איך נחלץ עופר נמרודי מהרשעה בהעסקת עובדת זרה בביתו?

כך נחלץ איש העסקים עופר נמרודי, מו"ל "מעריב" לשעבר, מהרשעה בביצוע עבירה של העסקת עובדת זרה ללא היתר בביתו בסביון, בזכות התנהלות שערורייתית של המדינה שנכנסה לביתו בכוחניות וללא היתר.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל חלקית את ערעורו של נמרודי שהורשע בבית הדין האזורי לעבודה, ופסק כי ייגזר עליו עונש של "ענישה אך ללא הרשעה". ההחלטה התקבלה לאחר שהתברר כי פקחי רשות ההגירה שאיתרו את העובדת הזרה נכנסו לחצר ביתו של נמרודי בגניבה, דרך השער, ותוך ניצול העובדה שעובדת אחרת של הזוג נמרודי נכנסה עם רכבה למתחם.

"בהתחשב בפגמים החמורים והקשים שנפלו בהתנהלות המדינה בשלב איסוף הראיות והכניסה הכוחנית לבית נמרודי תוך פגיעה משמעותית בזכויות יסוד שלו - מוצדק במקרה זה לתת ביטוי לפגמים אלה בשלב גזירת הדין, עד כדי הסתפקות בענישה ללא הרשעה". קבעו השופטים סיגל דוידוב-מוטולה, רועי פוליאק ואילן סופר.

שופטי בית הדין הארצי החזירו את התיק לבית הדין האזורי לצורך המשך הטיפול בביטול ההרשעה ובענישתו של נמרודי.

הזוג עופר ורוית נמרודי מתגורר בבית פרטי רחב-ידיים ביישוב היוקרתי סביון. בנכס נמצאים, בין היתר, בית מגורי המשפחה המרוחק מאוד משער הכניסה למתחם, ומבנה נוסף המשמש כיחידת דיור לשימוש העובדים במשק-הבית, כאשר בין שני המבנים עובר כביש פנימי. בנובמבר 2012 ערכו פקחי רשות האוכלוסין וההגירה ביקורת במתחם. זאת, לאחר שנכנסו לבית בגניבה, כשניצלו את העובדה שאחת העובדות במקום נכנסה לבית עם רכב ופתחה את השער.

ביולי 2013 הגישה רשות האוכלוסין וההגירה לבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב כתב אישום נגד נמרודי ונגד רעייתו רוית בגין העסקת עובדת זרה ללא היתר וללא ביטוח רפואי בביתם. לפי כתב האישום, בביקורת שנערכה בנובמבר 2012 בבית הזוג נמרודי ברחוב "הר דפנה" בסביון, נצפתה בנכס עובדת זרה כשהיא עובדת בשטיפת כלים.

לדברי רשות האוכלוסין, העובדת נתפסה כשהיא מתחבאת במרתף הבית. לפי האישום, בהמשך התברר כי הזוג נמרודי העסיק את העובדת הזרה בעבודות ניקיון וגיהוץ למשך מספר חודשים, והיא אף לנה בביתם. זאת, למרות שהיא הגיעה לישראל עם אשרה לעבוד אך ורק בסיעוד. עוד נטען נגד בני הזוג נמרודי כי הם לא הסדירו עבור העובדת ביטוח רפואי, בניגוד לדין.

בתום שמיעת פרשת התביעה, הגישו עופר ורוית נמרודי לבית הדין בקשה לביטול כתב האישום נגדם, שהתבססה על הטיעון כי החיפוש של הפקחים בביתם נעשה בניגוד לדין, בין היתר כיוון שהם נכנסו למקום ללא אישור של מי מהנוכחים בו בעת החיפוש ותוך שחדרו אליו בגניבה. מכאן, טען הזוג נמרודי, על בסיס ההלכות המשפטיות הרלוונטיות, כי הראיות שמצאו הפקחים באותו חיפוש, לרבות פרטי העובדת הזרה ותמונותיה, פרטי הנאשמים, חקירותיהם והודעותיהם - כל אלה אינם קבילים.

שופטת בית הדין האזורי, דגית ויסמן, ניתחה את עדויות הפקחים ואת טענות הזוג נמרודי וקבעה כי החיפוש בבית משפחת נמרודי היה לא חוקי. אומנם, לדבריה, הפקחים היו מצוידים בצו המאפשר להם כניסה לנכס; ואולם לדברי השופטת, "הגם שמהראיות עולה כי במקום נכחו חלק מעובדי משק-הבית (מטפלת, טבח, ואיש תחזוקה), ואף שנמרודי עצמו נכח באותה שעה בביתו, עלה כי המפקחים נכנסו לחצרי הנאשמים בגניבה: דרך השער ותוך ניצול העובדה כי עובדת אחרת של הזוג נמרודי נכנסה עם רכבה למתחם".

הפקחים אומנם מסרו צו חיפוש לטבח ששהה באותה עת בבית, ובהמשך לנמרודי שירד מהקומה השנייה לשמע ההתרחשות למטה - אך השופטת מצאה בכך דווקא חיזוק למסקנתה שמדובר היה בחיפוש לא חוקי. "מתחזקת המסקנה לפיה הכניסה לנכס בוצעה מבלי שאיש מהשוהים בו התבקש לפתוח את שער הכניסה למקום".

השופטת הדגישה כי "בניגוד לדירת מגורים, כאשר מדובר בבית פרטי (כגון זה של הזוג נמרודי), יהא גודלו של השטח אשר יהא, הכניסה היא דרך השער. עצם כניסתם של הפקחים לשטח הנכס ללא הצגת צו וללא הסכמת מי מהשוהים הנכס באותו זמן, מהווה כניסה שלא כדין למקום".

השופטת ציטטה מהפסיקה הקובעת כי כאשר הראיות הושגו תוך פגיעה בפרטיות - ובעניין זה, כניסה לחצרו ולביתו של אדם שלא כדין - אזי אי-החוקיות הכרוכה בהשגת הראיות, העומדת בניגוד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, היא משמעותית ביותר. "במצב דברים זה, קבלת הראיות שהושגו בעקבות אותו חיפוש מעוררת קושי ממשי בניהול הליך משפטי הוגן, ועל כן דין הראיות שהושגו בעקבות אותו חיפוש, להיפסל", נפסק.

עם זאת, השופטת פסקה כי למרות החומרה הרבה שהיא מצאה בהתנהגות הפקחים, נציגי המדינה, במסגרת החיפוש בבית נמרודי - אין בכך כדי להביא לביטול כתב האישום כולו. "העבירה של העסקת עובד זר ללא היתר היא עבירה חברתית-כלכלית המשקפת תופעה שיש למגר. הפגמים שבחיפוש מעידים על טעויות של רשות האכיפה, שהמענה הראוי להן הוא, כאמור, פסילת הראיות שנמצאו בחיפוש, אך אין להרחיק לכת בקביעה כי עצם ניהול ההליך או עצם הגשת כתב האישום עומדים בסתירה לעקרונות של הגינות או צדק", נקבע.

בהמשך הורשע נמרודי בביצוע העבירה על-ידי בית הדין האזורי, והוטל עליו קנס בסך 11 אלף שקל.

נמרודי הגיש ערעור על ההרשעה והעונש וטען, בין היתר, כי אי-החוקיות החמורה שנקבעה על-ידי בית הדין האזורי ביחס לכניסה לבית מגוריו, מצדיקה את ביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק.

בית הדין הארצי דחה את הבקשה לבטל את כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, אך קיבל את קביעות בית הדין האזורי ביחס להתנהלות הפקחים. שופטי בית הדין הארצי פסקו כי "האופן שבו נכנסו הפקחים לביתו של נמרודי מהווה הפרה בוטה ומשמעותית של זכויות היסוד של נמרודי ובני ביתו, לרבות הזכות לאוטונומיה של הפרט ולצנעת הפרט, הזכות להגינות מצד הרשות ואף הזכות להגנה על קניינו במקום מגוריו".

עורכי הדין של נמרודי, נבות תל-צור, ליה גוני, זרי חזן ומיטל לופוליאנסקי, בירכו על החלטת בית הדין הארצי ומסרו כי "מדובר במסר ערכי חשוב מאין כמוהו ובתרומה משמעותית לחיזוק אמון הציבור בתקינות ההליכים, בימים אלה בהם התנהלות הרשויות בחקירות עומדת במבחן".