חיות מגוננת על חברות תקשורת מתביעות בגין דואר ספאם

לא ניתן לחייב חברות תקשורת ותשתית למסור פרטים ומידע בדבר זהות אנשים שנשלחו אליהם הודעות ספאם, במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד החברה ששלחה את אותן הודעות; זאת, כל עוד אותן חברות התקשורת אינן צד להליך הייצוגי ואינן נתבעות במסגרתו - כך קבעה לאחרונה נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות. זאת, במסגרת תביעה ייצוגית נגד חברות העוסקות במשלוח טפסי לוטו משותפים והמפרסמות מוצרים של מפעל הפיס, בהן "מגה שיטות מתמטיות מתקדמות", "ניו ספורט ומרקטינג", "לוטונט מועדון חברים", ו"לוגטק תקשורת" (להלן: החברות המפרסמות). בתביעה נטען כי חברות אלה אחראיות למשלוח דברי פרסומת בניגוד ל"חוק הספאם".

בפסק דינה ביטלה חיות את החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה שהורה (באמצעות צווי גילוי ועיון) ל-22 חברות תקשורת ותשתיות - בהן בזק, 012 סמייל, הוט טלקום, בזק בינלאומי, סלקום, פרטנר, פלאפון, רמי לוי תקשורת, גולן טלקום, רב מסר, טלכלל ועוד - לגלות פרטים מזהים ומספרים של לקוחות לגלות שקיבלו הודעות פרסומת (ספאם) של אותן חברות מפרסמות.

צו נגד מי שאינו צד להליך

התביעה הייצוגית נגד החברות המפרסמות הוגשה לפני כשלוש שנים למחוזי בחיפה בסכום של כ-50 מיליון שקל. השופט מנחם ריאל אישר לנהל את התביעה הייצוגית, ובקשת רשות ערעור לעליון על החלטה זו נדחתה. לאחר הדחייה החלה התובענה הייצוגית להתנהל, ובמסגרת זו ביקשו התובעים הייצוגיים כי בית המשפט יורה לנתבעות - החברות המפרסמות את מוצרי הפיס - למסור להם מידע ומסמכים בנוגע לזהותם ומספרם של האנשים שנשלחו אליהם דברי פרסומת מטעמן.

משנוכחו התובעים כי לא יוכלו לקבל מידע זה באמצעות צווים המופנים כלפי החברות הנתבעות, הם פנו לבמחוזי בבקשה שיורה ל-22 חברות תקשורת שאינן צד להליך, למסור לידיהם את המידע המבוקש. חברות התקשורת התנגדו לבקשה, בטענה כי אין למחוזי סמכות להוציא צווי גילוי ועיון נגד מי שאינם צדדים להליך. אולם המחוזי דחה טענה זו והורה לצדדים להידבר ביניהם בניסיון לצמצם את היקף הצווים המבוקשים. לאחר שלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, קיבל המחוזי את בקשת התובעים למתן צווי גילוי ועיון נגד חברות התקשורת.

על החלטה זו של המחוזי הגישו שתיים מהחברות המפרסמות, "לוטונט" ו"מגה שיטות מתמטיות מתקדמות", בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, באמצעות עו"ד איתי אנשל ממשרד אנשל-בן-שטרית ושות'. לטענת המערערות, לא ניתן לצוות על מי שאינו צד להליך משפטי למסור מסמכים ומידע לבעלי הדין באותו הליך אלא במקרים חריגים שאינם מתקיימים. עוד טענו החברות המפרסמות המערערות, כי הצווים שהוציא המחוזי, גורפים מדי וייאלצו את חברות התקשורת ואותן להוציא סכומי כסף אדירים ללא הצדקה של ממש. בנוסף על כך נטען, כי המידע המבוקש על-ידי התובעים מוגן בחיסיון.

מנגד טענו התובעים הייצוגיים, כי הצורך בהוצאת צווי גילוי ועיון נגד חברות התקשרות נובע מאי-שיתוף פעולה מצד החברות המפרסמות הנתבעות ומניסיונם להסתיר מידע חיוני להליך. עוד טענו התובעים, כי החברות המפרסמות התנהלו בחוסר תום לב ואף מטעם זה אין להיענות לבקשת רשות הערעור. עוד טענו, כי בניגוד להליכים אזרחיים רגילים, במסגרת הליכים ייצוגיים יש לבית המשפט סמכות רחבה להוציא צווי גילוי ועיון נגד מי שאינם צדדים להליך, וזאת בפרט כאשר המידע הנמצא בידם חיוני להליך וכאשר הנתבעים אינם משתפים פעולה עם הליכי הגילוי והעיון. בנוסף על כך, טענו התובעים הייצוגים כי חברות התקשורת סיפקו שירותים לחברות המפרסמות הנתבעות, ול ן מקיימות עמן זיקה המצדיקה הוצאת צווי גילוי ועיון נגדן.

אולם השופטת חיות דחתה את בקשת התובעים להוציא צווי עיון וגילוי נגד חברות התקשורת, תוך שהיא מציינת כי תנאי למתן צו לגילוי ועיון במסמכים בהליך ייצוגי הוא שהמסמכים המפורטים בו נמצאים בחזקתו או בשליטתו של אחד מבעלי הדין בהליך.

לכלל זה, הוסיפה הנשיאה מספר חריגים - ובין היתר קבעה כי ניתן להורות על גילוי ועיון נגד חברה שבבעלותו או בשליטתו של צד להליך, או נגד צד שלישי שרקח קנונייה עם אחד מבעלי הדין. עוד ציינה, כי במקרים נדירים ניתן להורות לתאגיד בנקאי לאפשר לעיין במסמכים הנוגעים לחשבונו של מי שאינו צד להליך. אולם, קבעה הנשיאה, "חריגים אלה אינם מתקיימים בענייננו. העובדה שחברות התקשורת סיפקו שירותים לחברות הנתבעות - אין די בה בהקשר זה".