אחרי שהתעשיינים השקיעו מיליארדים על הפחתת זיהומים – המדינה רוצה ללמד אותם איך להרוויח מזה

בתום הליך מכרזי שנמשך יותר מחצי שנה, משרד הכלכלה והתעשייה והמשרד להגנת הסביבה בחרו במרכז ויץ לפיתוח בר-קיימא לזכיין שיפעיל את המרכז החדש להתייעלות במשאבים בתעשייה.

המרכז צפוי להיפתח בעוד כחודשיים, ובמשרדי הממשלה אומרים כי הוא יהווה עוגן מקצועי לאלפי מפעלים, רובם קטנים ובינוניים, בהיבטים הקשורים להתאמת סביבת הייצור בתעשייה לרגולציה הסביבתית המתרחבת. פעילות המרכז תמומן במשותף על-ידי המשרד להגנת הסביבה ועל-ידי משרד הכלכלה והתעשייה, בהיקף כולל של 51 מיליון שקל על פני תקופה של 5 שנים, וזאת כשחברות תעשייתיות שיקבלו שירותים מהמרכז ישלמו לו עוד כ-30 מיליון שקל. בתוכנית מעורב גם משרד האוצר.

התעשייה בישראל מסמנת במהלך העשור האחרון את הרגולציה הסביבתית כאחת הרגולציות המכבידות ביותר על פעילותה השוטפת: על-פי נתוני משרד הכלכלה, במהלך העשור האחרון התעשיות השקיעו בכל שנה כ-3 מיליארד שקל בממוצע על הטמעה של אמצעים המיועדים להפחית פליטת מזהמים לסביבה.

במשרדי הממשלה מתייחסים להשקעות אלה כ"כיבוי שריפות", כך שבעוד שהן מהוות פתרונות קצה מהירים לבעיות של זיהום אוויר או זיהום מים בעקבות פעילות תעשייתית, הן לא ממונפות באופן שמאפשר לחברה המשקיעה להשיא מהן רווחים.

במסגרת עבודת מטה משותפת שנעשתה בשנה האחרונה במשרד להגנת הסביבה ובמשרד הכלכלה, נבחן המצב בישראל לעומת מדינות שחברות בארגון ה-OECD, ועלה כי מחצית מהכסף שמושקע במדינות אלה על פתרונות ייצור בעלי חתימה סביבתית נמוכה - מהווה השקעה על מוצרים ועל פיתוח של טכנולוגיות חדשניות שמייעלות את השימוש במשאבים במסגרת תהליכי הייצור.

ראש מינהל התעשיות במשרד הכלכלה, עוז כ"ץ, אומר בשיחה עם "גלובס": "שמנו לעצמנו יעד להשוות את המצב בישראל למצב במדינות ה-OECD בתקופה של 4-5 שנים. עד כה, האופן שבו נעשו ההשקעות בנושא זה לא היה מיטבי, הן מבחינה סביבתית והן מבחינה כלכלית לחברה המשקיעה ולמשק הישראלי, ועם פתיחת המרכז החדש, התעשייה הישראלית תוכל להיחשף לחזית העולמית של הידע והטכנולוגית שקשורים לתחומי הייצור הנקי, ובמקביל גם תקודם ההטמעה של טכנולוגיות חדשניות שיפותחו בישראל".

המרכז החדש יופעל על-ידי מרכז ויץ שאליו חברה לטובת המכרז של המדינה גם ההסתדרות הציונית. בעבר המרכז הוביל פיילוט מטעם ארגון הפיתוח של האו"ם (UNIDO), ובמסגרתו נבדקו דרכים להתייעלות משמעותית במשאבים ב-7 מפעלים המשתייכים לענפים שונים במשק הישראלי. מנכ"לית מרכז ויץ היא עדי דישון, והיא צפויה לעמוד גם בראש המרכז החדש להתייעלות במשאבים.

בדיקה שנעשתה במשרד הכלכלה העלתה כי למרכז החדש יש פוטנציאל טיפול בכ-4,500 מפעלים בכל רחבי הארץ, רובם הגדול נחשבים מפעלים קטנים או בינוניים שמעסיקים עד כ-400 עובדים. במשרד הכלכלה אמרו כי מדובר במפעלים המשתייכים לכלל ענפי התעשייה, מכימיה ומתכת ועד נייר ופלסטיק.

רוב השירותים שיוענקו על-ידי המרכז להתייעלות במשאבים יהיו שירותי ייעוץ והכוונה מקצועיים לתעשיינים, ועל-פי הערכות במשרדי הממשלה, כל תוכנית כזאת עשויה להסתכם בסכומים של כמה מאות אלפי שקלים. השירותים יתבססו על ניתוח האתגרים וההזדמנויות המייחדים כל מפעל במסגרת תהליכי הייצור שלו, וזאת תוך זיהוי של שיטות וטכנולוגיות ייצור חדשות בעולם, שהטמעתן תוביל להפחתת זיהומים ולצמצום פסולות תעשייתיות מסוגים שונים, וזאת לצד שדרוג של אמצעי ייצור.

במשרד הכלכלה אמרו היום כי חברות שיצרכו את שירותי המרכז להתייעלות במשאבים ויעברו את שלבי הייעוץ הפרטניים, יקבלו גישה מקוצרת לתוכניות סיוע נוספות של גופים ממשלתיים, כמו רשות החדשנות ורשות ההשקעות. במצבים שבהם חברה תבקש לפתח טכנולוגיית ייצור נקייה, ותידרש לשם כך למענקים מתאימים - רשות החדשנות תתאים לה סל כלים רלוונטי. במקרה שחברה תבקש לרכוש טכנולוגיות ייצור חדשות שייעלו תהליכים פנים-מפעליים ויפחיתו את החתימה הסביבתית במסגרת תהליכי הייצור - החברה תהיה זכאית לקבלת מענקים מרשות ההשקעות.

"הקמת המרכז החדש מוכיחה כי אפשר לקדם הגנה על הסביבה ופיתוח כלכלי בו-זמנית, והמהלך הזה יהיה לטובת כל הצדדים שמעורבים בו", אמרה סמנכ"לית בכירה לתעשיות במשרד להגנת הסביבה, שולי נזר.

לפני כשלושה חודשים משרד הכלכלה בחר בקבוצה שמורכבת ממכללת אורט בראודה, תפן ו-ESI להובלת התוכנית להקמת המכון לייצור מתקדם בצפון, וזאת בתקציב של 35 מיליון שקל. תפקידו של המכון, שצפוי להיפתח בקרוב, הוא להוות זרוע מבצעת של המדינה בכל הקשור לתכנון ולהטמעה של רכיבי ייצור מתקדמים לתעשיות המסורתיות, וזאת במטרה להעלות את רמת הפריון ולשפר את כושר התחרות שלהן בשווקים.