אלה "הדגלים האדומים" להלבנת הון בארגונים ללא כוונת רוח

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מפרסמת רשימה של דוגמאות נפוצות לתסמינים ארגונים ללא כוונת רוח וכן קווים מנחים להתנהלות מתאימה בהתקיים בהם אחד התסמינים

ד”ר שלומית ווגמן–רטנר / צילום: רן יחזקאל
ד”ר שלומית ווגמן–רטנר / צילום: רן יחזקאל

מתנדב, רואה חשבון ובעלי תפקידים אחרים בעמותה עשויים להיות המחסום הראשון שימנע את ניצולה למטרות הלבנת הון ומימון טרור. מהם "הדגלים האדומים" שעליהם לשים לב אליהם? אפילו פיצול תרומות לסכומים שלא מחויבים בדיווח. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים מפרסמת מסמך כולל רשימה של דוגמאות נפוצות לתסמינים ארגונים ללא כוונת רוח (אלכ"ר) וכן קווים מנחים להתנהלות מתאימה בהתקיים בהם אחד התסמינים.

ניצולם של האלכ"רים יכול להיעשות במגוון דרכים, אפילו ללא ידיעת התורמים, ההנהלה ויתר העובדים בארגון: הקמת ארגון ללא מטרת רווח למטרות צדקה אשר בפועל תכליתו להוות ערוץ הלבנת הון או מימון לארגוני טרור; העברת כספים דרך הארגונים לצורך פשיעה או תמיכה בפעילות טרור, שימוש בהם ככסות לתוצרי פשע או תמיכה לוגיסטית בארגון טרור; וכן, הסתננות תומכי או גורמי טרור לארגון ללא מטרת רווח לשם הסטת חלק מהכספים שגויסו למטרות צדקה לגיטימיות, לארגוני טרור.

בין התסמינים שצריכים לעורר את תשומת-הלב: אדם אליו מועברים כספים שאין לו עבר של פעילות צדקה לגיטימית וכזה שאין לו הפניה לממליצים שיאמתו את מסמכיו ; אלכ"ר שאינו גלוי וספציפי ביחס לאופן השימוש בכספים או הגדרת יעדי הצדקה.

בנוסף, ממליץ המסמך להיות ערים לשימוש בזהות דומה על-ידי שני לקוחות, או להסתרת דיווח באמצעות: שימוש במתווכים שהם ישויות ציבוריות כדי להעביר כספים; שימוש בנאמנויות בהקשר של גופי צדקה; הפקדת שיקים שמקורם בנותני שירותי מטבע בחשבון המנוהל למטרות צדקה; פיצול תרומות כך שלא יחוייבו בדיווח; הצהרה שקרית של התורם לגבי מקור התרומה; שימוש בבלדר "בלתי שגרתי" (כגון, קשישים או בעלי מוגבלויות) בכדי להעביר מזומנים לחו"ל; ושימוש בבלדרים להעברת מזומנים לאזורים שהינם בסיכון גבוה למימון טרור.

עוד ממליצה הרשות לאיסור הלבנת הון לערוך הסכם כתוב כאשר אלכ"ר מעביר כספים לגורם אחר. בהסכם ייקבעו אמצעי ביטחון אפקטיביים כמו הוראות העוסקות בשימוש הבלעדי שייעשה בכספים על-ידי מקבלם, ותוואי פיקוח הולם.

המלצות נוספות הן לכלול בהסכם את יכולת האלכ"ר להשהות את מתן הכספים (הן בישראל והן במדינת מקבל הכספים); להעביר את הכספים בהתאם לחקיקה המקומית והסטנדרטים הבינלאומיים; להעביר כספי תמיכת פרוייקט בשיעורים ובהתאם לצורך; ולבצע בירור מקיף במצבי חריגה מפרופיל "תורם" המעביר כספים או מפרופיל "מוטב" המקבל הכספים.

מהם מצבי החריגה מהפרופיל? תורמים או מוטבים שנראים שאינם קשורים לפעילות האלכ"ר (במיוחד מוטב פרטי המקבל סכומי כסף גבוהים ללא הסבר סביר); היקף תרומה שאינו תואם את מטרות האלכ"ר; חוסר התאמה בין הסכומים המוצהרים לסכומים שהתקבלו בפועל בחשבון האלכ"ר; איזושהי חוסר התאמה בין המקור והסכומים שנתרמו (למשל, תרומות גדולות מנזקקים או תורם המגדיל באופן משמעותי את תרומתו החודשית ללא הסבר סביר); זיכויים רבים לחשבון האלכ"ר, כשבכולם מקור המימון וזהות התורמים אינם ידועים; בחשבונות הבנק של האלכ"ר משתמשים גורמים שעליהם מוטלות מגבלות שונות (כגון, תורם בעל חשבונות בנק מוגבלים); ואופני תרומה זהים בין אנשים שלכאורה אין קשר ביניהם.

במיוחד נדרשת בקרה וערנות מוגברת כאשר מתבצעת פעילות הנחזית כקשורה לגורמים בסיכון גבוה, כותבת הרשות, ולמשל: בתשלום אינטרנטי ללא הסבר סביר; בפעילות מול גורמים החשודים בהלבנת הון או מימון טרור, כמו אלו הנכללים ברשימות שפורסמו בתקשורת מטעם מועצת הביטחון של האו"ם; בתרומות גבוהות מאזורי סיכון שמקורן בישות ספציפית אחת (לרבות מחברות-בנות); בתרומות שמקורן בטריטוריות Off-Shore אשר בסיכון גבוה להלבנת הון ומימון טרור; ותרומות רבות וחריגות המתקבלות מאותו תורם.

המלצה נוספת של הרשות היא לדרוש ממוטב להציג אסמכתאות המעידות על שימוש בכספים, המתועדות על-ידי קבלות, תמונות, עדויות ורישומים.

לפי המסמך, מאפייני פעילות של רבים מן הארגונים ללא כוונת רווח עשויים להוות נקודות חולשה: פעילות באמצעות רשתות לוגיסטיות מורחבות, אשר מתפרשות על פני יותר מאזור גאוגרפי אחד; שימוש במזומן, המקל על הסתרת זהות התורמים והנתרמים; גישה למקורות רבים של כספים; אנונימיות האישים והגופים התורמים להם; הסתמכות על מתנדבים אשר עשויה להקשות על סינון עובדים; אמון הציבור בפעילות הארגון; הפטור שניתן לחלקם מדיווח לצורכי מס והפיקוח עליהם, שבדרך כלל סמלי.

עצם קיומם של דגלים אדומים אינו מעיד בהכרח על פעילות בניגוד לדין, נכתב במסמך, ורק לאחר שנושאי המשרה בארגון יבררו האם פעילות מסוימת מציבה את הארגון בסיכון, ועולה חשד לעבירה - יש לדווח לרשויות אכיפת החוק.

המסמך הוא חלק מפעילות כוללת ומתמשכת של הרשות להעלאת מודעות גופים וארגונים שונים לסיכוני הלבנת הון ומימון טרור בתחומם.

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ד"ר שלומית ווגמן-רטנר, מסרה: "הניסיון העולמי מלמד כי ארגוני פשיעה וארגוני טרור מחפשים מגוון דרכים על-מנת להסתיר את תוצרי הפשיעה או את יעדם. בנסיבות אלה מבקשת הרשות להגביר את מודעותם של גופים וארגונים שונים לתסמינים העשויים להצביע על סיכון להלבנת הון ומימון טרור בתחום פעילותם, למניעת מצב בו ארגון ינוצל ללא ידיעתו למטרות אלה".