הפערים מתרחבים: אחרי 3 שנים של ירידה, עלייה במדד אי השוויון בישראל

היפוך מגמה: אי-השוויון בהכנסות בישראל גדל ב-2018 לאחר שלוש שנים של ירידה - כך עולה מנתוני הוצאות והכנסות של משקי בית שמפרסמת היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על-פי הנתונים, מדד הג'יני לאי-שוויון בהכנסות עלה ל-0.355 נקודות (לעומת 0.351 נקודות ב-2017).

עוד עולה מהנתונים כי ההתייקרות המשמעותית ביותר נרשמה ב-2018 בהוצאות הבריאות של משפחה ממוצעת, וכי חלקו של העשירון העליון בישראל בהכנסה הכספית נטו גדל ומתקרב לרבע מסך ההכנסה של העשירונים. בשלושת העשירונים התחתונים ההוצאה הכספית החודשית גבוהה יותר מההכנסה החודשית, מה שעשוי להעיד כי עשירונים אלה נאלצים לחיות מחסכונותיהם או לקחת הלוואות על-מנת "לסגור את החודש". 

הלמ"ס מפרסמת הבוקר את נתוני סקר ההוצאות של משקי הבית ל-2018, הסקר השנתי המקיף על מכלול ההוצאות וההכנסות של הציבור בישראל. מהנתונים עולה כי ההוצאה על בריאות של משק הבית הממוצע התייקרה ב-2018 בשיעור חד של 5.3%, וההוצאה על מזון עלתה ב-2.9%, זאת על רקע ההתייקרות החדה שנרשמה ב-2018 במחירי הירקות והפירות. ירידות משמעותיות נרשמו בסעיפי ההלבשה וההנעלה (4.9%) ובסעיף החינוך, התרבות והבידור (4.4%).

החדשות הטובות העולות מהנתונים הן שההכנסה המשפחתית צמחה בקצב מהיר יותר מההוצאות: ב-2018 גדלה ההכנסה של משק בית ממוצע בשיעור ריאלי של 4.3%, בעוד שההוצאות של אותה משפחה גדלו רק ב-0.5%. ההכנסה החודשית של משק בית ממוצע בישראל עמדה בסוף 2018 על 21,063 שקל ברוטו או 17,276 שקל נטו. ההוצאה החודשית הממוצעת הסתכמה ב-16,475 שקל, כך שאפשר להניח שמשק בית ממוצע בישראל מצליח לחסוך 801 שקל בחודש.

ואולם נתוני הממוצע מסתירים את הפערים בין העשירונים, בעיקר בצד ההכנסות: ההכנסה החודשית של העשירון העליון בישראל גבוהה פי 8.4 מזו של העשירון התחתון, בעוד שההוצאה החודשית בעשירון העליון גבוהה פי 2.4 בלבד.

העשירון העליון בישראל הגדיל ב-2018 את חלקו בעוגת ההכנסה בצורה משמעותית: מ-22.2% מסך ההכנסה הכספית נטו ל-23%. הכנסה כספית נטו של 40,254 שקל לחודש נדרשה על-מנת להיכנס לעשירון העליון בישראל ב-2018, לעומת 25,671 שקל שהספיקה לעשירון התשיעי. ההכנסה בעשירון הראשון עמדה על 4,786 שקל לחודש.