מי ירוויח מיליונים בייצוגית נגד שמן והיו"ר לשעבר גבי אשכנזי?

ביהמ"ש קבע כי התובע, עו"ד יוגב חלפון, שהגיש את תביעת-העתק נגד שמן, אינו יכול לשמש כעו"ד המנהל את התביעה ■ אולם חלפון מבקש להילחם על זכותו לבחור מי יהיה העו"ד שייצג אותו - תוך שהוא מייחס לשופט כבוב, ש"פיטר" אותו, מינוי עורכי דין מקורבים

גבי אשכנזי / צילום: איל יצהר
גבי אשכנזי / צילום: איל יצהר

מי יהיה עורך הדין הייצוגי בתביעת-העתק שהוגשה נגד הרמטכ"ל לשעבר ויו"ר חברת שמן נפט וגז לשעבר, רב-אלוף (במיל') גבי אשכנזי; ונגד מנכ"ל החברה לשעבר, יוסי לוי, בטענה כי הטעו את משקיעי החברה לחשוב כי יש סיכוי גבוה לקדיחת נפט בקידוח "ים 3" שכשל?

שאלה זו מעסיקה בימים אלה את בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, לאחר שנקבע כי התובע הייצוגי שהגיש את התביעה אינו יכול לשמש גם כעורך הדין המנהל את התביעה. בית המשפט החליף אותו, ומינה עורך דין אחר לניהול התביעה; אולם התובע הייצוגי לא וויתר, וניהל מאבק על הזכות לחבוש שני כובעים: את כובע התובע הייצוגי ואת כובע עורך הדין הייצוגי. בהמשך, הבין שאינו יכול לרקוד על כל החתונות, אך כעת הוא מבקש לקבוע את זהות עורך הדין שימונה לתיק.

להחלטה מי ישמש כעורך הדין בתביעה יש משמעות כספית אדירה. ככלל, מי שגורף את הכסף הגדול בתביעות הייצוגיות המתקבלות הם עורכי הדין הייצוגיים. התובעים, שהביאו את הנושא לבית המשפט, זכאים אף הם לגמול, אך זה אינו מתקרב לשכר המוענק לעורכי הדין, שנחשבים למי שעשו את העבודה "הקשה" של הוכחת התביעה הייצוגית.

בתביעות "שוק-הוניות" באופיין, העוסקות בהטעיית משקיעים, ונחשבות למורכבות יותר, מדובר בשכר-טרחה בסך מיליוני שקלים רבים הנפסקים לטובת עורכי הדין. זאת, לעומת מאות אלפי שקלים הנפסקים לטובת התובעים הייצוגית (עד מיליונים בודדים במקרים חריגים).

על הרקע הזה, מתנהל בחודשים החולפים מאבק על כיסא עורך הדין הייצוגי במסגרת התביעה ייצוגית שהוגשה נגד חברת שמן. וכשמיליונים נמצאים על המוקד, נדמה שאין מנוס מללכלך את הידיים: הבוקר (א') העלה אחד הצדדים למאבק טענות קשות נגד בית המשפט הדן בתיק, ומייחס לו "שיקולים זרים" ומינוי עורכי דין מקורבים.

איך הכול התחיל? חברת שמן נטשה את קידוח "ים 3" לפני כשלוש שנים, לאחר שהתברר כי הוא יבש. תקציב הקידוח, שנערך במשך 11 חודשים, הסתכם ב-182.2 מיליון דולר. חלקה של שמן בעלות הקידוח הסתכם בלא פחות מ-140 מיליון דולר. לאחר שהוכרז על כישלון הקידוח, התפטרו יו"ר החברה, הרמטכ"ל לשעבר אשכנזי, והמנכ"ל יוסי לוי. שווי החברה, שעמד טרם ההודעה על הכישלון על יותר מחצי מיליארד שקל, כמעט והתאפס.

בעקבות הפרשה הגיש אחד מבעלי המניות בשמן, עו"ד יוגב חלפון, בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה, אשכנזי ולוי, בהיקף של 165 מיליון שקל, בטענה כי הודעות שפרסמה חברת שמן זמן קצר לפני שנטשה את קידוח "ים 3" - שבהן נמסר, בין היתר, כי "השותפים ברישיון הגיעו למסקנה, כי בקידוח קיימים סימני נפט משמעותיים" - נטעה במשקיעים תקוות שווא, כי נמצא נפט באיכות גבוהה.

אולם לאחר שהחלו מבחני ההפקה, לא נמצא דבר והקידוח נמצא יבש. לטענת עו"ד חלפון, אשכנזי ולוי ידעו כי מדובר בקידוח יבש, אך בכל זאת נתנו למשקיעים להשקיע ולממש את האופציות שבהן החזיקו. עו"ד חלפון ביקש לשמש הן כתובע והן כעורך הדין בתביעה (יחד עם רעייתו, שאף היא עורכת דין). בהמשך, ובאותו עניין, הוגשו עוד שתי בקשות ייצוגיות נגד שמן.

יותר מתריסר עורכי דין התמודדו

באוקטובר אשתקד אושרה בקשתו של חלפון לנהל את התביעה כייצוגית. אולם אז נפתח הדיון בשאלה האם יהיה זה נכון שחלפון יחבוש את שני הכובעים במקביל, כתובע וכעורך דין. בסיבוב המשפטי הראשון שהתנהל בשאלה הזאת, קבעה השופטת דניה קרת-מאיר (שבינתיים פרשה מכס השיפוט), כי עו"ד חלפון אינו יכול לשמש בשני התפקידים, וכי ימונה עורך דין אחר שייצג את הקבוצה הייצוגית (משקיעים שנפגעו מהתנהלות חברת שמן).

עורכי הדין שמונו אז לתפקיד היו אופיר נאור ורנן גרשט, מהבולטים בתחום התביעות ייצוגיות. חלפון ערער לבית המשפט העליון על החלטה זו; והשופטת אסתר חיות קיבלה חלקית את ערעורו. חיות קבעה, כי חלפון אינו יכול לשמש כעורך הדין המייצג, אך ביטלה את מינוים של עורכי הדין נאור וגרשט; והחזירה את הדיון בשאלה מי יהיה עורך הדין הייצוגי, לבית המשפט המחוזי, תוך שייפתח "מכרז" לתפקיד.

מטבע הדברים, המכרז היה מבוקש במיוחד. על התפקיד התמודדו לא מעט עורכי דין מוכרים בזירה הייצוגית, ובהם: עורכי הדין נאור וגרשט, אשר טענו כי כבר למדו את התיק, היו צד פעיל בו ולכן יש למנותם; עו"ד שחר בן-מאיר; עו"ד יצחק אבירם, שהגיש את הבקשה הייצוגית השנייה נגד שמן באותו נושא; עו"ד רונן עדיני ומשרד צמח-שאשא; משרד עורכי הדין שך ד"ר אבי וינרוט; עו"ד גולן קאשי; עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש, ואחרים איתם; ומשרד פירט-וילנסקי.

עו"ד יוגב חלפון מצדו התנגד להליך, וציין כי הגיש עתירה לבג"ץ נגד ההליך אשר עשויה לייתר אותו. עוד לטענתו, אין לכפות עליו עורך דין שאינו מכיר. בנוסף, התנגד ספציפית למינוי עורכי הדין נאור וגרשט, בין היתר מאחר שלטענתו הם שותפים של עו"ד יצחק אבירם בתיקים רבים, ואבירם עצמו מנהל את הייצוגית המתחרה לייצוגית שלו, כאשר בין ההליכים קיים ניגוד-עניינים.

בנסיבות אלה, ביקש חלפון למנות את עו"ד גולן קאשי, שנכנס לזירה הייצוגית לפני כארבע שנים בלבד, אך כבש אותה בסערה עם שתי החלטות שעוררו הדים: אחת מהן כבר שלשלה לכיסו כמעט 9 מיליון שקל שכר-טרחה (פרשת גבעת-עמל והשנייה ייצוגית נגד חברת ההחזקות אוצר-התיישבות-היהודים).

בסוף השבוע נתן השופט חאלד כבוב החלטה בפרשה, שבמסגרתה דחה את טענותיו של יוגב חלפון, ומינה שוב את עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט לעורכי הדין הייצוגיים. כבוב ציין, כי עד מועד מתן ההחלטה נדחו כל ההליכים שפתח חלפון בבית המשפט העליון, נגד "פיטוריו" מתפקיד עורך הדין הייצוגי (בהם בקשה לביטול פסה"ד ועתירה לבג"ץ).

לגופו של עניין נקבע, כי אין ממש בטענותיו של חלפון נגד נאור וגרשט, אשר הם בקיאים בתיק ובעלי ניסיון ומקצועיות בתחום הנדרש. כבוב קבע, כי "עם כל הכבוד, לא די בתחושת הבטן של עו"ד חלפון על-מנת לפסול את המינוי, שעה שזה נמצא המיטבי על-ידי בית המשפט. עו"ד חלפון לא הצביע על כל טעם ענייני או קושי קונקרטי לנהל את ההליך, כשעורכי הדין נאור וגרשט משמשים באי-כוח, לעומת משרדים אחרים שהתבקשו להתמנות".

חלפון נגד כבוב: החלטה "שרירותית" ו"שערורייתית"

הבוקר (א') הגיש עו"ד יוגב חלפון בקשה דחופה למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב לקבל את ההחלטה האחרונה של השופט חאלד כבוב, במסגרתה מונו שוב עורכי הדין אופיר נאור ורנן גרשט לעורכי הדין הייצוגיים בתביעה שיזם חלפון נגד חברת שמן. בבקשתו מבקש חלפון לערער על ההחלטה של כבוב, לאחר שלטענתו זו לא נמסרה לו. בבקשה טוען חלפון, כי מדובר בהחלטה "שרירותית" ו"שערורייתית" ובכוונתו להגיש גם בקשת פסלות נגד השופט כבוב, ובקשה לעיכוב ההליכים בתיק. זאת, לאחר שלטענתו "המכרז שהתקיים נעשה רק למראית עין, בעוד מנגד המכרז היה 'תפור לעורכי דין אלה', והתוצאה הייתה ידועה מראש".

עו"ד חלפון מטיח טענות קשות בשופט. בין היתר הוא טוען, כי "קיימים שיקולים זרים שהביאו להחלטה, אשר מעידים כי המכרז לבחירת עורך דין היה מכור והתוצאה הייתה ידועה מראש, שכן בחירתם של עורכי הדין גרשט ונאור לא נובעת מעקרון טובת הקבוצה, אלא מתן יחס מועדף לעורכי דין שבית המשפט חפץ ביקרם; והם מתוך הפמליה המקורבת אליהם, כפי שבית המשפט מינה אותם ללא מכרז, כך גם בית המשפט מינה אותם כשעשה מצג שווא כאילו קיים מכרז, והביא לאותה תוצאה".

שעות ספורות לאחר שהוגשה בקשתו של חלפון, נתן השופט חאלד כבוב מאופקת בבקשה, במסגרתה הורה להתיר לחלפון עיון בתיק במערכת נט המשפט על מנת שיוכל לקרוא את ההחלטה בעניין מינוי גרשט ונאור. באשר לטענות הקשות שהטיח לעברו חלפון, ציין כבוב: "אני נמנע בשלב זה מלהתייחס בהרחבה לתוכן ההודעה אעשה כן לאחר שתוגש בקשתו של המבקש. אעשה כן, לאחר שתוגש בקשתו".

עם זאת, הפנה כבוב את חלפון להחלטה שנתן ולנימוקים שפירט בה, אותם הגדיר השופט "ענייניים ורלבנטיים", וכן הוסיף, כי "ראוי לו למבקש (חלפון) להימנע מלשון בוטה ומשתלחת שאין בינה לבין האמת דבר וחצי דבר, אלה דברי בלע והשמצות מופרכות. אך לכך אתייחס בהרחבה לכשתוגש בקשתו של המבקש!" (סימן הקריאה במקור, א' ל"ו).