זאב פיין: "יהיה לי עצוב אם הפרויקט ייכשל, אבל אני לא אצטער על ההחלטה. מה, לא לתת ליצירתיות שלי לפרוץ?"

גם אחרי עשורים של חברוּת, זאב פיין ועפר שמאי עדיין לא הצליחו להסכים ביניהם על הדרך שבה הכירו. פיין, שעשה את צעדיו הראשונים בעולם החילוני, זוכר ששמאי היה מרצה למתמטיקה שענה למודעה באוניברסיטת תל אביב והתנדב לסייע לחוזרים בשאלה למלא את תהום הידע שהחינוך הדתי שלהם מעולם לא טרח להתייחס אליו. שמאי, מצדו, טוען שהוא בכלל היה אז רק סטודנט לתואר שני ושבת דודה שלו סיפרה לו על התוכנית שהפעיל ארגון "הלל". כך או כך, שמאי הכיר את פיין ולימד אותו חשבון ברמה הבסיסית ביותר ("לדעתי הוא ידע רק חיבור, חיסור, כפל וחילוק, אבל בשברים כבר לא היה לו מושג") כדי שהוא יוכל להתחיל לחשוב על לעבור את בחינת הבגרות במתמטיקה.

אחרי שפיין עשה את הבגרויות (כמה יחידות במתמטיקה היו לו שם, הוא לא זוכר) נשמר הקשר בין השניים. הוא החל ללמוד הנדסת תוכנה בבית הספר להנדסאים באוניברסיטת תל אביב ואפילו הפך להיות תלמיד של שמאי, שבאותו שלב גם החל ללמוד לדוקטורט וגם הפך למורה של פיין בטאי צ’י, ואז החל קריירה ארוכה בהייטק, שבמסגרתה גם עבר לאוסטרליה וחי בה כ־15 שנים. לפני כחמש שנים, ואחרי שיחה עם אשתו שהצהירה על רצונה להגר חזרה לישראל, פיין פגש את שמאי במהלך ביקור שנועד להכין את הקרקע לשיבה.

אותו מפגש הביא את השניים להפוך את החיים שלהם על ראשם ולצאת יחד להרפתקה נועזת: הקמת סטארט־אפ משותף בתחום האינטליגנציה המלאכותית והשחמט. לא רק החזון שבבסיס הרעיון של השניים היה מורכב ונועז אלא גם עצם השינוי שנבע מכך שלשניהם היה לא מעט מה להפסיד: הם היו מבוגרים בהרבה מרוב הסטארט־אפיסטים, היו להם משפחות וילדים והם השאירו מאחור קריירות ארוכות ומוצלחות.

● מוטב מאוחר - הפרויקט המלא

קורות החיים של שמאי, שאומר ש"חשיבה בתוך קופסאות חונקת מכל הכיוונים", תומכות בכך שהוא סבור כך כבר לא מעט שנים. יש לו תואר ראשון במתמטיקה ובפיזיקה מהאוניברסיטה העברית, תואר שני ודוקטורט ביסודות המתמטיקה והפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב והפוסט דוקטורט שלו הוא בכלל במדעי המחשב וממכון ויצמן. "מה שכן", הוא אומר "בדיעבד אני רואה שהיה לי מסלול מאוד ברור: מה שתמיד עניין אותי זה להבין את החשיבה האנושית. אני חושב שהיום אנחנו לא עוסקים בחשיבה אלא בחישוב. יש איזו אשליה שעולם האינטליגנציה המלאכותית מחקה את החשיבה האנושית ואני עומד על שתי הטלפיים האחוריות שלי ואומר שלא. אנחנו מאמינים שהשילוב של שיטות סימבוליות יותר שמנסות לתאר חשיבה אנושית עם השיטות הסטטיסטיות הנוכחיות יכול לעשות את הפריצה הבאה".

הסטארט־אפ שהקימו השניים ב־2015 - DecodeChess - מספק לשחמטאים שירות שמנתח מהלכים במשחק, מזהה רגעים שבהם ניתן היה לעשות דברים בצורה שונה וגם גוזר מהם המלצות לפעולה ומנסח אותם בשפה אנושית נגישה. פיין ושמאי הקימו את הסטארט־אפ בסיוע האקסלרטור Merage Future 45 שפותח עם פייסבוק, קרן פראט, משרד עורכי הדין יגאל ארנון וגו פייננס, ומיועד ליזמים בני 45 ומעלה.

"התשובה שהתוכנה נותנת לא תהיה מתמטית או סטטיסטית גרידא, אלא תשובה שאנחנו כבני אדם יכולים להתחבר אליה", מסביר פיין. "הסבר מסוג ‘בדקתי מיליארד אפשרויות וזה המסע הכי טוב’, לא עוזר לנו לקדם את החשיבה האנושית. זה כאילו שמישהו נותן לך את התשובה במבחן אמריקאי. אתה לא לומד מזה כלום. היופי בשחמט הוא שזה מאבק בין רעיונות וגם אם שיחקתי את המסע הנכון, יכול להיות שפספסתי המון אפשרויות שנמצאות שם בדרך וזה מה שאנחנו מביאים", אומר שמאי.

למעשה, הבחירה בתחום השחמט כזה שבו פועלת התוכנה שפיתחו השניים, נועד גם לספק שירות למיליוני שחקנים ברחבי העולם וגם לשמש כמעין הוכחת היתכנות שעשויה בעתיד להוביל ליישומה בתחומים אחרים לחלוטין.

"אתה לא מתחיל משהו ויודע בדיוק לאן הוא הולך", אומר שמאי. "כשהייתי נער, הייתי בין השחמטאים הטובים בארץ ואחרי הדוקטורט, כשכל הידע מהגוש המזרחי התחיל להגיע לארץ, גיליתי שלא הבנו כלום וחזרתי לזה. הבנתי ששחמט זה מקום נכון בהרבה ממתמטיקה לחקור בו את החשיבה האנושית. האתגר של חקר החשיבה האנושית הוא עצום. שחמט הוא עולם סגור עם כללים פשוטים, אבל עדיין מתקיימות בו אינספור אפשרויות".

כיום עובדים בחברה חמישה עובדים ועל אף שהיא עדיין לא עשתה שום מהלך שיווקי, כ־2,000 משתמשים בתוכנה וכ־10% מהם משלמים על השימוש בה. זה מעט, אבל השוק הפוטנציאלי עצום: ישנם בעולם כ־600 מיליון בני אדם שמשחקים שחמט וכ־200 מיליון מהם משחקים באינטרנט. 50 מיליון מאלו נחשבים לשחקנים רציניים. הם משקיעים במשחק זמן רב, יודעים טוב מאוד מה הם עושים ומאוד מעוניינים לשפר את יכולותיהם.

עליהם פיין ושמאי בונים והם מקווים שבמהלך השנה הקרובה יהיו להם מאות אלפי משתמשים והם יהפכו לשם מוכר בתעשייה. "אני לא יודע אם החברה הזאת יכולה להיות חד קרן, אבל אנחנו נכנסים לתעשייה עם הרבה מאוד כסף שלגמרי נמצא מתחת לרדאר", אומר פיין. "אני חושב שבעוד כמה שנים - כשהטכנולוגיה תבשיל יותר - נוכל לדבר על אפליקציות בתחומים אחרים, אבל בינתיים אנחנו בשחמט".

"כשיצאנו לדרך, כל-כך לא ידענו במה זה כרוך", אומר פיין. "זה כמו לגדל ילדים. אם אתה מבין מראש את הקושי, אתה לא תיכנס אליו אבל בדיעבד אתה שמח", צוחק שמאי. "לקחנו חסכונות שעמלנו עליהם במהלך החיים והשקענו אותם מתוך אמונה שמה שאנחנו עושים זה דבר גדול שיש לו משמעות", אומר פיין.

בגיל שאפשר "לשים פס"

כשהם נשאלים איך הסביבה הגיבה להחלטתם לצאת לדרך, פיין מצחקק. "אנשים פכרו ידיים בעצבנות ובתקווה, אבל אני חשבתי כבר אז שכשיגיע זמני לעבור לעולם שכולו טוב, אני אצטער שלא עשיתי את זה, והיה לי ברור שאני חייב לנסות גם אם זה ייכשל. זה בכלל לא היה בר דיון מבחינתי. רציתי ליצור משהו חדש. ליצור שינוי, ליצור חברה חדשה, ליצור מקום שאנשים עובדים בו וגם רצון לשנות את עולם האינטליגנציה המלאכותית".

שמאי אומר שבסביבתו אנשים דווקא לא ניסו להניא אותו מלהקים את DecodeChess. "אנשים מכירים אותי כמישהו שתמיד עושה מה שבראש שלו. יש לי חבר שעד היום מעריץ אותי שעזבתי את האקדמיה בכזאת קלילות וחושב שזה מעשה אמיץ אבל אני חושב שזה ממש לא", הוא מחייך.

פיין אומר שבעיניו, היתרון העיקרי של הקמת סטארט־אפ בגיל מבוגר מגיע מכך שליזמים מבוגרים יש "נחישות ובהירות מאוד גדולה. זה לא רק ברמת התוכנה או הביזנס אלא גם ברמת היחסים בחברה, וזה שאפשר לדבר אצלנו בצורה חופשית ולשמוע ביקורת. זה לא רק כמה זמן אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים אלא גם איך אנחנו עושים את זה. אני חושב שכל הדברים הללו מגיעים מבגרות ושאנחנו עובדים עם הרבה פחות אגו מאשר אנשים צעירים. מצד שני, יש הרבה פחד. לי יש שני ילדים קטנים והייתי רוצה לעזור להם כלכלית בעתיד וחלק גדול מהחסכונות שלנו הלך לחברה. כבר כמה שנים שאנחנו עובדים בלי משכורות למרות שגייסנו קצת כסף - כמה מאות אלפי דולרים - מחברים ומשפחה ועוד מעט אנחנו צפויים לעשות גיוס משמעותי יותר של ארבעה מיליון דולר".

גיוס הכסף הוא עניין בפני עצמו. שמאי אומר שהוא מכיר מחקרים על כך שמנהלי קרנות הון סיכון נוטים להשקיע ביזמים צעירים על אף שיזמים מבוגרים מביאים איתם לשולחן ניסיון רב שמיתרגם לשיעור הצלחה גבוה יותר, אבל פיין אומר שהיחס כלפיהם דווקא היה ענייני. "תראה, אנחנו לא באים כמו איזה שני אולדיז אלא עם אנרגיה ועם התלהבות ועם אור בעיניים. נראה לי שכשאתה בא עם זה לשולחן, ועם הניסיון, אז מסתכלים עליך אחרת".

שמאי אומר שבגיל מסוים "אתה כבר פשוט שם פס על מה שאנשים חושבים עליך. אתה יודע מה אתה שווה ולא שווה, ולא עסוק בלהוכיח דברים אלא נהיה ממוקד בלעשות את מה שאתה רוצה לעשות. יהיה לי עצוב מאוד אם הפרויקט ייכשל, אבל אני לא אצטער לרגע על ההחלטה הזאת. מה, לא לנסות ולא לתת ליצירתיות שלי לפרוץ? בן אדם צריך לקחת אחריות על המעשים שלו ולפעול בתוך אי ודאות וזה בדיוק מה שסטארט־אפ עושה".