"חשדות לא מבוטלים": ביהמ"ש נענה לבקשת "גלובס" וצמצם את צו איסור הפרסום בפרשת אפי נוה

"אני מכיר את החקירה הזאת לפרטי-פרטים. אני מעדיף שלא לחוות דעה בקשר לעוצמת החשד הסביר, אבל בואו נגיד ככה - הוא לא מבוטל" - כך אמר הבוקר (ד') שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ציון קאפח, בדיון בערר שהגיש "גלובס" להתרת צו איסור הפרסום שהוטל על פרשת אפי נוה. את הדברים ציין קאפח לאחר שנציג המשטרה הציג לו חומר חקירה חסוי מתיק החקירה של הפרשה.

עוד ציין השופט קאפח כי אין ויכוח שיש אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה לחשוף ככל האפשר פרטים מהפרשה, וכי העמימות והעלטה גורמים לחרושת שמועות שפוגעת המערכת המשפט.

נזכיר כי עו"ד אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין המתפטר, חשוד בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע לבחירת שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא שוחד מיני. המעשים המיוחסים לנוה נוגעים לחשד לביצוע עבירות בקשר למינוי של שופטת שלום אחת לפני מספר שנים וכן בקשר לניסיון, שלא צלח, להביא למינויו של שופט בית המשפט השלום כשופט מחוזי. בנוסף נבדק החשד כי נוה ניסה לסייע למתמחה עמה קיים לכאורה קשר רומנטי לעבור את בחינות הלשכה. עם זאת, המתמחה לא עברה את מבחן ההסמכה בסופו של דבר.

בעקבות הבקשה שהגיש "גלובס", הורה השופט על צמצום תחולתו של הצו. "ניתן לפרסם פרטים על הפרשה, למעט הפניה לחומרי חקירה גולמיים וכן למעט פרסום שמות השופטת ועורכת הדין". הדיון בעניין הבקשה להתיר את פרסום שמותיהן צפוי להתקיים בבית משפט השלום במהלך היממה הקרובה. בנוסף, לבקשת באי-כוחם של השופטת ועורכת הדין שנחקרו בפרשה, נאסר לעת עתה פרסום המסרונים של המעורבים בפרשה, על-מנת שאלה יוכלו לערער לעליון על היבט זה של ההחלטה.

עוד בטרם החל הדיון, רשם "גלובס" הישג משמעותי במאבקו להסרת צו איסור הפרסום. אמש (ג') הגישה היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל (יאח"ה) הודעה לבית המשפט, בה הודיעה כי היא מסכימה לצמצום צו איסור הפרסום על הפרשה, כך שלא יחול על פרטי החקירה הנוגעים לשופטת, עורכת הדין והמתמחה. עוד הודיעה המשטרה כי היא מסירה את התנגדותה לפרסום שמותיהן של השופטת ועורכת הדין ומשאירה את ההחלטה בעניין לשיקולו הבלעדי של השופט ציון קאפח.

 עו"ד יורם מושקט ועו"ד אוריין אשכולי יהלום בדיון בצו איסור הפרסום בפרשת נוה / צילום: שלומי יוסף

השופט: "המשך איסור הפרסום מעיב על כולם; הבנתי שהסוסים ברחו מן האורווה"

עו"ד יורם מושק,ט המייצג את "גלובס" יחד עם עו"ד אוריין אשכולי-יהלום, פתח את הדיון באומרו כי "יש חוסר אמון טוטלי במערכת. דווקא כדי ליישר קו ולהביא לכך שהציבור יחזור להאמין במערכת המשפט, יש צורך לגלות את השמות. יש 324 שופטים שמונו בתקופות נוה, ורק אחת חשודה. נוצר מצב שכל ה-324 נחשדים בעיני הציבור. הציבור אומר ברשתות החברתיות - 'איבדנו את האמון, מערכת המשפט שומרת על עצמה'. יש לשנות זאת".

השופט קאפח ענה על דבריו האחרונים של עו"ד מושקט: "אני לא מצוי ברשתות החברתיות. יש לי וואטסאפ. אבל ממה שהבנתי, ברשתות החברתיות הסוסים ברחו מזמן מהאורווה". "נכון", ענה מושקט, וסייג: "אבל יש שם גם שמות שלא נכונים".

נציג המשטרה חזר על ההודעה שהוגשה ערב הדיון: "אנו מוותרים על איסור הפרסום על פרטי החקירה, ומשאירים לשיקול-דעת השופט את דבר פרסום שמות החשודות".

בנקודה זו התגלה כי השופט קאפח לא קיבל את הודעת המשטרה, ולכן עורכי הדין הקריאו לו מהוואטסאפ את ההודעה שהוגשה. "אתם עדיין עומדים על הזכות לשם טוב והחשש מפגיעה בפרטיות כלפי החשודות גם נוכח החשדות שיש לכם נגדן?", תהה השופט, והמשיך להפנות שאלות כלפי נציגי המשטרה: "כשמדובר בחשדות כאלה, איך אפשר לדבר על הפרטיות והשם הטוב? המשך איסור הפרסום מעיב על כולם, גם על השופטת וגם על עורכת הדין".

לאחר דין ודברים, השופט הוציא את הנוכחים מהאולם, ונציג המשטרה נשאר על-מנת להציג בפניו חומרי חקירה חסויים.

השופט: "מעדיף שלא לחוות דעה בקשר לעוצמת החשד הסביר, אבל בוא נגיד ככה - הוא לא מבוטל"

לאחר שהצדדים שבו לאולם בית המשפט, הציע השופט קאפח: "העליתי שאלות קשות בפני נציג המשטרה. אני רוצה להציע מתווה כזה: הכול מותר בפרסום, למעט תוכן של חומרי החקירה. אשר לפרסום השמות והתמונות של עורכת הדין והשופטת - מכיוון שמדובר בעניין מהותי ביותר, וכדי שלא יפסידו זכות ערר, הדיון יוחזר לשלום ויתקיים תוך ימים ספורים. בנוסף, המשטרה הסכימה לשקול לפרסם הודעה מסודרת מטעמה על-מנת להשקיט את חרושת השמועות".

בא-כוחה של עורכת הדין שנחקרה, עדי כרמלי, טען: "עולה תמונה כאילו גופי התקשורת מחזיקים בחומרי חקירה פר אקלסנס שיש אותם גם למשטרה. אני לא יודע מי העביר את החומרים לעיתונאים. אני נוטה לחשוד שמישהו מחזיק בחומרי חקירה ויודע שהם חומרי חקירה".

על כך ענה השופט: "הם לא יודעים האם החומרים שקיבלו הם חומרי חקירה. אני מכיר את החקירה הזאת לפרטי-פרטים. אני מעדיף שלא לחוות דעה בקשר לעוצמת החשד הסביר, אבל בוא נגיד ככה - הוא לא מבוטל".

עוד הוסיף השופט קאפח: "אני אתיר לפרסם את כל מה שידוע בקשר לפרשה, למעט תוכן מסמכים גולמיים המצויים בחזקת המשטרה. כדי שזכותן של הנחקרות לערער בזכות לא תפגע - אני מחזיר את הדיון לגבי הסרת צו איסור הפרסום לשמותיהן ותמונותיהן של הנחקרות לבית המשפט השלום ומבקש שהדיון יתקיים תוך 24 שעות".

עוד המשיך ואמר השופט: "הותרת איסור הפרסום כפי שהוא מוסיפה על העלטה ועל המבוכה וגורמת נזק לכל הנוגעים בדבר. נציג המשטרה נועד עם מפקדיו במשטרה תוך כדי הדיון. לפיכך, החלטתי היא כי צו איסור הפרסום יצומצם באופן שניתן לפרסם פרטים על הפרשה, למעט הפנייה לחומרי חקירה גולמיים וכן למעט פרסום שמות ותמונות הנחקרות". קאפח מבהיר כי הוא אוסר פרסום תוכן כל מסמך המצוי בתיק המשטרה. "אני לא רוצה ציטוטים ולא רוצה הודעות וואטסאפ".

עורכי הדין של הנחקרות ביקשו מהשופט כי יעכב את ביצועה של החלטתו, על-מנת שיוכלו להגיש ערעור לעליון בכל הנוגע לפרסום תוכן המסרונים. "לא רוצים שהילדים שלהם יראו את זה בבוקר בעיתון", טען עו"ד אופיר סטרשנוב, בא-כוחה של השופטת. בית המשפט התיר את עיכוב הביצוע ונתן לעורכי הדין של הנחקרות שהות עד ליום שני, על-מנת שיגישו ערעור על כך לעליון.

ראש יאח"ה הגיש את הבקשה לאיסור הפרסום בעצמו והגביר את חרושת השמועות

צו איסור הפרסום הגורף על הפרשה הוטל לפני כ-3 שבועות, כאשר בית משפט השלום בתל-אביב נענה לבקשת יאח"ה להטיל צו איסור פרסום גורף על כל פרטי הפרשה, לרבות שמותיהן של עורכת הדין והשופטת שנחקרו באזהרה במשרדי יאח"ה ושוחררו למעצר-בית שהסתיים זה מכבר.

אמנם משנעצרו נוה וחשודים נוספים בפרשה, הותרו לפרסום חלק מפרטי הפרשה, ובראשם כי נוה הוא החשוד המרכזי בפרשה. עם זאת, גם היום ישנם פרטים רבים הנוגעים לפרשה, שעדיין אסורים לפרסום, ולדעת "גלובס" חשיפתם חשובה הן על-מנת להגשים את האינטרס הציבורי שבחשיפת האמת, והן בשל העובדה כי הותרת הצו על כנו מעודדת חרושת שמועות שבחלקן אינן נכונות.

השמועות על "הפרשה המשפטית החמורה", שהיום כבר ניתן לומר לכנותה "פרשת אפי נוה", החלו להופיע מספר ימים לפני תחילתה של שנת 2019. ב-1.1.2019, בהודעת דוברות לאקונית של משטרת ישראל, נמסר כי הוטל צו איסור פרסום למשך 15 ימים "על חקירה המתנהלת ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בלהב 433."

מה שלא חשפה ההודעה האמורה, וניתן היה להבין רק מעיון בצו עצמו שהוציא תחת ידו שופט בית משפט השלום בנתניה, עמית פרייז, הוא שאת הבקשה למתן צו איסור הפרסום הגורף על פרטי הפרשה הגיש לא אחר מאשר מפקד יאח"ה בכבודו ובעצמו, נצ"מ יואב תלם. התייצבותו של תלם בבית המשפט בנתניה, בעוד שברוב-רובם של המקרים מגישה יאח"ה את בקשותיה בבית משפט השלום בראשון-לציון; והעובדה כי מפקד היחידה היה זה שהציג בפני השופט עמית פרייז את חומרי החקירה הרגישים בעניינו של נוה - הגבירו עוד יותר את חרושת השמועות בנוגע לפרשה.

לא לקח זמן רב עד שידעו כל כלי התקשורת, וכנראה שגם נוה עצמו, כי הוא החשוד המרכזי בפרשה עליה הוטל צו איסור פרסום גורף. חרושת השמועות הלכה והתגברה, ולצידה גם החל לזרום לכלי התקשורת מידע מבוסס ואמין יותר החשף בחלקו את אותם חשדות שכעת הותר לפרסם.

"גלובס" הגיש בקשה להסרת הצו. עוד בטרם הגישה יאח"ה את תשובתה לבקשת "גלובס" להסרת הצו, הוחלט ביחידה להוציא את הטיפול בתיק מבית משפט השלום נתניה. ב-10.1.2019, 5 ימים לפני מועד פקיעתו של הצו המקורי, הגישה יאח"ה בקשה להארכת הצו, הפעם כאמור בבית משפט השלום בתל-אביב. בית המשפט נעתר לבקשה והורה על איסור פרסום גורף לפרשה עד ה-15.2.2019.

"גלובס" המשיך במאבקו ומיהר להגיש בשנית בקשה דחופה להסרת הצו, אליה התנגדה יאח"ה בנימוק אחד ויחיד, לפיו אין להסיר את הצו "נוכח רגישות החקירה". השופט עלא מסארווה דחה את הבקשה של "גלובס", מבלי לקיים דיון בבקשה.

"גלובס" לא אמר נואש, וביום מעצרו של נוה, שכבר היה ברור כי הצו הפך מצו "איסור פרסום" ל"צו עידוד פרסום" (כדברי היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר עו"ד אביחי מנדלבליט בהקשר אחר) - הגיש ערר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב על החלטת השלום. אנשי "גלובס" סברו כי הצו במתכונתו הנוכחית אינו משרת את תכליתו ואולי אף מעודד את חרושת השמועות ועיסוקם של כלי התקשורת בפרשה, ובכך גורם נזק למי ששמם נקשר לפרשה על לא עוול בכפם. גם העובדה שנימוקי המשטרה נכתבו על פני שורה אחת בלבד, עודדה את הגשת הערר. 

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשה, ובהם גם אפי נוה, הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. החשודים לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.