העירייה מציגה: חריגות עצומות בעלויות הקמת הארנה בראשל"צ

ב-2011 זכתה העירייה במכרז של הטוטו לבניית אולם ■ דב צור הקפיא את הפרויקט בטענה כי השטח לא מתאים ■ הפרויקט הועבר למתחם ה-1,000, שמככב בפרשת השחיתות הנוכחית, ותומחר מחדש בכמעט כפול ■ העירייה: "לאחר התייעצות, הוחלט שהמיקום הטוב ביותר הוא במתחם ה-1,000"

הדמיית הארנה  בראשון לציון / מתוך אתר מרגולין ברוס
הדמיית הארנה בראשון לציון / מתוך אתר מרגולין ברוס

בנובמבר 2011 חגגה עיריית ראשון-לציון זכייה באחד ממכרזי הספורט הגדולים בישראל - מכרז של הטוטו לבניית "ארנה" עם כ-6,000 מקומות ישיבה. עלות הפרויקט נאמדה ב-150 מיליון שקל, שמתוכם 50 מיליון שקל מכספי קרן המתקנים של הטוטו.

האולם היה אמור, על פי מה שהוצג לטוטו, להיות ממוקם בצמוד לבית מכבי החדש ברחוב גולדה מאיר. מלבד אולם נכללו בתוכנית מתקן צמוד לאימונים על שטח של 1,200 מ"ר, חדרי עיתונות, חדרי כושר, חדרי מנוחה ועוד. בטוטו ומינהלת הליגה בכדורסל אומרים שתאריך תחילת העבודות נקבע לאמצע 2013.

אנחנו נכנסים לשנת 2018. ארנה עדיין אין, למען האמת אפילו יציקה אחת טרם הוטמנה באדמה. אבל כמה דברים בכל זאת השתנו במהלך השנים: מיקום הארנה הועבר ל"מתחם ה-1,000", העומד כיום במרכז פרשת השחיתות שבה נחקרת העירייה והעומדים בראשה. מה שעוד השתנה הוא הסכום הכספי שהתחייבה העירייה לממן לצורך הפרויקט: בסוף החודש שעבר בישר ראש העיר דב צור כי אולם הספורט במתחם ה-1,000 יעלה 270 מיליון שקל - כמעט פי שניים מהעלות הראשונית. זאת למרות שהיקף המימון מהטוטו לא השתנה.

מה קרה שהפרויקט עבר למתחם ה-1,000 ומדוע התנפח לממדים כאלה בהשוואה לעלות המתוכננת?

הסיפור הזה מזכיר במובנים רבים את האופן שבו בונים מתקן ספורט בישראל. יוצאים למכרז, הרשות מציגה תוכנית לבנייה בעלות מסוימת, היא זוכה במכרז - ואז מתברר שאין שטח, העלות מתנפחת לעלות אחרת, והשנים עוברות.

ניצן פלג, מנכ"ל החברה הכלכלית ראשון-לציון, שאחראית על הפרויקט מטעם העירייה, אומר ל"גלובס": "אנחנו מקווים להשיג את ההיתר בקרוב, ובמארס 2018 לצאת למכרז קבלנים. ואם הכול יהיה בסדר - אז במאי-יוני 2018 להתחיל את העבודות, ומאותו רגע בתוך 3 שנים הבניין אמור לעמוד". במילים אחרות: ארנה בראשון-לציון תעמוד על תלה במקרה הטוב בקיץ 2021.

חברת אדריכלות עולמית

למה הטוטו שלא מצליח להוציא כספים לפרויקטים ונתקע עם מזומנים שחונים בתיקי ההשקעות שלו (ושילם על כך לאחרונה ביוקר - עם ההחלטה של האוצר "להלאים" 600 מיליון שקל מהכספים החונים של הטוטו) לא אוכף על עיריות לוחות זמנים כפי שנקבעו במכרז? בעיקר כי אין לו שום מנוף. "אם היינו אומרים להם שהמכרז מבוטל כי הם לא עומדים בלוחות הזמנים - אתה חושב שיש עירייה אחרת שעומדת בתור לבנות מתקן בהשקעה כזאת? אז לא היה נבנה אולם, והכסף לא היה יוצא", אומר גורם בכיר בטוטו. "אז נתנו להם ארכה של עוד 24 חודשים למצוא שטח".

בטוטו גם מודים שפרויקטים בסדר הגודל הזה לרוב לא עומדים בלו"ז המתוכנן לתחילת העבודה, ודאי לא במועד הסיום. כך קרה גם עם בניית האצטדיון בנתניה, עם הבריכה בווינגייט. היוצא מאוד מהכלל הוא בניית האולם החדש בחולון, שנחנך ב-2014 והורם במונחים מקומיים במהירות שיא.

"כשעיריית ראשון-לציון ניגשה למכרז ב-2011 לא היו יותר מדי קופצים גם ככה על הקמת מתקן בהיקף כספי כזה", אומר אותו גורם בטוטו. "אחרי שהם הציגו לנו את התוכניות וזכו במכרז, הם טענו שיש להם בעיה עם השטח, כי הוא קרוב מדי לטעמם לאולם החדש שייבנה בחולון והם מחפשים שטח חדש". בעיריית ראשון-לציון טוענים שהבעיה הייתה אחרת: "רצינו לבנות את המתקן צמוד לאולם מכבי בעיר", אומר מנכ"ל החברה הכלכלית פלג, "אבל הייתה שם בעיה עם האדמה שהיה בה המון פסולת ורק לפנות אותה היה עולה לנו 10 מיליון שקל. חוץ מזה שהאזור שליד בית מכבי הוא אזור מגורים צפוף, ולשים אולם גדול באולם הזה ייצר הרבה מאוד מפגעים. לראש העיר דב צור רעדה הבטן, הוא התלבט והתלבט, ובשלב מסוים החליט להקפיא את בניית האולם עד שיימצא מיקום".

- ואיך הגעתם דווקא למתחם ה-1,000?

"כשהתחלנו לדבר על התוכנית האסטרטגית של פארק ה-1,000, התייעצנו עם החברה שליוותה את התוכנית שאמרה שמאוד חשוב שהתוכנית תכלול אייקון עירוני. אחרי הרבה מחשבה אילו אייקונים עירוניים לשים, הוחלט שהארנה הכי תתאים".

העלות התנפחה בן לילה. נשכרה חברת אדריכלות בריטית Populous, אחת הגדולות והמפורסמות בעולם בתחום אדריכלות ספורט; לצדה עובדת חברת האדריכלות הישראלית גולדשמיט ארדיטי בן נעים; הפיקוח נמסר למרגולין ברוס.

- מה הוצג לטוטו במכרז מבחינת אומדן כספי?

"סביב ה-150 מיליון שקל, אבל זה היה אולם אחד ולא שניים, וגם יותר קטן".

אז ככה להקפיץ את העלות פי שניים? "תראה", אומר פלג, "זה קונספט אחר לגמרי. במקור כשבאנו לטוטו דובר על שני אולמות שיהיה מעבר ביניהם במינהרה, כשהאולם הישן בבית מכבי יהפוך לאולם אימונים. ואז דובר על 150-160 מיליון שקל. אבל פה כבר הקונספט הוא שונה - מדובר על שני אולמות צמודים עם קיר אקוסטי מודולרי שאפשר לפתוח אותו - וכך אתה יכול לעבור מאולם ספורט תוך הרמת הקיר ושינוי תצורה לאולם הופעות שמכיל 11,000 מקומות".

- ותוספת המימון, מאיפה? הטוטו לא ייתן יותר.

"מכירת הקרקעות במתחם ה-1,000 תכניס הרבה מאוד כסף לעירייה, אז היא תשקיע באולם הזה".

מעיריית ראשון-לציון נמסר בתגובה: העירייה מבקשת להצעיד את העיר קדימה, ובהתאם להתפתחות במספר התושבים, להקים ארנה גדולה וראויה, שתשרת את תושבי העיר והמבקרים בה, כנהוג בערים המובילות בעולם. לשם כך, נבדקו לאורך השנים כמה אופציות, הראשונה ביניהן הייתה הרחבת בית מכבי. לאחר בדיקות רבות, והתייעצות עם מומחים מובילים בעולם, הוחלט שהמיקום הטוב ביותר להקמת הארנה הוא במתחם האלף, וזאת בשל הנגישות הגבוהה שתהיה למקום, שתעבור בו גם רכבת קלה, גם רכבת כבדה, וגם מפגש כביש 431 ואיילון. מקורות המימון של הארנה הן מהתב"ר, מתשואות הנדל"ן של מתחם האלף ומהטוטו. הטוטו אישר 50 מיליון שקל לצורך הקמת הארנה. סכום זה לא השתנה לאורך השנים".

מהטוטו נמסר: "הכסף עבור הקמת היכל טוטו ראשון-לציון טרם הועבר לעירייה, כמקובל בטוטו, המעביר כסף אך ורק בהתאם להתקדמות הבנייה. בפרויקטים מורכבים מסוג זה יש לעתים עיכובים מסיבות שונות. במקרה זה העיכוב נבע מבקשת העירייה להחליף את מיקום ההיכל. בקשות הדחייה מטעם העירייה נשקלו ואושרו בדירקטוריון הטוטו, וזאת כדי לאפשר את הקמת היכל הספורט. לפי הודעת העירייה האחרונה, בימים אלה יוצא מכרז לבחירת החברה הקבלנית".

החריגות הפכו לשגרה

בניית מתקני ספורט בישראל נעשית מכספי ציבור, מה שמקל מאוד כנראה על חריגות בעלויות הסופיות. לאורך השנים נרשמו בכל המתקנים חריגות עצומות, הנה כמה מהן:

שיפוץ היכל הספורט ביד אליהו כיכב בדוח מבקר המדינה, אחרי שחברת היכלי הספורט בע"מ, הגוף שמנהל את ההיכל עבור עיריית תל-אביב, הציגה אומדן ראשוני של 29.4 מיליון שקל לשיפוץ. בסופו של דבר הסתכם, לפי המבקר "ב-216.8 מיליון שקל".

הארנה פיס בירושלים שנחנכה ב-2014 נכנסה לסחרור: העלות המתוכננת עמדה על 240 מיליון שקל, אבל בספר התקציב של עיריית ירושלים נקבע כי העלות הכוללת של המתקן התנפחה ל-399 מיליון שקל. בריכת מכון וינגייט תוכננה לפי כ-60 מיליון שקל, והסתיימה באיחור ועלות של כ-95 מיליון שקל.

בימים אלה משופץ אצטדיון בלומפילד ביפו, שלמעשה נבנה מחדש אחרי שנהרס מהיסוד. עיריית ת"א יצאה לדרך עם אומדן של 190 מיליון שקל, אבל בהמשך, עם ההחלטה להרחיב את תכולת היציעים ותוספת של תאי הצפייה, בנייתו צפויה להסתיים ב-2019 ולפי מקור בעירייה העלות תעמוד על כ-400 מיליון שקל. "עם הצטיידות זה יגיע ל-450 מיליון שקל".

מתקני הספורט
 מתקני הספורט