הקבלנים: "אין הגיון להחריג את מוסדות החינוך מהתקן הירוק"

תקן הבנייה הירוקה אמור לעלות בקרוב לאישור ולהפוך למחייב • בהתאחדות בוני הארץ מתריעים כי הנוסח הנוכחי בעייתי • בדיקת "גלובס" מגלה כי הסוגיה לא נסגרה סופית, וכי "הנושא יועלה לבחינה מחודשת לקראת חוק ההסדרים"

בנייה בצור הדסה. בנייה ירוקה כוללת מאפיינים המאפשרים חיסכון וקיימות לזמן ארוך  / צילום: שלומי יוסף, גלובס
בנייה בצור הדסה. בנייה ירוקה כוללת מאפיינים המאפשרים חיסכון וקיימות לזמן ארוך / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הממשלה החדשה התחילה לעבוד, ותקן הבנייה הירוקה, שאמור להפוך בפעם הראשונה לתקן מחייב, גם אם כי מינימלי, לבנייה ירוקה בישראל, עומד לעלות לאישור שר הפנים בקרוב.

בהתאחדות הקבלנים לא מתנגדים לתקנות עצמן, אולם טוענים לאי שוויון - משום שמבני ציבור הוחרגו מהן - לנטל רגולטורי נוסף ולסכנה של חוסר ישימות.

תקן הבנייה הירוקה כולל מאפיינים פיזיים ותכנוניים המאפשרים קיימות וחיסכון בטווח הארוך. הוא קיים כבר 15 שנה, אך עד כה רק בערי פורום ה-15 אימצו אותו כמחייב.
על פי השיטה בארץ, התקן כולל שורה של פרמטרים שבהם הקבלנים והמתכננים צריכים לעמוד - ולצבור ניקוד. בין היתר אפשר לתכנן את הבניין כך שיקבל מקסימום אור שמש, או להשתמש בחומרי בנייה מבודדים יותר למשל (טיח תרמי לדוגמה), להתקין מערכות לחיסכון במים ובחשמל, ועוד.

מבנים שקיבלו תו ירוק
 מבנים שקיבלו תו ירוק

"כל הנטל על הציבור"

עמדת התאחדות הקבלנים לתקנות, שהגיעה לידי "גלובס", נכתבה במסגרת חלון הזמן שבו ניתן להגיש הערות לגבי התקן, ויש בה כמה טענות עיקריות.

ראול סרוגו / צילום: איל יצהר
 ראול סרוגו / צילום: איל יצהר

אי שוויון: הטענה המרכזית מצד הקבלנים היא לאי שוויון, משום על פי התקנות, כל המבנים בשוק הפרטי מחויבים לעמוד בתנאי התקן, ודווקא מבני הציבור פטורים ממנו. כל הנטל הלאומי מושת על כתפי הציבור בלבד והממשלה מתנערת מאחריותה.

"נוסח התקנות פוגע באופן מהותי ובוטה בעקרון השוויון לאור ההבחנה בין החלת התקנות על הסקטור הפרטי לעומת החלתן על הסקטור הציבורי - הרשויות המקומיות, וזאת ללא כל הצדקה תכנונית... החלת החיובים הנורמטיביים בעניין הבנייה הירוקה באופן ובהיקף שונה על מבנים זהים, ללא כל הצדקה עניינית או שוני רלוונטי כאמור, פוגעת באופן מהותי בעקרון השוויון ומהווה אפליה פסולה".

מחסור במעבדות: טענה נוספת שמעלים הקבלנים היא כלפי התהליך שבו הם יחויבו לעבור, דרך מעבדות, שמספרן כיום מועט, כך שעלול להיווצר "פקק" חדש בענף הבנייה. מעבדות אלו אמורות לאשר כי הבנייה עומדת בתקנים ובסטנדרטים שהתקנות קובעות.
"מעבדות אלו צפויות לטפל בכ-7,000 בניינים חדשים מדי שנה. ברור כי לא יוכלו לעמוד בעומס הרב שיוטל עליהן עם כניסתן לתוקף של התקנות", נכתב בנייר העמדה. כדי להימנע מעומס זה, מציעים הקבלנים לשנות את התקנות כך שגם בודק מוסמך מטעם המשרד להגנת הסביבה יוכל לאשר את עמידת הבניין בבנייה ירוקה כנדרש.

בדיקה שקיים "גלובס" בעניין מעלה כי בישראל פועלות כיום רק חמש מעבדות: ארבע מהן פרטיות ואחת נוספת של מכון התקנים. במשרד להגנת הסביבה טוענים כי כלל לא מדובר במספר נמוך מול הדרישה החדשה.

"כיום יש ארבע מעבדות פרטיות ואת מכון התקנים. מדובר בשוק חופשי וסביר להניח שמעבדות נוספות ייכנסו לתחום אם יהיה ביקוש לבדיקות. כידוע למשרד - אין עומס על המעבדות הפעילות שמספקות את כלל צורכי השוק". גם במועצה לבנייה ירוקה שקידמה וליוותה את התקנות האמורות טוענים כי נכון להיום לא נרשם עומס בדרישת מהמעבדות.
פשרה מטעמי תקציב

הקבלנים מסכמים: "מתוך הבנה משותפת בחשיבות הבנייה הירוקה ברמה של כוכב אחד על כלל המבנים, יש לעצור הוספת נטל בירוקרטי נוסף ודרישות נוספות המאריכות את זמן הוצאת היתרי הבנייה ומסבכות אותו".

רמה של כוכב אחד - מתוך שלושה - היא הדרגה הנמוכה ביותר בתקן הבנייה הירוקה המלא. במסגרת התקן הוחלט לקבוע דרגה זו ולא לחייב בדרגה גבוהה יותר.

בכל הנוגע להחרגת מוסדות הציבור והחינוך, כלל הגופים מסכימים כי מדובר בפשרה מטעמי תקציב ויש עוד סיכוי שהדבר ישתנה: "מוסדות חינוך הוחרגו חלקית מהחיוב המלא לאור אי הסכמות תקציביות עם השלטון המקומי. הנושא יועלה לבחינה מחודשת לקראת חוק ההסדרים הקרוב", נמסר מהמשרד להגנת הסביבה.