מיסטר G | פיצ'ר

רוברטה'ס בורגר בהרצליה: גם שפים רציניים פותחים לאחרונה המבורגריות, וחובבי הז'אנר מרוויחים

בשנים האחרונות נוטה הכף לטובת אוכל הרחוב המהיר והזול ולרעת ה"פיין דיינינג" • הרבה מסעדות נסגרות, ואינספור מזללות רחוב נפתחות, חלקן מעניינות לא פחות. למשל, רוברטה'ס בורגר בהרצליה

המבורגר/ צילום: חיים יוסף
המבורגר/ צילום: חיים יוסף

כמה רחוק הייתם נוסעים בשביל המבורגר? אני למשל, לא הייתי יוצא מהעיר. טוב, בתור תל-אביבי, העיר שמרוב המבורגריות עוד מעט לא יישארו בה פלאפליות ושווארמיות, הרעיון לצאת מתחום השיפוט המוניציפלי לטובת הקציצה המהוללת, טובה ככל שתהיה, נשמע לי כמעט הזוי. אחרי הכול, גם בלי לפתוח רשימות, מדובר בכרך המארח בין היתר את ההמבורגרים של אמריקה (אחד העם פינת אלנבי, הטובה שבקציצות לטעמי), פרוזדור, ויטרינה ואחרים, מקום שבו אפשר לתקוע המבורגר גם במסעדות סטייקים איכותיות כמו מיטבר והדסון (רשימה חלקית כמובן), ועוד.

נדרשתי כבר בעבר לשאלה העקרונית כמה אפשר לכתוב על המבורגר (או פיצה או שווארמה לצורך העניין) במדור ביקורת מסעדות. ובכן, עזבו רגע את השאלה האם מדור מסעדות אמור בכלל להתעסק באוכל רחוב (כן, במיוחד אם אין מדור ביקורת אוכל רחוב בעיתון שלו). מצב העניינים הוא כזה, שכרגע יותר ויותר מסעדות נסגרות, מעט מאוד מסעדות מעניינות נפתחות, אם בכלל, ואינספור מזללות רחוב נפתחות. חלקן מעניינות לא פחות ואולי אפילו יותר מרוב המסעדות.

הכף נוטה כבר כמה שנים לטובת אוכל הרחוב המהיר והזול (טוב, נו, יחסית. אפילו אוכל רחוב יקר לאללה בישראל) ולרעת ה"פיין דיינינג". וכששף רציני כמו עידו פיינר, שעל רוברטה וינצ'י, האיטלקייה שלו בפרדס חנה-כרכור, דיברנו כאן בהרחבה לפני כמה חודשים, פותח המבורגרייה בהרצליה, אני לא ממש יכול להתאפק. פיינר הוא גורמה אמיתי. זה ניכר גם בחזותו הדובית החביבה ובעיקר ברצינותו הכובשת. רצינות המשלבת אופי של תלמיד חכם וזללן גם יחד. לפני שהצטרף לצוות המסעדה האיטלקית הנ"ל, והפך אותה לאחת הטובות בארץ, הספיק להיות לא פחות מאשר הסו-שף של יורם ניצן במול-ים, ולנהל את מסעדת גאריג המצוינת בתל-אביב, שגם היא לא האריכה ימים.

המבורגר/ צילום: חיים יוסף
 המבורגר/ צילום: חיים יוסף

ההחלטה לפתוח המבורגרייה היא, אני מניח, החלטה כלכלית לפני הכול. אי אפשר לשרוד בימינו רק ממסעדת גורמה, גם לא מאיטלקייה "שכונתית". תשאלו את חיים כהן. אלמלא דיקסי, לא הייתה זכות קיום ל"יפו תל-אביב", או ל"קרן" לפניה. ועדיין, הכול כאן מריח מרצינות מופלאה, שאנחנו בתור חובבי המבורגר, רק מרוויחים ממנה. "רוברטה'ס בורגר" שוכנת במבנה חד קומתי בשכונת מגורים מנומנמת למדי בלב הרצליה ולא, למשל, ברובע המסעדות השוקק (והמשעמם) בהרצליה פיתוח. גם אחרי שהווייז מוביל אותך לכתובת, אתה בטוח שטעית. כי מה שנגלה לעיניך הוא... סניף של ארומה.

רק הריח מוביל אותך לאחוריו של הסניף, לחלל זעיר שבו רק חמישה כיסאות בר, ועוד כמה שולחנות ברחבה שבחוץ. העיצוב פונקציונלי, אבל יפה, בוהק מניקיון. התפריט מצומצם, אבל נועז להפליא, לא פחות מכל המבורגרייה מטורללת, מאלו המציעות בימינו עשרות שילובים ותוספות. כאן יש פחות, אבל אלוהים, איזה קומבינות.
הנוער הצעיר יותר הלך כמובן על המבורגר קלאסי, בלי עגבנייה. זה היה מצוין. עסיס, נוטף, שמנמן, מושחת. את ההמבורגר ליווה צ'יפס דק ומצוין לא פחות. הבכור הלך בכלל על "שורט ריב מפורק", גרסתו של פיינר ל"סלופי ג'ו" המפורסם, אותו כריך בקר מפורק בבישול ארוך.

המבורגר/ צילום: חיים יוסף
 המבורגר/ צילום: חיים יוסף

סלופי ג'ו הוא אתגר טכני אדיר למי שאינו מעוניין בכתמים ממיצי בשר מטפטפים. קחו את זה בחשבון. בתוך הלחמנייה הרכה והמצוינת הסתתרו גם איולי צ'יפוטלה, עלי ארוגולה, בצל סגול ומלפפון חמוץ. את כל זה ליוותה שעועית ירוקה מצופה בבלילה ומטוגנת בצ'יפסר. יעני, תוספת בריאה. מבריק.

אמא של הנוער ואשת חיקי האהובה הלכה על מנה צמחונית. שניצל זוקיני. פרוסות עבות של קישוא זוקיני ירוק כהה מצופות ומטוגנות ואז תחובות בלחמנייה עם איולי לימון, קרם פלפלים ועשבי תיבול. יש סיכוי שזו הייתה המנה הטובה מכולן, ולא שההמבורגרים רעים, כאמור. היא לוותה בצ'יפס מעורב של תפוחי אדמה ובטטות.

אני התפרעתי עד הסוף, בשם התפקיד, והלכתי על ה"רוברטה'ס בורגר", קונסטלציה שהורכבה מקציצה שעליה מונח גם "שניצל גבינה", כלומר פרוסת גבינה מצופה ומטוגנת. יעני צ'יז בורגר מתוחכם. לכל זה התווספו גם ביצת עין, ריבת בצל, איולי עשבי תיבול, פרוסת בייקון טלה פריך וחסה. בקיצור, אם היה עוד עורק פתוח, עכשיו כבר אין. זה היה מושחת, מופרך, מוגזם, מטורלל וטעים בטירוף, כנגד כל הסיכויים. מנה ששמה בכיס הרבה המבורגרים מטורפים, לפחות מאלו שפגשתי בשנים האחרונות.

ליד זה לקחתי בירה סטלה, לעיצוב האישיות. קינחנו במנה קטנה של גלידה אמריקאית רכה מהמכונה, קום איל פו, עם קצת רוטב שוקולד לחיזוק.
האם רוברטה'ס בורגר הוא סיבה להיכנס למכונית ולנסוע להרצליה? זה עניין של השקפה. אני חושב שכן.

פרטים:

בילינסון 1, הרצליה, טל' 09-9777333, א'-ש' 00:00-12:00.

מחירים: שורט ריב מפורק - 52 שקל, המבורגר קלאסי עם צ'יפס ושתייה - 65 שקל, שניצל זוקיני עם צ'יפס ושתייה - 45 שקל, רוברט'ס בורגר - 75 שקל, צ'יפס - 15 שקל, צ'יפס חצי-חצי תפו"א-בטטה - 17 שקל, טוגן עונתי (שעועית ירוקה) - 21 שקל, גלידה - 15 שקל, בירה - 22 שקל