הכול כשר למען הבחירות: איזה קלף ישלוף טראמפ למען נתניהו ולמה הוא מצפה בתמורה

אמירות פוליטיות של חודש אוגוסט הן כבועות סבון. הן מופרחות לחלל האוויר, שורדות בין חמש לשבע שניות באוויר הדחוס והמהביל, משמחות לבבות ילדים ולא מותירות חותם. אזרחי מדינת ישראל של בחירות מועד ב' אינם מעוניינים בסיפורים, קשקושים, ספינים ושמועות. הסקרים, למי שעדיין מנסה להבין מהם דבר מה, אינם רלוונטיים כלל בקיץ הרותח. הכול ייפתח מחדש ב-1 בספטמבר.

כרגע הציבור נופש ומנסה להתעלם משנת הבחירות-המשולשת המקוללת, עם ממשלה לא מתפקדת וצוות יחצ"נים בצמרת השלטון המנסה להפוך כל אבן כדי לגרום לבריתות בינלאומיות טבעיות ושגרתיות להיראות כאירועים היסטוריים. כך הפכה חתימה על שורה של הסכמי שיתוף-פעולה עם אוקראינה בתחום התיירות (שיפור יעד התיירות באומן), חינוך (לימודי השפה העברית והאוקראינית) ותעשייה (שכירת כמה חדרי משרדים בירושלים שישמשו כמרכז הייטק לשיתוף-פעולה עם אוקראינה) - לאירוע מכונן.

כבר בינואר 2019, לפני שבעה חודשים, חתם שר הכלכלה אלי כהן על הסכם סחר חופשי מעודכן עם מקבילו האוקראיני, סטפן קובייב, שכלל הפחתות מכסים על יצוא תוצרת ישראלית לאוקראינה ועל יבוא לישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא אוקראינה הקודם פטרו פורושנקו הצטרפו למעמד החתימה לפוטו-אופ ולא נרשמה התרגשות עצומה. זה היה הסכם הסחר החופשי הרביעי במהלך 12 החודשים האחרונים. קדמו לו הסכמי סחר חופשי עם קנדה, פנמה ומדינות אפט"א (איסלנד, ליכטנשטיין, נורבגיה ושווייץ).

מקבץ ההסכמים בין המדינות, אשר במקרה הטוב היו פרי עבודה של ראשי אגפים במשרדים הרלוונטיים והצדיקו לחיצת ידיים בין מנכ"לי משרדים, הפכו למשלחת גדולה לאוקראינה בראשות נתניהו. נשיא אוקראינה החדש והיהודי, וולודימיר זלינסקי, הוזמן לביקור ויבוא בהקדם ואף ידון בהרחבת הסכם סחר החוץ. אך את האמת על נסיעת נתניהו לאוקראינה באוגוסט 2019 יש לומר. היא נרקמה למטרות קמפיין בלבד, משיכת קולות יוצאי אוקראינה בישראל ומיצוב המעמד של נתניהו.

הקמפיין של הליכוד, בצדדיו החיוביים, מבשר על נתניהו כמנהיג המנוסה והגלובלי. אלא שסלוגן מדויק יותר יכול היה להיות "נתניהו מנהיג זהיר". שנים שהוא נמנע מלגרור את צה"ל ואת ישראל למבצעים גדולים. צוק איתן הייתה המלחמה החריגה שנמשכה 57 יום ועלתה לנו ביוקר. גם בתחום המדיני, אפשר להכתיר את נתניהו כמנהיג המהוסס, הקפוא. לבטח אינו יוזם או מחפש שינוי עבור המרחב שלנו בין הים לירדן.

אבל בליכוד רוצים להתמקד בנתניהו שיכול בהינף אצבע להתקבל ולהתנהל אל מול מוסקבה, וושינגטון, הודו ויפן. זהו הישג שלו בעמל אישי, והקמפיין שלו מעוניין להציב את תמונת מערכות היחסים האלה אל מול פני הציבור בכל עת. לשם כך הוא רתם את יחסי החוץ של המדינה.

המתנה של נתניהו

כל זה מביא אותנו לחלק הסופי והאולטימטיבי של הקמפיין. מה יעניק טראמפ כמתנה הפעם כדי לגרום לישראלים לראות בנתניהו את המנהיג הגלובלי והמדינאי העליון? רובם ממילא רואים אותו כך, אך נתניהו אינו מסתפק במהלכי העבר.

לפני מספר חודשים ביקר בישראל הסנטור לינדזי גרהאם, אחד מבכירי המפלגה הרפובליקאית ומי שנותר מקורב לטראמפ בשנה האחרונה. גרהאם דיבר על כינון הסכם הגנה בילטרלי (Defense Treaty). אמנות הגנה מן הסוג הזה קיימות כיום בין ארה"ב לעשרות מדינות אך לא עם מדינת ישראל, והעבודה על אמנה כזו עשויה להימשך שנים ומצריכה אישור של הסנאט האמריקאי.

יומיים לפני פיזור הכנסת ה-21 צייץ הנשיא טראמפ: "אני מקווה שהרכבת הקואליציה תסתדר ושביבי ואני נוכל להמשיך לחזק את הברית בין המדינות. יש עוד הרבה שניתן לעשות", הוא כתב ורמז של שדרוג יחסי הביטחון. עד 17 בספטמבר נותר זמן ויש מספר אפשרויות למתנות פוליטיות: ביקור הנשיא בישראל, טיסת מסוק מעל מותניה הצרים של המדינה ונחיתה ב'רמת טראמפ', היישוב העתידי על שמו של הנשיא, סיפוח של אחד מן הגושים ו/או המתנה הגדולה מכולם: ציוץ או הכרזה על הכוונה לכרות עם ישראל אמנת הגנה.

במקביל תעלה מיידית שאלת התמורה. מה נתניהו מבטיח לטראמפ במענה להכרזת ענק כזו? יש לא מעט אפשרויות גם בצד הזה של המשוואה, למשל בצורת הסכם השלום עם הפלסטינים, אך ייתכנו גם אפשרויות אחרות לתמורה בעלת ערך עבור האמריקאים.
הנקודה המעניינת מכול היא כיצד הנשיא טראמפ, עם איבתו הידועה ל"לוזרס" ואמונתו האישית באמנות עשיית העסקאות כדרך דיפלומטית להגשים מדיניות, יתכונן לאפשרות שלנתניהו שוב יהיה קשה להרכיב ממשלה. הייתכן שכבר עכשיו, עם הציוץ משבוע שעבר שרמז לחולשת נתניהו אם ייכנע ויסכים להכניס את חברות הקונגרס לישראל, הוא מזהה סימנים מדאיגים בירושלים להמשך שליטת נתניהו?

האמירות של טראמפ

ההתייחסות האחרונה של הנשיא טראמפ ליהודי ארה"ב כ"חסרי נאמנות" בשל תמיכתם הפוליטית במפלגה הדמוקרטית (80% מהם תומכים במפלגה הדמוקרטית במערכת בחירות אמצע הקדנציה, 2018, למשל) נוגעת בעצב הרגיש ביותר של הקהילה היהודית הגדולה והחשובה שמחוץ לגבולות המדינה. טראמפ אמר דברים מעליבים לאורך השנים ("לדבר ליהודים רק דרך הכסף"), אך זו האמירה הקשה ביותר. אוהדיו בישראל מנסים לשכך את הפצע ומציינים שהוא דיבר על היעדר לויאליות לישראל, לא לאמריקה מולדתם. אבל מרבית יהודי ארה"ב עדיין בהלם מן הטקסטים החשוכים. מדוע היחס המזלזל הזה מגיע ממנו? טראמפ חושב על דבר אחד בלבד: על הקלפיות של נובמבר 2020. מבחינתו, כל פעולותיו למען נתניהו, לבחירתו מחדש, צריכות להיתפס כפעולות למען מדינת ישראל, והציפייה שלו היא לקריסת התמיכה היהודית במפלגה הדמוקרטית.

האימוץ של פרץ

במפלגות ימינה והליכוד עושים מאמץ לחזק ולאמץ אל ליבם את עמיר פרץ. לאו דווקא מרצון עמוק להכניסו לקואליציה הבאה או לשבץ אותו ואת אורלי לוי-אבקסיס במשרות שרים כלכליים. המניע לתמיכה והחיבוק הוא טקטיקה להעלות את מספר המנדטים של העבודה. זו הסיבה לכותרות המפנקות ב"ישראל היום" והדיונים האידיאולוגיים-כלכליים בין בנט לפרץ במהלך השבועות האחרונים. זו דרכם של ימינה והליכוד לקוות שכחול לבן תצטמצם.

האפרוריות של גנץ

סיפור משרד החקירות CGI ששכר יו"ר כחול לבן בני גנץ לא ירד מסדר היום והוא מלווה בתחושה כללית שגנץ הוא מועמד אפרורי. בכחול לבן מאמינים שאסטרטגיה ממלכתית, דיבור מתון ועמידה יציבה אל מול הירי בצרורות מאת הליכוד, יבצר בעיני הציבור את דמותו של גנץ כמנהיג בעל חוט שדרה ואיפוק. אך האסטרטגיה הזו מביאה גם תחושה חולמנית, חלל ריק ותובנה שגנץ אינו מוכן להפשיל שרוולים כדי להיות חלק מן הקרב על ההנהגה.

לפיד נפגע עמוקות משכירת חברת CGI מבלי שידע על כך ובעיקר זעם על הטענה שלפיה אחד מחברי הכנסת הבכירים ביותר במפלגה, איש יש עתיד, חיפש חומרים על גנץ או עסק בהדלפות. לפיד תקף היום (ה') בחריפות את "ידיעות אחרונות", העיתון שעבד בו בעבר, על הפרסומים הללו.

בשיחות פנימיות אומרים בכירי כחול לבן שההחלטה של גנץ לעבוד עם צביקה נווה, בעלי CGI, הייתה טעות חמורה. ראשי המפלגה משוכנעים שנווה עומד מאחורי ההדלפות על קיומה של חקירה פנימית בחוסן לישראל, ושנווה סייע לליכוד להגיע למידע. זו האשמה חמורה כמובן. "גלובס" פנה לצביקה נווה לשוחח עמו על ההאשמות הללו, אך נווה לא הסכים להתייחס. בחברת CGI לא משוחחים עם כלי התקשורת, נאמר לנו. לפני כמה שנים התראיין נווה לגדי פרץ מ"גלובס". הוא בהחלט יודע לדבר עם התקשורת כאשר הוא מעוניין בכך.