בכל פעם שחברה גדולה מפטרת עובדים, מזדהה הציבור עם כאבם ומתייצב מיד לצידם. אבל כשחברה משתמשת בעובדים שלה באופן ציני וחסר לב כדי לקדם אינטרסים כלכליים, זו סחטנות רגשית מכוערת. זה בדיוק מה שעשתה חיפה כימיקלים ל-800 עובדיה, כשהודיעה שהיא סוגרת את שני מפעלי האמוניה שלה בצפון ודרום, והם הולכים הביתה - כשבפועל, לכאורה, לא הייתה להם כוונה אמיתית לבצע את המהלך, אלא רק ללחוץ על הממשלה כדי לא לפגוע ברווחיה העתידיים.
להנהלת חיפה כימיקלים היה מספיק זמן כדי להיערך ל"שעת השין". סאגת מכל האמוניה נפרשת על פני עשור, שבמהלכו עבר הטיפול בהתקת המכל ממפרץ חיפה לבית המשפט, שקבע - אחרי אינספור דיונים במעורבות האחים אדי וג'ולס טראפ, בעלי הבית, שקיוו שיפסוק לטובתם - שיש לרוקן את המכל ולמצוא חלופות לשינוע האמוניה למפעלים שברשותם.
משפחת טראמפ רצתה במקשר ימי, שעלותו נמוכה יחסית. עיריית חיפה בראשות יונה יהב, טענה שהוא מסוכן והעדיפה את אופציית האיזוטנקרים הבטוחה, שעלותה גבוהה יותר - ונפסלה על הסף על ידי חיפה כימיקלים.
אחרי שניסו בכל דרך להשיג אורכה למילוי המכל ולהביא אוניות קטנות, ונכשלו (ובצדק), המליצו יועצי המשברים, הלוביסטים ועורכי הדין - ששכרו האחים בכסף רב - "ללכת עד הסוף" ולהודיע על סגירה מוחלטת של שני המפעלים. כל זאת למרות שאין בעיה בהובלת אמוניה לדרום - אבל מה לא עושים בשביל לחץ טוב על הממשלה.
כצפוי, העובדים החוששים לפרנסתם יצאו להפגין. גם שרי הממשלה מיהרו להתייצב במפעל בצפון והחלו להפעיל לחץ מסיבי על יהב כדי שישנה את דעתו לטובת המקשר הימי - במקום לעצור רגע, לחשוב ולהבין שמישהו עושה עליהם סיבוב והם בולעים ספין אפוי היטב, אבל לא מאוד מתוחכם.
חיפה כימיקלים הוא מפעל פרטי, ולכן אינו מפרסם דוחות כספיים, אבל מסתבר שהוא מאוד מאוד רווחי. בדו"ח שהוגש לבית המשפט על ידי החברה, כחלק מהמאבק להשארת המכל על תילו, נכתב שמכירותיה לשנת 2016 עמדו על 2.4 מיליארד דולר, הרווח התפעולי שלה עומד על כ-500 מיליון שקל בשנה, וסך התשלומים עבור ארנונה, מס הכנסה לעובדים ותמלוגים הם כ-150 מיליון שקל.
כך שבפועל, חיפה כימיקלים מרוויחה המון כסף מהאמוניה - ואין סיכוי שמישהו יוותר על כזה מכרה זהב. גם אם תיאלץ לשלם על שינוע האיזוטנקרים, היא תמשיך להרוויח - רק קצת פחות.
המפתיעה מכולם הייתה השרה איילת שקד. במסגרת הפגישה שנערכה בחיפה כימיקלים צפון, איימה שקד על יונה יהב שאם לא יתעשת, היא תחוקק חוק שיפקיע את שטח המפעל מסמכותו, ותעביר אותו לסמכות הממשלה כ"אזור תשתית לאומית".
זה המקום להרגיע את ההיסטריה, ולהזכיר לשקד שלמרות האיומים האפוקליפטיים שהמשק יקרוס ללא אמוניה, הוא מסתדר, באופן פלאי, דווקא לא רע כבר 4 חודשים - מהיום שבו הופסק ייבוא האמוניה לארץ.
לא פחות חשוב - האמוניה היא תשתית לאומית? הרי חיפה כימיקלים, הוא מפעל פרטי לגמרי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.