חברות להחזיר לעצמן את אמון ציבור המשקיעים".

אולם בעוד שבישראל מעדיפים הארגונים לכבס את הכביסה המלוכלכת בבית או לפנות להליכים אזרחיים - בעולם עדיין מאמינים ברשויות אכיפת החוק. מנתוני סקר עולמי שערך ארגון ה-ACFE ובחן את אירועי המעילות בשנים 2015-2016 עולה כי ב-59% מהמקרים בחרו ארגונים לפנות לרשויות החוק, אל מול 23% מהארגונים שהסתפקו בהליך אזרחי. אולם בכל מקרה, בהשוואה לסקרים עולמיים שנעשו בשנים האחרונות, נמצא כי ההליך הפלילי נמצא במגמת ירידה, בעוד שההליך האזרחי יציב ונע סביב שיעור של 23%.

- מדוע בעולם מקובל יותר לפנות למשטרה מאשר בישראל?

רו"ח מדינה: "בארץ ממוקדים קודם כל בלהשיב את הכסף. ברוב המקרים אם ההליך הפלילי עוזר לקבל כסף, אני אפנה למשטרה. אם אני מרגיש שאני יכול למצות את השבת הכספים בהליך אזרחי, אז לא אפנה. בעולם, פנייה למשטרה היא סוג של ברירת מחדל. היה אירוע, אז פונים למשטרה, ולא עושים שיקולי עלות-תועלת.

"אנחנו קצת יותר ממוקדי תועלת כלכלית מאשר תועלת ציבורית. זה קצת אבסורדי, כי התועלת הציבורית משפיעה מאוד על התועלת הכלכלית. אם אתה מסייע להרתעה ולאכיפה, אתה למעשה מסייע למניעת האירוע הבא. הראייה בישראל צרה ביחס לעולם, אבל עדיין יש התקדמות דרמטית ביחס לשנים הקודמות, שבהן הבושה שלטה, והמדיניות השלטת הייתה לסגור את הדברים בבית". 

 מעילות