המנכ"לים זונחים גישת מילטון פרידמן והתכונות הנדרשות ליזם: מה קרה השבוע בהייטק

חברות ההייטק הגדולות בעולם היו שותפות לגיבוש ההצהרה על כך שהרווח אינו הדבר היחיד שחשוב, הדברים האפלים במרקטפלייס של פייסבוק, והתפקיד החדש של מפקד 8200 לשעבר • כל מה שהיה השבוע בתעשיית ההייטק

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס
181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס

הרשמו לקבלת הסיכום השבועי של גלובסטק - ישירות אליכם

הסיפור הכי מדובר בעולם העסקי העולמי בשבוע החולף היה הצהרה של "השולחן העגול של העסקים", מועדון מנכ"לים של כ-200 מהחברות המשפיעות ביותר באמריקה - הפורום הכריז על מטרה חדשה לעסקים, תוך התעלמות ממשנתו של מילטון פרידמן. בעוד שפרידמן - אחד הכלכלנים המשפיעים מאז ומעולם - טען כי האחריות של עסקים היא אחת ויחידה - להגדיל את הרווחים, בפורום המנכ"לים התייחסו לבעלי עניין (Stakeholders) לפני שהתייחסו לבעלי המניות (Stockholders).

המנכ"לים הפנימו כי יש בעיה בקפיטליזם במתכונתו הנוכחית - ההצלחה של החברות שלהם גורמת לפערים כלכליים-חברתיים, לניצול, לזיהום, לבעיות פרטיות ועוד. הם הכריזו כי מעתה הם יצרו ערך ללקוחות, ידאגו לעובדים שלהם, יתנהגו בהוגנות עם הספקים שלהם ויתמכו בקהילה שלהם. על המכתב חתומים גם מנכ"לים ומייסדים של חברות הייטק - אפל, אמזון, IBM, מיקרוסופט, גוגל, אורקל, דל, סיסקו ועוד.

ההצהרה גררה תגובות מכל עבר. במאמר המערכת של ה"אקונומיסט", למשל, הסכימו שיש בעיה עם הקפיטליזם, אך טוענים כי הדרך צריכה להיות אחרת - חיזוק הממשל והרגולציה, עידוד תחרות, החלשת מונופולים וצמצום הריכוזיות. במאמר נטען צריך דווקא להפוך את בעלי המניות לדומיננטים יותר, למשל, ינסו להשפיע באספות בעלי מניות, שלא דרך בתי ההשקעות שמייצגים אותם היום. כך הם יוכלו לדאוג לרווחת הציבור כולו. במאמר נטען כי אחרת יהיה קשה מאוד לקבוע מה הערכים אותם החברה צריכה לקדם. יש בטיעון הזה מידה רבה של צדק (בראיון עם אסף רפפורט, מנכ"ל מיקרוסופט מרכז פיתוח ישראל, שפירסמתי באחרונה, שאלתי אותו על כך, בעקבות ההשתתפות של מרכז הפיתוח במחאות שנערכו בישראל).

עם זאת, אי אפשר לסמוך על כך שבעלי המניות אכן יהיו דומיננטים יותר. יותר מכך, צריך להסתכל על המגמה שמתרחשת בוול סטריט בשנתיים-שלוש האחרונות, בהובלה של חברות ההייטק - החלשה של בעלי המניות ומתן כוח מופרז למייסדי החברות.

האם זאת הצהרה חלולה? קשה להגיד. גם לא ברור איך תבוא לידי ביטוי בפועל. אולם לזניחת העיקרון הכי חשוב של עולם העסקים יש חשיבות גדולה. בטווח הארוך זה עשוי להוביל לשינוי תרבותי ועסקי שבמסגרתו מנהלי החברות יבינו כי יש להם אחריות רחבה יותר לסביבה שבהם הם פועלים. יכול להיות שיהיה צורך לייסד פרקטיקות חדשות. כך למשל, ב"אקונומיסט" ביקרו את ההחלטה של מיקרוסופט להשקיע 500 מיליון דולר בבניית דירות בסיאטל, צעד שלא מקדם יעילות, לדבריהם. ועדיין, ככל שהחשיבה על בעלי העניין האחרים תחלחל לפעילות החברה, יכול להיות שיהיה צורך בפחות צעדים חריגים כמו השקעה כמו של מיקרוסופט.

לכתבה המלאה על ההצהרה.

 

מי בכלל זוכר מה זה רווח?

בהמשך לטקסט הקודם, זניחת השורה התחתונה העלתה בי גיחוך כשחשבתי על תעשיית ההייטק. בשנים האחרונות הדגש בקרב חברות רבות הוא על השורה העליונה, על צמיחה מהירה, על חשבון הרווחים. החברות משקיעות סכומי עתק בשיווק ומכירות על מנת לצבור נתח שוק גדול ככל שניתן. אין להן שום בעיה לשרוף מזומנים של בעלי המניות, בעיקר בשוק הפרטי אך לא רק.

בעתיד החברות מתכננות כמובן לשפר את מבנה ההוצאות, אך גם אז שיעורי הרווחיות לא צפויים להיות גבוהים במיוחד (לפחות בשנים הראשונות). אם מחשבה על השורה התחתונה לא מסייעת מספיק ל-Society, שיעורי צמיחה גבוהים בטח לא עוזרים. הם אמנם מגדילים תעסוקה (למשל צריך הרבה אנשי שיווק), אבל בסוף הכסף לא הולך לדיווידנדים לבעלי המניות. מי שעוד נהנה הם עובדי תעשיית ההייטק, שנמצאים בדרך כלל בעשירונים הגבוהים.

אין לי דרך להוכיח זאת אבל נראה לי שגישת הצמיחה המהירה היא לא יעילה מבחינה כלכלית. כשמשתוללים עם הוצאות, אין דרך לדעת איפה הכי יעיל להשקיע את הדולר השולי. לא מעט פעמים שאלתי מנכ"לים איך הם יודעים מתי להפסיק להשקיע בצמיחה מהירה, או איך הם מחליטים מה שיעור הוצאות השיווק הרצוי. אין לזה כמובן תשובה נכונה אחת, אבל בעיקר התרשמתי שלא מאתגרים מספיק את אסטרטגיית הצמיחה המהירה.

 

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

1. מחקר חדש מצא: אלה התכונות שמאפשרות להפוך רעיון מהגראז' לאקזיט של מיליארדים. "לא מדברים על בית הקברות של ההייטק, אנחנו רוצים להפחית את שיעור הכישלון מ־90% ל־70%", אמר החוקר ד"ר יחיאל רווה מאוניברסיטת בר אילן. לכתבה המלאה של יסמין יבלונקו.

2. בוב רייטר מחברת באייר, שמוביל את המו"פ של פעילות החקלאות הגדולה בעולם, מתאר בראיון ל"גלובס" את השפעת הטכנולוגיה על החקלאות ("תאפשר לייעל את הגידול עד רמת הצמח הבודד"), מסביר למה הוא אופטימי לגבי המיזוג עם מונסנטו למרות 18 אלף תביעות נגדה, ומדבר על שיתוף הפעולה עם אבוג'ן הישראלית: "הוא לא נראה מבטיח כמו בהתחלה". לראיון של גלי וינרב ויסמין יבלונקו.

3. המרקטפלייס של פייסבוק הושק לפני שלוש שנים, וכיום אחד מכל שלושה אמריקאים עושה בו שימוש. זירת המסחר הפכה למקום שבו מוכרים שאריות מזון, שיניים תותבות ואיפור משומש. כתבה של וול סטריט ג'ורנל על המערב הפרוע של פייסבוק, ועל הדרך של הרשת החברתית לצמצם את התופעה. כתבה של "וול סטריט ג'ורנל", שעסק השבוע גם בשיטות לעקיפת האיסור למכור נשק במרקטפלייס.

4. הרשת החברתית טוויטר הודיעה השבוע כי חסמה מעל 900 חשבונות סיניים שהשתמשו בקידום ממומן כדי לחתור תחת הלגיטימיות של תנועת המחאה בהונג קונג, לאחר שגילתה כי הם מקושרים לממשלת סין. בטוויטר החליטו כי גופי מדיה וחדשות שקבלת ההחלטות בהם נשלטת ע"י מדינה כלשהי לא יוכלו לבצע פרסום ממומן. לכתבה המלאה.

5. משאבת הנקה שאוספת מידע, הולוגרמות שמספקות מידע לרופאים בלי להביט במסכים וניטור מרחוק של בתי חולים - חברת פיליפס בונה מסלול בריאות מקיף ועתידני לצרכן. יארון טס, סמנכ"ל חדשנות ואסטרטגיה בחברה, אומר שהטכנולוגיות קיימות, אבל הדרך להטמעתן ארוכה: "רופאים בבתי חולים לא מרגישים אחראים לבריאות החולים, אלא שתפקידם לתקן מה שמקולקל. לכן המערכת קורסת". לראיון המלא.

6. מחקר מדיניות חדש של ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מציע לרשתות החברתיות קריטריונים ברורים בהתמודדות עם ביטויי שנאה: "ניטור התוכן וההכרעות לגביו - מהדילמות המשפטיות הגדולות של דורנו". איך עושים סדר בשנאה שמציפה את האינטרנט, ועל מי מוטלת האחריות? אושרית גן-אל עם הפרטים.

7. פיענוח פשעים וזיהוי רמאים: איך הפך הקול שלנו לטביעת האצבע החדשה? כתבה של ה"וול סטריט ג'ורנל".

8. המהלך של פייסבוק הצליח? ב-FTC סבורים כי המיזוג עם אינסטגרם עשוי לבלום את פירוקה. 

9. בכירים באמזון תרמו ליו"ר ועדת ההגבלים העסקיים בקונגרס שחוקרת את החברה. לידיעה המלאה.

10. חיסיון פסיכולוגי? לא אם אתם עובדי קבלן של פייסבוק. לידיעה המלאה.

11. קורקינט חשמלי חדש יסיע את עצמו באופן אוטונומי לתחנת ההטענה. לידיעה המלאה.

 

ומה בתעשייה?

● נדב צפריר, לשעבר מפקד 8200, מונה ליו"ר משותף בחברת סולאראדג' בשל מחלתו של יו"ר החברה, המייסד גיא סלע, שמשמש גם כמנכ"ל שלה. כמה ימים לאחר מכן עידכנה החברה כי במצבו הבריאותי של סלע חלה החמרה משמעותית וכי הוא ייעדר מתפקיד המנכ"ל. דירקטוריון החברה מינה את צבי לנדאו, סגן הנשיא למכירות בחברה מאז 2009, לתפקיד המנכ"ל בפועל. מינוי נוסף בחברה הוא של אורי בכור, שמונה לסמנכ"ל התפעול.

● יואל נוה, לשעבר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מצטרף לחברת הפינטק הישראלית פייוניר (Payoneer). נוה יוביל בפייוניר את פיתוח תחום ההון החוזר.

 

אקזיטים:

● החברה הישראלית פרימטראיקס (PerimeterX), המפתחת טכנולוגיה לזיהוי וחסימת בוטים, הודיעה על רכישת הסטארט-אפ הישראלי פייג'סיל (Pageseal). סכום העסקה לא נחשף, אך ידוע כי עד הרכישה, פייג'סיל גייסה מיליון דולר מהמשקיע הפרטי אלון ארבוב ומהפמילי אופיס Clear Future . פרימטראיקס הוקמה ב-2014 על-ידי עמרי אילוז, עידו ספרותי ואופיר אשכנזי, והיא מעסיקה כיום כ-150 עובדים, כמחציתם במשרדיה בתל-אביב. בפברואר האחרון, החברה השלימה גיוס הון בהיקף של 43 מיליון דולר, בהובלת קרן Scale Venture Partners , ובסך הכל גייסה כ-80 מיליון דולר. לידיעה המלאה.

● חברת האד-טק הישראלית S&W Media Group נמכרה לחברת Bright Mountain Media האמריקאית תמורת 23 מיליון דולר במניות ו-750 אלף דולר במזומן. מרבית מהסכום יועבר בתשלום מראש, והיתרה בהתאם לעמידה ביעדים. החברה הנרכשת הוקמה ב-2015 על ידי נדב סלוצקי, ג'ואי וינשמן ואלי דסטניק. חברת S&W Media Group עוסקת בפרסום באינטרנט ומפתחת אפליקציות ייעודיות לטלוויזיות חכמות. לפי החברה, מאז הקמתה היא הסתמכה על תזרים מזומנים פנימי בלבד ולא גייסה הון חיצוני. לידיעה המלאה.

● חברת MD Clone, המאפשרת לחוקרים ולרופאים לבצע מחקר במאגרי "ביג דאטה" של החולים בבית חולים, מבלי לסכן את פרטיותם, גייסה 26 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 41 מיליון דולר). MD Clone הוקמה ב-2016, על ידי בועז גור לביא, לוז ארז וזיו אופק. את הסבב הובילה קרן aMoon של מריוס נכט, והשתתפו בו המשקיעות הקיימות בחברה, הקרנות אורבימד ולייטספיד. לידיעה המלאה.

● קצת פחות משלושה חודשים לאחר שסגר סבב גיוס A בהיקף של למעלה מ-17 מיליון דולר בסבב A בהובלת אינטל קפיטל, הודיע הסטארט-אפ הישראלי TriEye (טריאיי) על פתיחת הסבב והוספת משקיע נוסף - יצרנית רכבי היוקרה הגרמנית פורשה, באמצעות זרוע ההשקעות של החברה. פורשה השקיעה 1.5 מיליון דולר. טריאיי הוקמה ב-2017 על ידי אבי בקל, עומר קפח ופרופ' אוריאל לוי. החברה מפתחת חיישן המסוגל לראות בתנאי תאורה ומזג אוויר קשים כמו ערפל או סופות אבק כבדות והוא מיועד בעיקר לשוק הרכב האוטונומי. לידיעה המלאה.

● חברת הסטארט-אפ Versatile Natures, המייצרת חיישן IOT למנופי בנייה, השלימה סבב גיוס הון של 5.5 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2016 על-ידי מירב אורן, המכהנת כמנכ"לית; ברק כהן ודני הרמן, מנהל הרכש של החברה - שלושתם יוצאי אינטל ו-HP. את סבב הגיוס הובילה קרן רוברט בוש. זהו סבב הסיד של החברה, והשתתפו בו גם הקרנות Conductive Ventures ו-Root Ventures והמשקיעים הפרטיים, לי קספר ורוב פיליפוט, שניהם מומחים בטכנולוגיות בנייה. לידיעה המלאה.

● חברת הומיז (Homeis), שפיתחה רשת חברתית למהגרים, גייסה 12 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה 16 מיליון דולר). החברה הוקמה בסוף 2017 על ידי רן הר נבו וחנן לשובר. את הגיוס הנוכחי הובילו הקרנות ספארק וקיינן פרטנרס, והשתתפו בו גם סמסונג נקסט, Abstract VC, מייסד ומנכ"ל טאבולה, אדם סינגולדה, מייסד רדיט אלכסיס אוהניאן ומנכ"ל AOL לשעבר, טים ארמסטרונג.

● חברת קרופקס (CropX), שפיתחה מערכת השקיה אוטומטית, גייסה 10 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה כ-21 מיליון דולר). החברה הוקמה בשנת 2015 על ידי יצחק בנטאויץ', שכבר אינו פעיל בחברה. ב-2016 הצטרף תומר צח כמנכ"ל החברה. בסבב הגיוס השתתפו בין היתר קרן Armada, Tal capital, גרמין8 ונצ'רס, קרן Innovation Endeavors, קרן ההון סיכון האמריקאית פיניסטר (Finistere Ventures), וכו'.