הכנסת תצטרך להשיב לבג"ץ תוך שבועיים: מדוע לא הוקמה ועדת הכנסת

עד ל-18 בדצמבר יאלצו בכנסת להשיב לבג"ץ מדוע לא הוקמה ועדת הכנסת מזה חודשים ארוכים ובמקומה מצויה בכנסת ועדה מסדרת, שהיא גוף חלופי נטול סמכויות. מדובר בעתירתם של עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, אשר הוגשה בעקבות חוות דעתו של היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון, לפיה אין בשלב הזה חובה חוקית להקים את הוועדה, אם כי בהינתן רוב פוליטי מותר להקימה.

חשיבותה של ועדת הכנסת היא בהפעלת סמכויותיה המעין שיפוטיות לשם דיון בחסינותו של ראש הממשלה נתניהו. נתניהו טרם הגיש בקשה לחסינות ויש לו עד ה-1 בינואר 2020 לעשות כן (מניין 30 הימים החל ב-2 בדצמבר 2019).

אם יבחר נתניהו לבקש חסינות מן הכנסת, ועדת הכנסת אמורה להתכנס ולקיים דיון מעין-שיפוטי, עם נוכחות היועץ המשפטי לממשלה (או בא כוחו) ובנוכחות עורכי דינו של נתניהו, כאשר ההחלטה נוגעת לטענות של נתניהו באשר לביצוע העבירות המפורטות בכתב האישום לשם מילוי תפקידו ו/או טענות אחרות שיש לו, כגון אכיפה בררנית או צורך מיוחד שהוא ימשיך לכהן.

בן מאיר ואבירם מציינים בעתירתם כי מ-27 בדצמבר 2018, עת נתקבל חוק פיזור הכנסת, אין למדינה בית מחוקקים מתפקד. "אנו נמצאים בשלב ה-3 והסופי של 21 הימים לפי חוק יסוד הממשלה. אם שלב זה לא יצלח, כמו שני קודמיו, תערכנה בחירות תוך 90 ימים. כלומר עד לאפריל 2020 לא תהיה כנסת מתפקדת למדינת ישראל", הם מציינים.

"המצב העובדתי הנ"ל של אי פעילות מתרחש דווקא כאשר אנחנו במשבר חוקתי משמעותי של קיום שתי מערכות בחירות ללא הקמת ממשלה, וכאשר הממשלה מכהנת מכוח עקרון רציפות, כאשר הפעם האחרונה קיבלה את אמון הכנסת ה-20 בלבד".

עוד הם מציינים כי גופי השלטון במדינה "אינם רק הממשלה. לכנסת יש סמכויות משלה וחובות משלה והיא יכולה להפעיל חלק מהם גם במצב בו אין ממשלה מכהנת. מדובר בסמכות שיורית שבשיורית במקום בו 'ההנהלה' אינה מתפקדת והכוח חוזר אל 'אסיפת בעלי המניות.. אך מלכתחילה יש לכנסת סמכויות עצמאיות המנותקות מן החובה להקים ממשלה או מן הצורך בקיום ממשלה מכהנת'".

"מקום בו הממשלה אינה מקבלת אמון, אין זה אומר כי כלל המערכות חדלו מתפקוד, אין זה אומר כי הכנסת אינה פועלת", הם כותבים.

עוד נאמר בעתירה כי ההחלטה לכונן ועדות קבועות אינה במסגרת שיקול הדעת של הכנסת, אלא הוראה חוקתית שיש למלא אחריה.

בעתירה מציינים בן מאיר ואבירם כי הודעותו של היועץ המשפטי של הכנסת, ינון, כאילו ועדת הכנסת אמורה להיות שיקוף של הממשלה וכי קיים מנהג לפיו ועדת הכנסת אינה מוקמת אלא לאחר כינון ממשלה - הנם נימוקים שיש לדחות. הם מפנים לפסיקה חדשה (אוגוסט 2019) בעתירה שהגישו שניהם, במקרה של החלטת פיזור הכנסת ה-21, שם נקבעו מבחנים להכרה בקיומו של מנהג חוקתי. "בהתאם למבחן הפסיקה אין יסוד לטענת המנהג", הם מציינים. לדבריהם, "אנחנו במצב חירום חוקתי. הממשלה היא ממשלה יוצאת מזה חודשים רבים ומזה שתי מערכות בחירות. שתי מערכות לא הצליחו להביא לכינון ממשלה ואנו עומדים בפתח השלישית".