"לשתף את פייסבוק ואמזון בנטל המס. ארחיב את חוק הריכוזיות"

נא להכיר, המיועד לתפקיד שר האוצר של כחול לבן הוא חבר הכנסת עפר שלח, לא אבי ניסנקורן שאותו הכתירו עד לא מזמן כאישיות הכלכלית של כחול לבן. שלח היה זה שאותו העמידה המפלגה לראיון כמיועד לתפקיד הכלכלי הבכיר.

שלח כמעט נעלב כשאני שואל על הרקע המכשיר אותו להיות שר אוצר. "גדלתי בבית כלכלי", הוא מזכיר. "אבי חזי היה איש עסקים ומנהל בכיר בכלכלה הישראלית". אכן, חזי שלח עבר שלל תפקידי ניהול בכירים ובהם מנכ"ל כלל סחר בשנותיו הגדולות של הקונצרן, מנכ"ל חברת אליהו, יו"ר מקורות ועוד. האח אמיר שלח היה מראשי קבוצת הביטוח מגדל.

הוא עצמו סיים בהצטיינות תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל אביב, סומן לתפקיד יו"ר ועדת הכספים בכנסת ה-19 אך הסתפק בתפקיד יו"ר הסיעה וחברות בשתי הוועדות החשובות ביותר, כספים וחוץ וביטחון. כחבר כנסת היה אחד מהבולטים בקידום חוק הריכוזיות. ההבנה שלו בתהליכם כלכליים אסטרטגיים היא גדולה, והוא מתמחה בסעיפי תקציב הביטחון ובסוגיות הבעייתיות שלו לרבות הטיפול בנכי צה"ל, שעליהם הוא נמנה.

העובדה שאתה יושב מולי משמעה שהשוק החופשי ניצח את הסוציאל-דמוקרטיה שמסמל ניסנקורן?
"יש מרווח גדול בתחום שבין קיינס למילטון פרידמן, ואנחנו נמצאים בתוכו, מאמינים גדולים בשוק החופשי וביוזמה הפרטית, אבל לצד מתן רשת ביטחון סוציאלית איתנה. אין סתירה בין הדברים. אנחנו במצב שבו כמעט ואין חברות ממשלתיות גדולות והעוצמה עברה לגופים פרטיים. חוק הריכוזיות עשה חלק מהעבודה, ועכשיו צריך להשלים אותה".

במה?
"החוק הקודם פירק את הפירמידות, למעט את אלו של החברות שלהן נתחים גדולים בחו"ל. בזה נטפל".

מי למשל?
"הפירמידה של אדוארדו אלשטיין למשל, (שלה זרועות בארצות הברית ובאמריקה הלטינית) ויש אחרות".

"אני לא נבהל מהעלאת יעד הגירעון"

השאלה החשובה ביותר למתמודד לתפקיד שר האוצר היא כמובן "איפה הכסף". שלח חצי מתחמק, חצי אופטימי - "ראשית לא ניתן לתת תשובה רצינית מבלי שנראה את המספרים. על פניו, היום הגירעון קטן ממה שהיה כשיאיר לפיד קיבל את האוצר ב-2013. וגם אז עשינו צעדים מוגזמים לכיסוי הגירעון. התקציב שיקבע לאחר הקמת הממשלה יהיה לשנה וחצי, ואחר כך יחזור לתקציב שנתי ולא דו-שנתי. יש רזרבות בתקציב המדינה, וכמה מנתוני המאקרו טובים, כמו חוזק השקל, יחס החוב תוצר, והריבית הנמוכה שיסייעו לטפל בבעיה. יתר מזה, אני לא נבהל מהעלאת יעד הגרעון במידה מסויימת".

ביקשתי מספר, ושלח היה מוכן רק לומר "ש-4% גירעון זה יותר מדי. נזכיר שהיעד ל-2019 היה 2.9%, אבל בפועל הסתיים בכ-3.7% בשל הירידה בהכנסות והמשבר הפוליטי המתמשך".

תעלה מסים?
"לא, למעט אפשרות להעלאה קטנה במס הבריאות, למימון תוספת התקציב הנדרשת - וגם וזה חשוב. מיסוי חברות גדולות, חברות בינלאומיות".

איזה מס?
"עדיין לא ברור, אבל הכוונה היא לחברות הענק כמו פייסבוק, גוגל, אמזון והאחרות, ובהתאם לדוגמה שנותנות מדינות אירופה בתחום. אבל לא הגדלת מס החברות. כמו כן, אין לנגוע בהטבות המס ליחידים, כמו קרנות ההשתלמות. ככלל, צריך לבחון מחדש את כל מערכת המיסוי ולבדוק איפה אפשר לשנות ולהעביר נטל לחברות הגדולות הללו, הן צריכות לשלם יותר".

ומאיפה יבוא עוד כסף?
"מהצמיחה. ב-10-15 השנים הקרובות, ישראל בזכות ההון האנושי שלה, הטכנולוגיה היזמות והחדשנות מעניקה תנאים מצוינים. אם נדע למנף זאת, תגיע צמיחה שתכניס הרבה כסף. זה אומר הגדלת ההשקעה במחקר ופיתוח שבה אנחנו מפגרים יחסית, והקלה רגולטורית לעולם הזה".

הכסף מהצמיחה זה עניין לטווח ארוך. מה בינתיים? רווחי הגז?
"ראשית, התחזיות על רווחים של מיליארד שקל בשנה הן שחורות למדי. ובכל מקרה, אני מייעד אותם למטרה אחת עיקרית - טיפול בדור השלישי, זאת לאור התבגרותה של האוכלוסייה והעלייה בתוחלת החיים. הרשת הזו תשמש להבטחת פנסיה, לבריאות הדור השלישי וגם לתעסוקה הולמת עבורם".

"המפלגות יצטרכו להיגמל מהסחטנות"

אם לא רווחי הגז, מה כן?
"כספים קואליציוניים. יש שם מיליארדים רבים, ואחד מהדברים הראשונים שנעשה יהיה חקיקה שתעקר אפשרות של המפלגות וחברי הכנסת לסחוט כסף בתמורה לתמיכה פוליטית. המפלגות יצטרכו להתרגל לכך ולהיגמל מהסחטנות".

שר האוצר יטפל בפערי הכנסה ועוני? למשל העוני בחברה החרדית.
"הפערים כאן הם למעשה בעיה פוליטית, והפתרון לכך הוא פשוט - לימודי ליבה שיאפשרו את כניסתם של הגברים החרדים לשוק העבודה. לימודי ליבה מהגילאים הצעירים ביותר, וזה קשור למהפיכת החינוך לגיל הרך שאנחנו מבקשים להטמיע, ובה חינוך חינם מגיל אפס. המחקרים של הבנק העולמי מוכיחים שהשקעה בגילאי 0-3 היא ההשקעה המועילה ביותר והרווחית ביותר למדינה. וכך גם אצל החרדים, ואני לא רואה סיבה שהם יתנגדו כי זה עדיין לא לימודי הקודש בישיבות".

אבל כאן ההשקעה עצומה.
"נכון, אבל התשואה לכך עצומה וההשקעה שווה. נמצא את הכסף לכך".

נחזור לחרדים - זה אפשרי לאור הניסיון מהעבר והדם הרע עם לפיד?
"המדינה חייבת להכניס לשוק העבודה את הגברים החרדים והנשים הערביות, זה מנוע צמיחה. אם לא - נטל עצום ייפול על המגזרים העובדים".

שלח רומז שהלקח מהעבר נלמד, והפעם הדברים לא ייעשו בעימות ישיר עם החרדים בסגנון לפיד. "זה יעשה עם הפוליטיקאים החרדים ולא מעל ראשם, תוך התדיינות איתם. ישבתי בעבר עם הפוליטיקאים החרדים לדון בחדרי חדרים על סוגיות כבדות כמו חוק הגיוס של ועדת שקד - ובמאמר מוסגר אני חייב לציין שנתניהו נתן אז הנחיה לשקד לחורר את החוק ככל שניתן. אני יודע לנהל איתם שיח, וכעת צריך להעלות את השיח הזה אל מעל לשולחן. וכן, יהיה צורך להפחית את תקציבי הישיבות".

למשל חוק הגיוס?
"כן. נעביר את חוק הגיוס של משרד הביטחון בקריאה ראשונה, ואז נקים ועדת שקד 2 שתדון בו עם החרדים ותמצא פתרונות לכל המחלוקות. המודל שלי מדבר על שירות אזרחי-ביטחוני, לא בהכרח צבאי, למשל, מכבי אש, משטרה, חילוץ והצלה, ואפילו זק"א. לפי המודל הזה צה"ל הופך לצבא מקצועי, וכל ציבור המועמדים לגיוס, לא רק החרדים, יוכל לשרת כחייל או בשירות האזרחי-ביטחוני. כשלצה"ל תינתן היכולת לבחור לעצמו את הטובים ביותר. השירות הצבאי יקוצר, ותנאיו ישופרו מאוד כולל הטבות כמו שכר לימוד אקדמאי ועוד".

איך תטפל בבעיות החברה הערבית?
"תוכנית המשך ל-922, שתהיה יעילה וישימה יותר. קידום החברה הערבית הוא אינטרס עליון של המדינה ושל כלל אזרחי ישראל. ההשקעה צריכה לכלול תשתיות, לרבות טכנולוגיות כמו אינטרנט מהיר בערים הערביות".

מה לגבי משבר הדיור?
"תכניות לפיד וכחלון לדיור טיפלו בטווח הקצר, אנחנו צריכים לעבור לטווח הארוך. להתחיל בתכנון אורבני מפורט ומתקדם לרבות תשתיות תחבורתיות ותעסוקתיות כדי להפוך את ערי הפריפריה לאטרקטיביות יותר. המפתח יהיה בשיתוף גורמי השוק בתוכנית. הכנסה של גורמי השקעה מוסדיים לשוק הנדל"ן, בניה לשכירות ארוכת טווח והשקעות של השוק הפרטי עם רשת ביטחון של המדינה. המפתח הוא הוצאת השליטה על הקרקעות מרשות מקרקעי ישראל - בדיוק כפי שמציע ברקת".

לגבי מערכת הבריאות, הבטחתם הרים וגבעות.
"בלי סיסמאות, צריך שניים וחצי מיליארד שקל תוספת בשנה למערכת הבריאות למשך חמש שנים. לבנות בתי חולים בדרום ובצפון, לאפשר מחקר מדעי של הרופאים שהיום נמצא בשפל".

תקציב הביטחון לא מופרז?
"אולי צריך דווקא להגדילו, אבל רק לאחר שתיעשה עבודה יסודית של הכנת תפיסת הביטחון של ישראל. אין בנמצא כזו, לא דנו בכך, וזה תפקיד עיקרי של ראש הממשלה שבמשך עשור לא טיפל בזה. להגיד ‘איראן, איראן’ זו לא תפיסת ביטחון. וגם בפרקטיקה לא טיפלו. כך, למשל, למרות הסכם כחלון יעלון שהיה אמור להוריד בהדרגה את הפנסיות של אנשי הקבע, דבר לא קרה".

תעלה את שכר המינימום?
"כבר סיכמנו על כך במשא ומתן הקואליציוני עם עמיר פרץ אחרי הבחירות הקודמות. כן, אנחנו בעד".

יש הרבה דמיון בין מה שאתה מציע לתוכנית שהציג ניר ברקת המתמודד העיקרי מולך.
"נכון, ברקת ונתניהו הציגו כמה רעיונות טובים, אבל השאלה היא איפה נתניהו והליכוד היו בעשור האחרון? למה לא יישמו את הרעיונות? נתניהו כשר אוצר עשה כמה צעדים חשובים למשק, אבל בעשור כהונתו כראש ממשלה לא נתן גיבוי לשרי האוצר שמינה. ליאיר לפיד הוא שם רגליים. וזה עלה ללפיד וכעת גם לכחלון בנכסים פוליטיים משמעותיים, אנחנו ירדנו מ-18 ל-12 מנדטים וכחלון למעשה נמחק".

עפר שלח

בן 60, נולד בקרית ביאליק וגר במושב גינתון • אלמן (אשתו ד"ר מיכל שלח נפטרה ב-2009) ואב לשניים; אביו חזי שלח היה מנכ"ל כלל סחר, ואחיו אמיר שימש כמשנה למנכ"ל מגדל • תואר ראשון בכלכלה מאונ' ת"א, תואר שני בספרות אנגלית וכתיבה מאונ' ניו יורק • נפצע קשה כמ"פ מילואים ממטען בלבנון ב-1983• כתב 8 ספרים, בהם רומנים וספר פרשנות ליוליסס של ג’יימס ג’ויס, שכתב עם אביו חזי