אמזונות המזון קוצרות רווחים

כששואלים את מנהלי יצרניות המזון ורשתות הקמעונאות למה מחירי המזון בארץ כל-כך גבוהים, הם יטענו שזה לא בגללם: "אנחנו בקושי מרוויחים את ה-5%, מה זה קשור אלינו? זה בגלל מסים, הכשרות, בגלל שרשרת האספקה". היצרנים הודפים את השאלה למגרש של הקמעונאים ושל גורמים אחרים בשרשרת האספקה; הקמעונאים מגלגלים אותה למגרש של היצרנים והיבואנים, ותשובה ברורה עדיין אין. זה ברור שגוזרי הקופונים בדרך רבים יותר משצריכים להיות, וזה מתבטא במחיר לצרכן הסופי. גם ברור שיש כאן הוצאות נוספות שאין במקומות אחרים. אבל הטענה של 'מה אתם רוצים מאיתנו, אנחנו בקושי מרוויחים', ממש לא רלבנטית, במיוחד לא בהתחשב בדוחות האחרונים של חברות המזון.

שופרסל, כך עולה מהדוחות לרבעון השני והמחצית הראשונה כולה, נמצאת באחת התקופות הטובות שלה, למרות שענף רשתות המזון עוד לא ממש התייצב אחרי הקריסה של מגה; ושטראוס אולי לא בשיא הרווחים, אבל הפעילות בישראל בהחלט מרשימה. הנה כמה נתונים מהדוחות הכספיים של שתי החברות המובילות האלה:

בשרשרת האספקה המרחב מוגבל

נתחיל בשופרסל - רשת הקמעונאות מכרה במחצית הראשונה בכ-5.9 מיליארד שקל, בדומה למכירות במחצית המקבילה ב-2016 (ירידה שולית של 0.5%). הרווח הגולמי הסתכם ב-1.5 מיליארד שקל לעומת 1.45 מיליארד שקל, והיווה 25.5% מהמכירות לעומת 24.5% בתקופה המקבילה אשתקד. הרווח התפעולי הסתכם ב-233 מיליון שקל, לעומת 210 מיליון שקל, ושיעורו עמד על 3.9% לעומת 3.5% בתקופה המקבילה.

ובכן, אלה אולי לא רווחים עם הרבה "בשר", אבל הכול יחסי - בשוק קמעונאות המזון, רווח תפעולי שמהווה קרוב ל-4% מהמכירות זה ממש לא מעט. עם זאת, הוא אכן לא מאפשר "הנחה" גדולה לצרכן במוצרים השונים. רק להמחשה - אם שופרסל תוריד את המחירים של המוצרים ב-4% לערך היא כבר לא תרוויח תפעולית. הצרכנים כמובן ייהנו, אך יש גם בעלי מניות שצריך לשרת ואת המנהלים, בעיקר הבכירים.

אז נכון שתמיד אפשר לעבור התייעלות, תמיד יש מה לקצץ, וייתכן גם שההנחה התאורטית הזו תתקזז עם ירידה במחיר ששופרסל משלמת לספקיה, ועדיין זה לא עניין של מה בכך להוריד מחירים. לזכותה של שופרסל ייאמר שהשיפור בתוצאות שלה לא מגיע על חשבון הצרכנים - לא מדובר בעליות מחירים שמשפרות את הרווחיות, אלא בעיקר בשינוי תמהיל המוצרים ויותר הישענות על מותגים פרטיים. מותגים כאלה ששופרסל מייבאת או רוכשת באופן עצמאי חוסכים גורם מתווך בדרך, ומאפשרים לחברה להוזיל את המחיר על המוצרים. במקרים רבים המותג הפרטי אפילו שייך לאותו היצרן, רק מחירו זול יותר.

אז כשמדובר בשרשרת האספקה של רשתות המזון הצרכנים אולי יכולים לבוא בטענות, אבל מוגבלות - יוקר המחיה הוא לא בגלל שופרסל. ומה קורה בשרשרת הייצור? כאן כאמור הנציגה שנבחרה היא שטראוס. היא החברה הנסחרת הבולטת בתחום ייצור המזון, במיוחד אחרי שאסם נמחקה מהבורסה.

בשרשרת הייצור לוקחים יותר סיכונים

הדוחות של שטראוס הם כבר סיפור מורכב יותר. הקבוצה היא סוג של תמנון שפועל דרך כמה חברות, חלקן בשליטה וחלקן לא, חלקן בארץ וחלקן בחו"ל. הדוחות החשבונאיים לא מאפשרים לחברה להציג את הכנסות החברות המוחזקות אם יש שליטה משותפת (בעבר כן ניתן היה לרשום באופן מלא), כך שהחשבונאות מתעלמת מחלק מאוד גדול של הכנסות הקבוצה, וכדי להבין את התמונה המלאה, שטראוס מספקת בסקירת המנהלים את הדוחות שכוללים גם את ההכנסות מהחברות המוחזקות הללו. זה אולי יוצר בלבול מסוים, אך עדיף על הצגה חשבונאית בלבד.

בדוחות החשבונאיים הכנסות שטראוס הסתכמו במחצית הראשונה ב-2.7 מיליארד שקל, לעומת 2.6 מיליארד שקל במחצית המקבילה. הרווח הגולמי היה 1.06 מיליארד שקל, בדומה לתקופה המקבילה, הרווח התפעולי - 347 מיליון שקל לעומת 393 מיליון שקל בתקופה המקבילה, והרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-180 מיליון שקל, לעומת 173 מיליון שקל.

אלא שהמידע החשבונאי הזה קצת מעוות, מכיוון שהוא כולל במסגרת הרווח התפעולי את הרווחים של החברות המוחזקות, אבל אין התייחסות להכנסות מהן. אם מנטרלים את הרווחים מהחברות המוחזקות מקבלים רווח תפעולי של 253 מיליון שקל, לעומת 280 מיליון שקל. זה מבטא רווחיות תפעולית (רווח תפעולי חלקי מכירות) של 9.3% - וזה הרבה יותר מאשר בחברות הקמעונאות. זה גם סביר - אחרי הכול, החברות היצרניות לוקחות סיכון גדול יותר מאשר הקמעונאיות, שעיקר עיסוקן בתיווך.

כך או אחרת, זו כאמור לא כל התמונה, שכן הורדו מהחישוב החברות המוחזקות. שטראוס מספקת את הנתונים המלאים בדוח הדירקטוריון. כך, ההכנסות של כל הקבוצה (כולל החברות המוחזקות שהיו בעבר באיחוד יחסי) הסתכמו במחצית הראשונה ב-4.12 מיליארד שקל, לעומת 3.81 מיליארד שקל בתקופה המקבילה. הרווח הגולמי הסתכם ב-2.6 מיליארד שקל בהשוואה ל-2.32 מיליארד שקל, והרווחיות הגולמית עמדה על 40.9% לעומת 39% אשתקד.

הרווח התפעולי הסתכם ב-393 מיליון שקל לעומת 417 מיליון שקל - רווחיות של 9.3% לעומת 10.9% בתקופה המקבילה. אלה הנתונים של כל הקבוצה, אלא שהקבוצה פועלת כאמור גם בחו"ל. הפעילות בארץ רווחית עוד יותר - מדוח הדירקטוריון עולה כי פעילות שטראוס ישראל מכרה במחצית ב-1.55 מיליארד שקל לעומת 1.49 מיליארד בתקופה מקבילה, והרווח התפעולי היה 171 מיליון שקל בהשוואה ל-161 מיליון שקל. מדובר ברווחיות של 11% לעומת 10.8% בתקופה קודמת, והשאלה היא האם אלה רווחים נורמליים?

אין כמובן תשובה חותכת. מצד אחד המחירים לצרכן בסופו של דבר יקרים יותר מבמקומות רבים בשוק המערבי, אך מצד שני ביחס לחברות המובילות בעולם מדובר ברווחיות סבירה (אפילו נמוכה). אם כי, חשוב להזכיר שיש לחברות אלה יתרון לגודל - ככל שמייצרים ומוכרים יותר, העלויות היחסיות יורדות, והרווחיות עולה.

מכל מקום, ברווחיות כזאת הטיעון של רווחיות סבירה/נורמלית לא ממש תופס. בהחלט יש "בשר" להורדת מחירים, והורדה של כמה אחוזים לא תפיל את היצרניות, מה גם שהורדת מחירים עשויה להגדיל את הכמויות הנמכרות (דבר שגורם להגדלת הרווחים והרווחיות). אז למה זה לא קורה? מאוד פשוט - כנראה שבסך-הכול נוח לנו עם המחירים, אחרת משהו היה קורה (ובפועל, חשוב לציין, המחירים בשנים האחרונות לא עלו). החברות לא יתנדבו להוריד מיוזמתן מחירים. מטרתן למקסם את הרווח. וההפסד הוא שלנו.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

 תפעול