אקזיטים | פרשנות

פרשנות: כל הסיבות מאחורי ההחלטה של אינטל לרכוש את מוביט הישראלית

הסינרגיה בין מוביט למובילאיי, הרצון להאיץ את התפתחות השוק והדמיון לאקזיט של Waze: אינטל עשתה שלב נוסף בדרך להפוך לחברת דאטה, כפי שהצהירה לפני כמה שנים • האם היא מתרחקת מפעילות הליבה שלה או דווקא מחזקת אותה - ואולי בכלל צריך להסתכל על העסקה כרכישה של מובילאיי?

לפני שבע שנים, ביוני 2013, הודיעה חברת גוגל על רכישת Waze תמורת מיליארד דולר. מאחורי העסקה לא עמד מודל עסקי מבוסס של Waze, אלא הדאטה העצום שהיא אספה על נהגי הרכבים הפרטיים. שבע שנים קדימה, אינטל מודיעה על רכישת מוביט הישראלית תמורת סכום דומה, כ-900 מיליון דולר, שמתוכם 100 מיליון דולר מוקצים לשימור עובדים. הרציונל מאחורי העסקה דומה - ליהנות מהדאטה שאוספת מוביט על נוסעי תחבורה ציבורית. ההבדל הוא באופי המידע.

השימוש של אנשים במוביט יכול לספק מידע בעל ערך רב יותר מכיוון שהוא כולל את כל מסלול הנסיעה של המשתמש - המעבר שלו בין אוטובוסים, מתי הוא מחליט לקחת מונית וכמה זמן הוא צריך ללכת ברגל מהתחנה ליעד שלו (מידע שמאפשר לתכנן את התחבורה הציבורית או למקם קורקינטים באזור). בנוסף, פעמים רבות המידע יכול ללמד על התנועה במרחב העירוני ועל הדרך שבה צריך לתכנן אותו.

למוביט, שהוקמה בשנת 2011 על ידי ניר ארז, רועי ביק וירון אברון (שכבר לא בחברה) לקח כמה שנים לפתח מודל עסקי בר קיימא. האפליקציה עצמה חינמית, אבל החברה מוכרת את המידע שהיא אוספת לרשויות ולחברות תחבורה (חברות אוטובוסים, אובר, חברות הקורקינטים ועוד).

ועדיין, החברה נמכרת במכפיל גבוה מאוד על ההכנסות שלה, שעומדות השנה על עשרות מיליוני דולרים. זאת עוד הוכחה לכך שדאטה שווה כסף, והרבה. מה שהיה נכון ב-2013, נכון עוד יותר בשנת 2020.

מובילאיי רכשה, אך יש הזדמנות לאינטל

ביוני 2016 ישבו המנכ"לים של חברות אינטל, ב.מ.וו ומובילאיי והכריזו על שיתוף פעולה בין שלוש החברות להוצאת רכב אוטונומי לשוק עד 2021. אלו היו הימים של טרום עסקת אינטל-מובילאיי, אבל סביב הרכב האוטונומי כבר היה "הייפ". בתעשיית ההייטק שידרו שרכב כזה הוא מעבר לפינה. הטכנולוגיה התקדמה, אך עם הזמן הבינו כי החיבור בין מכוניות אוטונומיות לעולם האמיתי, שבו יש אנשים, פקקים ומפגעים כאלו ואחרים, לא כזה קל לפיצוח.

הרכב האוטונומי הולך ומתרחק, ומובילאיי מכוונת לשני דברים שמוביט בהחלט יכולה לעזור לה בהם - מונית אוטונומית ועיר חכמה. מובילאיי לא מסתפקת במכירת מערכות עזר לנהג או מערכות לרכב אוטונומי, אלא מתמקדת בתחבורה כשירות (Mobility as a Service), חבילה שכוללת גם כלי רכב, גם שירותי מיפוי, גם תחבורה ציבורית (אותן מכוניות אוטונומיות) ועוד.

בנוסף, מובילאיי מנצלת את הדאטה שהיא אוספת, על דפוסי הנהיגה, על הכבישים וסביבתם ועוד, כדי להתחבר לעיר החכמה - תחום שהולך ומתפתח בימים אלו ויכול להוות אפיק צמיחה חשוב בעבור מובילאיי.

כשאינטל נכנסה להשקעה בחברת מוביט לפני כשנתיים היא מינתה כנציג מטעמה בדירקטוריון את פרופ' אמנון שעשוע, מייסד ומנכ"ל מובילאיי. למעשה, הרכישה מבוצעת בכיסים העמוקים של אינטל אך החיבור ההדוק יותר הוא עם מובילאיי. החיבור עם מוביט יספק הרבה מאוד מידע נוסף על תנועת האנשים בעיר, מידע שלא ניתן לאסוף באמצעות כלי רכב או צילום של מקומות ספציפיים בעיר. כך, מובילאיי תוכל להציע פתרון ודאטה מקיפים יותר בעבור הרשויות שרוצות להפוך את הערים לחכמות.

האם זה אומר שאינטל מתרחקת יותר מדי מתחום הליבה שלה - פיתוח שבבים? כן ולא. עסקת מובילאיי הפתיעה אמנם לא מעט אנשים, אך היה היגיון בכך שאינטל רצתה להתקרב יותר לטכנולוגיה של מובילאיי כדי לפתח שבבים ייעודיים טובים יותר. ההיגיון הזה פחות קיים ברכישה הנוכחית של מוביט. למעשה, מובילאיי מתקדמת יותר ויותר להיותה חברת דאטה. אם שעשוע יגשים את החזון שלו להיות החברה המובילה בעולם, לאינטל תיווצר זרוע מהותית, אך אולי מעט מנותקת מפעילותה העיקרית.

באינטל כבר כינו את עצמם בעבר חברת דאטה, אך החיבור לתחום הליבה שלה ברכישות קודמות היה הדוק יותר. לחברה האמריקאית קיימת גם הזדמנות כזאת במקרה הנוכחי - העיר החכמה תהיה מורכבת מאינסוף שבבים, סנסורים, רשתות תקשורת ועוד. אינטל מייצרת שבבים לכל התחומים האלו ואלו יכולים להיות מפוזרים בכל רחבי העיר - מרכז בקרה ושליטה, רמזורים, רחפנים, עמודי תאורה, מדרכות, וכמובן כלי הרכב עצמם. גם עיבוד, ניתוח המידע והפקת תובנות יכולים להתבסס על שבבים של החברה.

למעשה, אינטל עושה פה מהלך שהיא כבר עשתה בעבר - היא מנסה להאיץ התפתחות של תחום פעילות, דבר שייטיב איתה הן מהצד של מובילאיי והן מהצד של פעילות הליבה שלה. באמצעות שיתופי פעולה נוספים, אינטל תהיה מסוגלת להציע לרשויות חבילה שלמה, שכוללת הן את החומרה והן את התוכנה. אם לא חבילה שלמה, אינטל לפחות תהנה משילוב השבבים שלה בחלק מהאלמנטים המרכיבים את העיר החכמה.

צפויה תחרות עזה על העיר החכמה

שוק הערים החכמות רחוק מלהיות מבוסס והרבה מאוד שחקניות, גדולות וקטנות, לוטשות אליו עיניים. ייקח ככל הנראה כמה שנים עד שהבלאגן בשוק יסתדר מעצמו ויהיה ניתן לראות מיהן החברות הבולטות. אינטל/מובילאיי עושות צעד חשוב בדרך לשם, אך הן ייתקלו ביריבות עיקשות שלא יוותרו בקלות. אלו יכולות להיות למשל מיקרוסופט וגוגל. האחרונה אף מזכירה את מובילאיי ביכולות ובנסיונות שלה - שילוב של Waze ו-Google Maps, בנוסף לנסיונות לפתח רכב אוטונומי.

למוביט יש מידע על כ-800 מיליון משתמשים ברחבי העולם. קשה לדעת עד כמה מהם חוזרים להשתמש באפליקציה בתדירות גבוהה ומספקים לחברה מידע איכותי. הערך גם משתנה כמובן מעיר לעיר וממדינה למדינה. אינטל/מוביליאיי מקוות שמוביט תספק להם ערך בשירותי התחבורה, אך לא פחות חשוב - ואולי בעתיד נגלה שאף יותר - תקפיץ את היכולות שלהן בתחרות על השליטה בעיר החכמה. העסקה הזאת היא עוד הוכחה שדאטה שווה הרבה מאוד כסף. עכשיו הן רק צריכות לקוות שהסכום יצדיק את עצמו. אחד היתרונות של מוביט הוא בידע שהיא אוספת משירותי תחבורה רבים, והיה לה יתרון בכך שהיא הייתה חברה עצמאית. במצב שבו התחרות מתגברת, במוביט צריכים לוודא כי החיבור עם אינטל/מובילאיי לא פוגע בכך. 

אינטל שוב רוכשת סטארט-אפ שהיא אחת מבעלי המניות שלו

חברת אינטל נכנסה להשקעה במוביט לפני כשנתיים, אז הובילה סבב גיוס של 50 מיליון דולר. ההחלטה לרכוש סטארט-אפ שבו החברה מושקעת אינה נדירה אצל אינטל, שרק לפני כחמישה חודשים רכשה את חברת הבאנה לאבס הישראלית תמורת 2 מיליארד דולר, שגם בה השקיעה בעבר. יותר מכך, 15.5% מהרכישות של אינטל מאז 2008 היו של חברות שבהן היא הייתה מושקעת, כך לפי נתוני Pitchbook. לשם השוואה, רק 6% מהרכישות שגוגל ביצעה באותה תקופה הייתה של חברות שבהן השקיעה.

עסקאות כאלו מציפות מחדש את הדיון על משקיעים אסטרטגיים, שתופסים יותר ויותר מקום בעולם ההשקעות בסטארט-אפים. למעשה, כמעט לכל החברות בעולם יש קרנות השקעה תאגידיות, מחברות הטכנולוגיה הגדולות ועד חברות בתחומים מסורתיים שהקימו קרנות בשנים האחרונות. יש לכך יתרון מכיוון שהן מכירות את השוק מקרוב ויכולות לסייע לסטארט-אפ להתפתח.

נציגים של המשקיעים האלו יושבים בדירקטוריון החברה, לומדים את הפעילות שלה מקרוב, מכירים את החוזקות והחולשות - וזאת למרות שהם פעמים רבות בעלי עניין. למשל, מתחרים של אותם משקיעים יכולים להביע עניין ברכישת הסטארט-אפ. האם אותם משקיעים אסטרטגיים חשופים למידע כזה? זה תלוי בחוזה עצמו.

לעתים הם לא חשופים כלל, לעתים הם חשופים רק לחלק מהמידע, ולעתים מקבלים זכות להשוות את ההצעה. ההיכרות מקשה כמובן גם על המשא ומתן כי הרבה מאוד קלפים נשארים פתוחים, אך מצד שני - היא גם מפחיתה את רמת הסיכון מהצד של הרוכשת ולכן מאפשרת לו (אולי) להציע סכום מדויק יותר.