עולם בהפרעה: ללמוד מהפרויקטים של עידן רייכל

אחד האירועים החשובים שריסקה הקורונה הוא האירוויזיון. אירוע חשוב - ולא כי מדובר במוזיקה ברמה גבוהה, אלא בסיכוי של ישראל לנצח. אנחנו אוהבים לנצח. עדן אלנה, בעלת קול של מלאך ושיר קליט ושמח, "פקר ליבי" - אני אוהבת אותך - בשפה האמהרית, שכתב והלחין עידן רייכל, נשארה בארץ במקום לעלות על המטוס לרוטרדם, הולנד.

בקרוב, אחרי דחייה נוספת, אנחנו אמורים לשוב למרחבים הפתוחים לשמוע מוזיקה, ליהנות מהופעות של אמנים ויוצרים - בין היתר, של "הפרויקט של עידן רייכל", או רייכל עצמו, סולו על הפסנתר, בזאפה. מי שעוקב אחריו יודע לספר שהופעות שלו הן סולד-אאוט תוך זמן קצר מרגע שהן נפתחות.

מה יש בו, ברייכל, ששובה את ליבם של רבים? מה גרם לשרת התרבות לשעבר לתת לו להדליק משואה ביום העצמאות? מה גורם לצעירים ומבוגרים, מכל שכבות האוכלוסייה, לרקוד במבואות של פארק ראשון לציון מערב כשהם שרים ביחד את כל מילות השירים?
התשובה נעוצה במכלול פרמטרים רחב בהרבה ממוזיקה. היא נעוצה במאפיינים של עולם שנע במהירות גדולה, במערבולת שיגעון מתמדת, כאשר כולנו מחפשים קורטוב של שפיות. הדרך הנכונה להתמודד עם תקופות של כאוס ואי ודאות היא לקרוא נכון מפה ושטח, מתוך התבוננות שקטה במציאות, כי השטח משתנה. משתנה כל-כך, עד כי מי שהצליח אתמול, מתרסק היום. את האלמנטים הניהוליים שיבדילו ארגון שישרוד את גלי ההדף העכשוויים, מארגון שלא יצליח, ניתן למצוא ולמפות בהופעות של עידן רייכל; ובני אדם, חיות אינטליגנטיות מעיקרם, מרגישים את זה בתדר, גם אם הם לא יודעים לקרוא לזה בדיוק כך. זה פשוט מושך אותנו כמו קסם.

אז על מה מסתכלים? הנה שבעת האלמנטים שמאפיינים את העידן של רייכל.

עגול - אפקט הפרפר מתעצם בכלכלה הגלובלית. נגיף הקורונה נותן לנו תזכורת לעובדה שווירוסים אינם יודעים לקרוא את השלט: "זהירות! גבול לפניך". כולנו אחד. אין דבר כזה "כלכלה עצמאית". הכדור הוא עגול, תרתי משמע. חשיבה יצירתית ומאוזנת בין פעילויות/ משאבים/ יחידות ארגוניות שעל ארגון לפתח בזירה הלוקלית או בזירה הגלובלית, תהווה בשנים הקרובות כן המראה - או מגרש התרסקות.

מורכב - הצורך לענות על התפתחות מואצת של הטכנולוגיה, תנועות השווקים ושינויים בהרגלי הצריכה מכריח לנתץ מבנים נוקשים, לעבוד במטריצה, להקים צוותי אד-הוק ולאמץ שיטות תעסוקה חלופיות כגון מיקור חוץ והעסקה גמישה. מדובר בעיקר בשינוי תפיסה. על התפיסה החדשה להניח שמורכבות היא שמחה. היא לא באג. היא פיצ’ר.

אתי - סביב מספרי נדבקים, מספרי מתים, אוכלוסיות יעד להידבקות מוגברת והשאלה איזו מדינה מטפלת טוב או רע בחולים, בציוד או בפיתוח החיסון, מסתובבת עדיין רוב המדיה במחול שדים. הפייק ניוז מעורר תהיות רבות בנוגע לאופן שבו מתקבלות החלטות במוקדי כוח, בכל העולם. בחודשים האחרונים הולכים וגוברים קולות התובעים ממנהלים ומנהיגים להיות שקופים ואמיתיים כאשר הם מתקשרים מידע, לעובדים או לבורסה. להיות אתיים בהחלטות שלהם, להיות הגונים בביצוע, גם אם המדובר בחרב הפיטורין, ולתקשר עם הסביבה בגובה העיניים, ואולי אם אפשר - אפילו בחמלה.

מודע - כלי העבודה העוצמתי ביותר שיש לכל מנהל בכיר, בעיקר כאשר הסביבה מבלבלת ולא צפויה, הוא - הוא עצמו. אם ייקח את עצמו בקלות, אפילו בהומור, יכיר במגבלותיו ויעבוד על החולשות, יהיה קשוב לדעתם של שונים ממנו ויזכור שהוא רק אדם ולא שמש העמים, יש לו סיכוי טוב יותר לנצל את העולם בהפרעה לטובתו ולטובת אנשיו. עליו להתבונן בענווה באירועים המסתערים עלינו בגלים, ולנווט את ספינתו בבטחה אל החוף, גם אם לא יהיה זה החוף שאותו סימן מלכתחילה. לקולומבוס זה עבד לא רע.
משתף - לאף אחד אין מונופול על החוכמה, ואפילו המנכ"ל המתוחכם ביותר לא יכול להוביל לבד בסביבה כה מאתגרת. מנהלים לומדים לעבוד עם מתחרים, מתוך הארגון ומחוצה לו, לנהל שיח אותנטי המאפשר השמעת דעות שונות, ולשתף בידע, שפעם היה חסוי כי שימר כוח. במכלול האתגרים הניצבים לפנינו, כיום יותר מאי פעם, נכון המשפט "אם לא נהיה תלויים אחד בשני, נהיה תלויים אחד על יד השני".

מגוון - בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית יש חמישה דורות באותו מקום עבודה. שונות אינה שלילית ובעיות קשב וריכוז עשויות, כפי הנראה, לתת לאנשים יכולות "מולטי טאסק" טובות יותר מאותם המעמיקים בנושא מסוים. אחד העקרונות שיסייעו לצוותי הנהלה להוביל בעולם החדש הוא להיפטר מדעות קדומות ולתת למיעוטים, נשים, צעירים או אנשי מדעי הרוח להתבונן על מצב מאתגר מתוך מגוון נקודות מבט ולהביא חשיבה רעננה ושונה. השונות היא מפתח לאיתור קהל חדש, או לפיתוח מוצר חדש, שיהוו בעולם משתנה את עיקר הכנסות החברה.

טכנולוגי - הטכנולוגיה, בניגוד לפחד קמאי של רבים מאיתנו, אינה באה להחליף אותנו, אלא לבצע רק פעולות מסוימות, חזרתיות בעיקרן, להעצים יכולות ולענות על צרכים. רתימת טכנולוגיות לטובת קהלי היעד שלנו וידיעה בהירה כיצד משלבים את עוצמת המכונות עם העוצמות האנושיות, שאינן ניתנות להחלפה, יבדילו בין ארגון מתקדם לבין ארגון נכחד.

אם תסתכלו על הפרויקט של עידן רייכל דרך משקפת ניהולית, תראו שהוא מביא מוזיקת עולם - מכל השפות והתרבויות, אבל מכבד ומשלב את הטקסטים העתיקים של העם היהודי; משתמש בכלים מורכבים ובטכנולוגיה משוכללת לעיבוד צליל ובמסכי ענק לתצוגה, אבל נותן כבוד לקולות אנושיים מאוד ולכלי נגינה מסורתיים. עבודת הצוות שלו כוללת גיוון והכללה של מיעוטים, מגדרים, מוצאים וגילאים. האגו שלו (ודי בטוח שיש לו) מנוהל מספיק על מנת להיחבא, לעיתים, אל הפסנתר ולפנות את הבמה לזמרות המוכשרות ולזמרים הלא טריוויאליים. הוא משתמש בהומור עדין הכולל אירוניה עצמית ונוגע, רגשית, במגוון ענק של רקעים וקהלים. הוא מביא מסרים אותנטיים של אהבה, אחווה, חיבור ושיתוף, ומנצל הזדמנויות עסקיות גם בתקופת הסגר. אנשים מרגישים מהבטן כשמישהו עושה משהו נכון.

וחוץ מזה? אחלה מוזיקה, לתפארת מדינת ישראל.

טיפ: למידה ניהולית בעולם בהפרעה אינה מתבצעת מתוך ספרי ניהול. היא נעשית כל העת ובכל מקום. צריך רק ללמוד להקשיב ולהתבונן

ניל"י גולדפיין היא משנה למנכ"ל קבוצת נירם גיתן NGG, מומחית למנהיגות וניהול בעולם של הפרעה

ברוכים הבאים למדור הניהול החדש של מגזין G. על המדור הזה עמלנו עוד לפני תקופת הקורונה מתוך מחשבה שהמוסף השבועי של "גלובס" יכול וצריך להוות במה עיתונאית רלוונטית לאוצרות של ידע בתחומי הניהול, ומתוך רצון להציג מגמות עדכניות, כלים חדשניים ומקורות השראה למנהלים בדרגים שונים.

ואז הגיעה הקורונה. ומתוך הכאוס התעסוקתי התחדד עוד יותר הצורך לייצר בית שירכז מגמות ניהוליות שונות ויסייע בקבלת החלטות.

המדור שאותו אתם קוראים כעת הוא הסנונית הראשונה, מעין גרסת בטא שתלך ותתרחב עם הזמן. נשמח לתגובות, הארות והצעות: g@globes.co.il