האם טובתו של ילד היא לגדול בבית אחד עם הורה יחידני - או לחלוק את זמנו בין בתי שני הורים שנפרדו? על שאלה מעניינת זאת ענה בית המשפט בפסק דין, שניתן עבור אחד מהסכסוכים היותר מורכבים שנדונו בבית המשפט לענייני משפחה.
הקרב המשפטי התנהל בין בנות זוג חד-מיניות שהקימו משפחה. הן ערכו "מסיבת נישואים", הנפיקו תעודת זוגיות, פנו יחד להליך הפריה ורכשו מספר מנות זרע מאותו תורם, כדי שילדיהן יהיו אחים ביולוגיים באופן מלא. אחת מבנות הזוג עברה ניתוח לכריתת רחם, ולכן רק בת הזוג השנייה יכלה להיות אם ביולוגית עבור הילדים שייוולדו.
המסע המשותף להורות לא היה קל. האם הביולוגית עברה מספר טיפולי הפריה, חלקם נכשלו, והיא אף עברה הפלה, אך בסופו של דבר הובאו שני ילדים לעולם. למרבה הצער, בעת שהאם הביולוגית הייתה בהריון עם ילדן השני, בנות הזוג הסתכסכו, ונולדה מחלוקת קשה סביב מעמדה של בת הזוג כלפי הילדים.
בנות הזוג לשעבר ניהלו מאבק משפטי מכוער ביותר, במסגרתו כל אחת מהן טענה כי השנייה היא אם בלתי כשירה. הן העלו טענות קיצוניות בדבר בעיות פסיכיאטריות, ניסיונות התאבדות, התמכרות לאלכוהול וסמים, והאם הביולוגית אף הרחיקה עד כדי העלאת הטענה שבת זוגה לשעבר בחרה לעבור כריתת רחם מרצונה.
בית המשפט דחה את טענות שתי בנות הזוג וקבע כי שתיהן אמהות כשירות וראויות. בנוגע לילד הבכור, שנולד במסגרת הזוגית וגודל מלכתחילה על-ידי שתי האמהות, הוצא צו אימוץ עבור האם שאינה ביולוגית, ונקבעה משמורת משותפת וחלוקת הסדרי שהות שוויוניים בין שני בתי האמהות. השאלה המורכבת יותר התעוררה עבור הבן השני, שנולד כאשר בת הזוג כבר לא הייתה בתמונה.
לילד אין כל קשר ביולוגי לבת הזוג, וגם לא קשר נפשי, מאחר שהוא לא מכיר אותה. לכן התעוררה השאלה אם אין זאת טובתו לגדול רק עם אמו הביולוגית, שהיא ממילא הדמות ההורית היחידה שהוא מכיר, ולא להכניס אותו באופן מלאכותי לסיטואציה של ילד להורים גרושים, הנאלץ להיטלטל בין שני בתים ונתון למאבקים בין ההורים כאשר אין ביניהם הסכמות.
כדי לקבל המלצות בנוגע לסיטואציה יצאת דופן זאת, בית המשפט מינה מומחים, בינהם פרופ' תומר שכנר מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה. פרופ' שכנר חיווה את דעתו המקצועית כי ללא קשר למגדרם של ההורים, מוטב לילדים לגדול עם שתי דמויות הוריות, גם במחיר החיכוכים וחוסר ההסכמות, על פני האלטרנטיבה של דמות הורית אחת בלבד. לעמדתו, מחקרים מצביעים כי לנוכחות שני הורים בגידול ילדים יש יתרונות כלכליים ורגשיים, בהם הפחתת רמת הלחץ ההורי על הילד, והיא משפרת תפקודיים הוריים רבים.
כמו כן, המומחה הדגיש את החשיבות הפסיכולוגית עבור הילד של הסדרת יחסיו עם שתי האמהות מבחינה משפטית חוקית. במקרה זה לא רק הבן הבכור, אלא גם הילד השני היה ילד "מתוכנן" עבור המשפחה שהתקיימה באותה עת, ויש ערך רב בגידולו ככזה, תוך העברת המסר לילד שהוא מתוכנן ורצוי עבור שני ההורים שפעלו להביאו לעולם בדרך מסוימת. מסר זה מהווה גורם חוסן פסיכולוגי עבור הילד, שמלכתחילה גדל במבנה משפחתי חריג ומורכב.
עוד שמו המומחים דגש על הצורך להעניק זהות משפחתית שווה לשני האחים, שהם כאמור אחים ביולוגיים מלאים. משניתן צו אימוץ עבור הבן הבכור, והוכרע כי הוא יגדל עם שתי אמהות בחייו, הרי שיצירת מצב שונה עבור האח הצעיר עלולים לעורר אצלו תחושת קיפוח, דחייה ושונות.
לאור המלצות המומחים, בית המשפט הכריע כי שני הילדים יגודלו על-ידי שתי האמהות, שתחויבנה לשתף פעולה לשם כך. האם שאינה ביולוגית תהא שוות-זכויות אך גם שוות-חובות, ותשתתף בנטל הכלכלי הכרוך בגידול הילדים.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.