להשקיע בחברות שנותנות מענה לצורכי החברה הישראלית

בשביל לדעת איך הולכים, צריך לדעת לאן רוצים להגיע • דעה • ישראל 2048, פרויקט מיוחד

אלה אלקלעי / איור: גיל ג'יבלי
אלה אלקלעי / איור: גיל ג'יבלי

ערב יום העצמאות ה-70, נראה שאנו חווים כיום חברה שאינה מסוגלת להגיע להסכמות. אבל דווקא בתחום הכלכלי הבסיסי נדמה לי שאנחנו יודעים לאן אנחנו רוצים להגיע עד 2048. נדמה לי שכולנו שואפים לחיות במדינה עם תמ"ג לנפש מעל הממוצע של מדינות ה-OECD, מדינה שבה הפערים הסוציו-אקונומיים נמוכים מהממוצע של מדינות ה-OECD, מדינה שבה לכל אזרח/ית (יש שיגידו כל תושב/ת) יש זכות לסל בסיסי הכולל שירותי דיור, בריאות, השכלה המבטיחים קיום בכבוד.

לכל הכתבות בפרויקט ישראל 2048

להסכים על היעד זה הישג לא מבוטל. להסכים על הדרך זו אולי משימה בלתי אפשרית.

ובכל זאת, מעניין לחשוב האם בהינתן היעד ובהינתן המגמות שניתן לבודד ולהעריך, אפשר לקבל החלטות השקעה מועילות - חברתית ועסקית. הנה מספר מגמות.

ב-2018 אנחנו כבר 8.8 מיליון אנשים. אם קצב הגידול שלנו יישאר 2% בשנה, ב-2048 נהיה כמעט 16 מיליון אנשים. מגמת העיור בעולם ברורה וכנראה שלא תפסח עלינו. ערים גם שומרות על הסביבה ועל ערכי הטבע וגם קלות יותר לאספקת שירותים אחידים להרבה אנשים. בהיבט ההשקעתי זה כנראה אומר מה שרובנו ממילא יודעים: בין אם כחלון יצליח או ייכשל בהורדת מחירי הנדל"ן בשנה הקרובה, מי שירכוש נדל"ן כהשקעה לטווח ארוך באחד ממרכזי הערים כנראה יעשה טוב. טוב יותר יעשה כנראה מי שישקיע באחד המיזמים המקדמים דיור בר-השגה.

אפשר לחשוב על כך כשיקום שכונות מכיל, ההפך מהג'נטריפיקציה שאנחנו מכירים בנווה צדק, מערב יפו, ולאט ובהתמדה בפלורנטין. האנשים שהשקיעו במיזמי דיור בר-השגה בבוסטון, בניו יורק, בשכונות שונות בלונדון, בברלין וכו' הרוויחו הון לא מבוטל בעודם מקדמים ומשביחים את איכות החיים של רבות ורבים. אם רוצים ערים ללא שכונות עוני, אם רוצים שהמורה והגנן יחיו בסמיכות לגן ולבית ספר, אלו השכונות שבהן כדאי להשקיע.

גם השקעות בחקלאות עשויות להיות השקעות אימפקט, אם מסתכלים על ההיבט של להאכיל כמה שיותר אנשים באוכל איכותי. עם זאת, תחומים רבים בחקלאות גורמים לנזק סביבתי לא מבוטל. על כן ניתן ליצור אימפקט דרך חקלאות עירונית, אשר כנראה שיש לה יותר יתרונות סביבתיים מאשר נזקים. בגדרה כבר היום יש גינות קהילתיות בחצרות בנינים משותפים, בגג של דיזנגוף סנטר בתל אביב יש חממות לגידול חסה עגבניות ועוד.

המשמעות היא חיסכון במים להשקיה, חיסכון בשטחי גידול, חיסכון באנרגיה לחממות, חיסכון בריסוסים וחומרי הדברה ונגישות גבוהה למזון איכותי וטרי. יש מי שמפתח כבר כיום פתרונות שיאפשרו לכל מבנה להיות חלק מהמרקם החקלאי העתידי, אבל אלו עדין השקעות בשלבים מוקדמים שהסיכון בהם ללא ספק גדול.

אנחנו יודעים שב-2048 יהיה ביקוש גדול למים, חשמל נקי, תחבורה ציבורית וסילוק יעיל של פסולת. כבר כיום נסחרות בבורסה בתל אביב כשש חברות שעיסוקן חשמל נקי. יש גם חברות שעוסקות בסילוק יעיל של פסולת ויש שעוסקות בטיהור שפכים או במערכות חכמות לניהול הפצה של מים. אפשר לדבר על רכבים חשמליים ואוטונומיים, אבל עדיף שלא נדבר על תחבורה ציבורית ושבילי אופניים מחוץ לתל אביב.

ברור לכל ששיטות ההוראה היום לא מותאמות לנגישות למידע ולפערים בחינוך הקיימים כיום בישראל, בדומה למרבית העולם. איך נגיע מהמצב כיום למצב שבו המערכת מאפשרת לכל ילדה וילד למצות את הפוטנציאל הגלום בהם? זה אתגר גדול שהדרך אליו פחות ברורה.

אז מה היא הכותרת המשותפת למרבית ההשקעות שנצטרך לעשות כדי להגיע למצב משופר בישראל 2048? "השקעות אימפקט". ככל שנשקיע ונפתח חברות הנותנות מענה לצרכים שהצגנו, נשביח הן את מדינת ישראל והן את חשבון הבנק שלנו.

■ הכותבת היא יו"ר IBI ניהול תיקים