הפונדקאות מחליפה את האימוץ

מזה עשור וחצי מתרחשת ירידה כללית במספר האימוצים שנעשים ע"י הורים ישראלים. לעומת 300 ילדים שאומצו בשנת 2004, בשנת 2012 אומצו רק 202 ילדים, ובשנת 2015 – 147

אימוץ ילדים ע"י זוגות להט"בים / צילום: שאטרסטוק
אימוץ ילדים ע"י זוגות להט"בים / צילום: שאטרסטוק

בארה"ב, זוגות להט"ב הם שיאני האימוץ. פי 4 ילדים מאומצים אצל משפחות חד-מיניות מאשר אצל משפחות הטרוסקסואליות. מבין כלל המשפחות האמריקאיות עם ילדים מתחת לגיל 18, 13% ממשפחות עם הורים להט"ב מגדלות ילדים מאומצים, לעומת רק 3% ממשפחות עם הורים סטרייטים.

ומה קורה בארץ?

לא מפתיע שלמרות הודעת היועץ המשפטי לממשלה בשנת 2008 כי "בנסיבות מתאימות, כשמדובר בטובת הילד המאומץ, ניתן יהיה לאשר גם לבני זוג מאותו המין לאמץ ילד שאינו ילדו של אחד מבני הזוג" - בפועל אימוץ להט"בי בארץ נדיר מאוד.

באותה הודעה הדגיש היועמ"ש כי בכל בקשת אימוץ תיבחן פרטנית טובת המאומץ, ושאלת הזהות המינית של ההורים המאמצים תהיה רק אחד מהשיקולים הרלוונטיים, כאשר "כל מקרה ייבחן לגופו, וכל אינטרס ייבחן כעוצמתו". בני זוג מאותו מין יוכלו להגיש בקשה לאמץ ילד זר ככל פונה אחר, והיעתרות לבקשה תהיה באותן נסיבות שבהן ניתן יהיה למסור את הילד להורה מאמץ יחיד. דהיינו, בעדיפות נמוכה מזו של זוגות הטרוסקסואלים.

לשם המחשה, פורסם כי בין 2008 ל-2017 ניתן היתר אימוץ לשני זוגות הומואים ולזוג לסביות אחד בלבד, בעוד שבאותה תקופה אימצו ילד כ-1,700 זוגות הטרוסקסואליים.

מאמצים פחות

מזה עשור וחצי מתרחשת ירידה כללית במספר האימוצים שנעשים על-ידי הורים ישראלים. לעומת 300 ילדים שאומצו בשנת 2004, בשנת 2012 אומצו רק 202 ילדים, ובשנת 2015 - 147.

לאורך השנים התהפכה המגמה: אם בשנת 2004 מרבית האימוצים (214) היו של ילדים מחו"ל, וכך גם עד שנת 2011 - הרי שבשנת 2012 המגמה השתנתה, ורק 88 מהאימוצים היו בין-ארציים לעומת 114 מישראל; ב-2015 רק 32 (!) ילדים אומצו על-ידי ישראלים מחו"ל, לעומת 115 שנמסרו לאימוץ בארץ.

אין ספק כי תהליך האימוץ אינו פשוט. ההמתנה לאימוץ היא ארוכה מאוד ועמדה בשנת 2015 על למעלה מחמש שנים לתינוק (בגילי 0-2 שנים).

יש שיגידו כי לתופעת הפונדקאות יש חלק במגמה של צמצום האימוץ. לדעתי, הסיבה והמסובב מתקיימים בערבוביה, ואילולא אימוץ היה הופך לתופעה מצומצמת ומורכבת כל-כך בגלל מיעוט של ילדים המיועדים לאימוץ, לא הייתה פריחה כה גדולה לתחום הפונדקאות.

מנגד, אימוץ קרובים (בתוך המשפחה) בקרב הקהילה הולך וגובר. בשנת 2012 הוגשו 176 בקשות לאימוץ קרובים במשפחות חד-מיניות (על-פי דוח אחר - ניתנו 160 צווי אימוץ), יותר מפי שניים מאשר בשנת 2010.

מעדיפים פונדקאות

תהליך של פונדקאות אורך כשנתיים בממוצע, פחות מחצי מתהליך אימוץ, והוא טומן ודאות גבוהה יותר: ודאות גנטית, מידע על תורמת הביצית, מעקב הריון ונוכחות מרגע הלידה.

אך העלות הגבוהה של תהליך הפונדקאות יכולה להוות מכשול משמעותי בפני זוגות חד-מיניים המבקשים להיות הורים. על הטיעון ההומופובי לפיו "כדאי שזוגות חד-מיניים יפסיקו לייצר לעצמם ילדים בהזמנה כאשר ישנם ילדים הזקוקים לבית חם", אפשר להשיב בקלות בנתונים הרשמיים, שמראים ירידה במספר הילדים המיועדים והנמסרים לאימוץ, צמצום בילדים המועמדים לאימוץ בין-ארצי ופחות מדינות שמאפשרות אימוץ להורה יחידני או לזוג חד-מיני. כיום נותרו בישראל רק שתי עמותות מוכרות ופעילות לאימוץ בין-ארצי, ושתיהן אינן עובדות עם מדינות המאפשרות אימוץ בידי להט"ב.

בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ נגד אפליה בהליכי אימוץ, ולאחר שהמדינה טענה כי אימוץ על-ידי בני זוג חד-מיניים יהווה "מעמסה נוספת" על הילדים המאומצים, הוגשה תשובה מתוקנת מטעם המדינה ובה התחייבות לתקן את חוק האימוץ באופן שישווה את זכויות האימוץ בישראל לכלל המבקשים, ללא תלות בנטייתם המינית.

בפועל, לרשויות לקח כשנתיים נוספות לגבש את תזכיר החוק, שהוגש בקיץ 2019, אך שרת המשפטים לשעבר איילת שקד נמנעה מלאשר את התזכיר, בטענה שהוא בעייתי ודורש תיקונים. ומכאן ששורת הסיכום היא לא ממש אופטימית לקהילת הלהט"ב, ונראה שעד שנגיע בארץ לנתונים הדומים לארה"ב ייקח עוד זמן, אם בכלל.

הכותבת היא בעלת משרד עורכות דין המתמחה בליווי הליכי פונדקאות בחו"ל לזוגות גאים, הסכמי הורות, הליכי אימוץ וצו הורות